רבי אחד שאל פעם את אחד מחסידיו הצעירים מדוע הוא לא מגיע לאחרונה לתפילות ולשיעורי תורה.

"רבי" נאנח הלה, "אתה חייב להבין. אני עובד קשה מאוד לפרנסתי כדי לדאוג לילדיי. האמן לי, לו זה היה תלוי בי, לעולם לא הייתי מפספס תפילה או שיעור תורה. אבל הילדים, הכול בשבילם!"

חייך הרבי. "זה אכן מעניין, כי בכל פעם שאני שואל את אחד החסידים מדוע הוא לא מופיע בתפילות, הוא מסביר כי זה בגלל הילדים. בעוד שלושים שנה, הרבנים של אותם ילדים ישאלו אותם בדיוק את אותה שאלה, ושוב הם יסבירו שזה הילדים. וכשיחלפו עוד שלושים שנה... לנכדים שלך יהיה הסבר די דומה.

"ריבונו של עולם!" הרים הרבי את עיניו השמיימה. "היכן ילדים אלו? איפה אמצא את אותו הילד הבודד למענו כל הדורות הקריבו את יהדותם. האם הוא נמצא היכנשהו?..."

אתה אדם מאוד עסוק. אתה יודע זאת, גם אני יודע זאת ובן/בת הזוג שלך בוודאי יודעים זאת גם כן. למעשה, במאה ה-21, כדי לקבל מעמד חברתי גבוה, לא מספיקים בגדים או תחומי עניין שונים; אתה חייב להראות לכולם עד כמה אתה עסוק.

חכמינו זכרונם לברכה מסבירים כי התפילה החשובה ביותר במשך היום היא תפילת המנחה, כי היא בדיוק באמצע היום. את תפילת השחרית אנו אומרים לפני פרוץ המהומה, ואת תפילת ערבית אפשר לומר בסוף העבודה אחרי שהילדים ישנים. אך מנחה היא בדיוק באמצע; המירוץ בעיצומו, אתה באמצע עבודה, אוסף את הילדים מבית-הספר או מתנצל באמצע פרוייקט חשוב, עוצר את הכול – ומתפלל את תפילת המנחה.

תפילת המנחה היא כמו החיים: ככל שזה יותר קשה, כך תחושת הניצחון גדולה יותר.

האם אתה נמצא באמצע זמן תפילת המנחה בחייך?

חשוב על כך בצורה הבאה:

גיל הנעורים הוא כמו תפילת שחרית. הצעירים עדיין חפים למדי מכל אחריות. אם הם לומדים ומתפללים לבורא העולם, זה דבר נפלא; אך גם מובן, בהתחשב בזמן ובמרץ העומד לרשותם.

מה עם גיל הזהב, הגיל בו רבים כל-כך מגלים את אוצרות החכמה של היהדות? אף זה דבר מבורך, אך למבוגרים אלו אין את עול הפרנסה וגידול הילדים על ראשם. הם נהנים מרוגע ומשלווה, ויכולים להקדיש את זמנם ללימוד ותפילה.

אך בדיוק באותם שנים מטורפות של איזון בין גידול ילדים – פיתוח קריירה – קניית בית – זוגיות מתפתחת, שאז אתה עומד למבחן. זו הליגה האמיתית בה המחוייבות שלך נמדדת; זו תפילת המנחה שלך.

ולכן, אם אתה נמצא באמצע תפילת המנחה בחייך, חשוב יותר מכל שתפנה זמן ללימוד ולתפילה. האם זה קשה יותר? בהחלט! אך השכר בהתאם!

אז בפעם הבאה שאתה עובר ליד בית-הכנסת והם צריכים עשירי למניין... אל תחשוב פעמיים. וכשתקבל את ההזמנה לשיעור תורה תאשר את השתתפותך. זו תפילת המנחה שלך.