שמואל רשבסקי היה אחד מהמתפללים הקבועים בבית הכנסת המרכזי של חב"ד ששכן בכתובת 770 איסטרן פרקוויי, או כפי שהוא מכונה בקצרה "סבן סבנטי." הוא זכה באליפות ארצות הברית בשחמט, ואף שיחק מספר פעמים באליפות העולם.

היו אלו שנות מנהיגותו של רבי יוסף יצחק שניאורסאהן, האדמו"ר השישי של תנועת חב"ד-ליובאוויטש. רבי יוסף יצחק הורה לחתנו, רבי מנחם מענדל – שלימים הפך לרבי מליובאוויטש – להתוועד עם החסידים מדי שבת מברכים ולהורות להם דרך בעבודת הבורא.

הרבי ניצל את נוכחותו של רב האמן רשבסקי כדי ללמד את המשתתפים מסר לחיים1.

"הבעל שם טוב אומר כי מכל דבר שהאדם רואה או שומע, יכול – ובמילא צריך – הוא ללמוד הוראה בעבודת השם", פתח הרבי. הוא סיפר כיצד האדמו"ר הרש"ב, הרבי החמישי, ראה פעם את בנו משחק שחמט עם אחד החסידים. הוא צפה במשחק ולבסוף אמר "מהלך זה וזה – הוא דרך בעבודת השם."

מה ניתן ללמוד ממשחק השחמט?

השחמט הוא כמו מלחמה בין שתי ממלכות, כשכל ממלכה מנסה לכבוש את הממלכה הנגדית. לצורך המלחמה ישנם כלים שונים: חיילים פשוטים, מפקדים, מלך ומלכה. החיילים יכולים לנוע רק צעד אחד קדימה; אך חייל שיגיע לצד השני יוכל להיות מלכה (אך לא מלך). המפקדים יכולים לנוע לכל הכיוונים, אך רק במסלולים מסויימים; המלכה יכולה לנוע לכל כיוון, והמלך נע צעד אחד בלבד.

המלך הוא מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא. המלכה מייצגת גילוי אור רוחני, והמפקדים הם מלאכים. החיילים הלא הם בני ישראל.

שורת ההגנה הראשונה ואלו שנמצאים בחוד החנית הם החיילים, האנשים הפשוטים – ולא המלאכים הניצבים בשמיים.

עלול האדם ליפול ברוחו ולחשוב: מי אני ומה אני? ביכולתי להתקדם רק צעד אחד קטן בכל פעם! עליו לזכור כי דווקא בזכות עבודתנו אנו ניתן להגיע לדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר.