אליהו הנביא היה אורח קבוע בישיבתו של רבי יהודה הנשיא.
יום אחד היה ראש חודש, ואליהו הנביא הופיע באיחור.
שאל אותו רבי יהודה: "מדוע התאחר אדוני?"
השיב לו אליהו: "עזרתי לאבות להתפלל. העמדתי את אברהם, רחצתי ידיו, המתנתי עד שסיים להתפלל והשכבתי אותו; כן עשיתי גם ליצחק וליעקב."
"מדוע שלא תעמיד אותם יחדיו ותשכיב אותם יחדיו לאחר התפילה?" לא הבין רבי יהודה.
"לו אעשה זאת" השיב אליהו, "יתחזקו כל האבות יחדיו בתפילה ויביאו את המשיח שלא בזמנו."
"האם יש אנשים החיים בדורי שיכולים לעשות זאת?" המשיך להתעניין אצלו רבי יהודה.
"כן, והם רבי חייא ובניו" אמר אליהו.
בהזדמנות הקרובה בה לא ירדו גשמים, גזר רבי יהודה הנשיא תענית ציבור. הוא ביקש מרבי חייא ובניו שישמשו כשליחי ציבור ויתפללו לפני העמוד.
כשאמר רבי חייא משיב הרוח – נשבה רוח.
כשאמר מוריד הגשם – ירד גשם.
כשהתקרב לברכת מחיה המתים, החלו העולם להזדעזע: האם המתים יקומו מקברם?
בבית דין של מעלה ביקשו לדעת מי היה זה שגילה את הסוד. כשנודע שאליהו הנביא עשה זאת, הביאו אותו והלקו אותו בשישים שבטים של אש.
ירד אליהו הנביא לעולם, התחזה לדוב של אש, נכנס ובלבל אותם בתפילתם כדי שלא יביאו את המשיח שלא בזמנו.
(על פי בבא מציעא פה, ב)
כתוב תגובה