התלמוד מציין כי מהסיפור הבא ניתן ללמוד שאין מזל לישראל.

"כאשר תגיע בתך לליל חתונתה" אמרו החוזים בכוכבים לרבי עקיבא, "היא תמות מנשיכת נחש."

רבי עקיבא היה מודאג מאוד מדבריהם, וכאשר הגיע היום המאושר הוא לא הצליח להירדם כל הלילה. בבוקר המחרת הוא מיהר לבקר את בתו ושמח לגלות כי היא עדיין בחיים. במהלך הביקור הוציאה הבת את סיכת השיער שלה מן הקיר, כשלתדהמתה נסרך עם הסיכה נחש מת! בלילה הקודם היא תקעה את הסיכה בסדק בקיר שם היה הנחש, וכך ניצלו חייה.

"ספרי נא לי" שאל אותה רבי עקיבא. "מה עשית אמש? האם קיימת איזו מצווה מיוחדת בזכותה ניצלת?"

"היה זה זמן קצר לפני שהחל טקס החתונה" סיפרה הבת. "שמעתי דפיקות על דלת הבית. עני עמד בחוץ וביקש אוכל, אך כולם היו עסוקים בהכנות ואיש לא התייחס אליו.

"פתחתי את הדלת, נטלתי את מנת האוכל המיוחדת שהוכנה עבורי והענקתי לו. כנראה שזכות מצוות הצדקה הצילה את חיי" סיימה הבת.

רבי עקיבא יצא בהתפעמות מבית בתו. הוא ניגש לבית המדרש ודרש בפני הנוכחים:

"צדקה תציל ממוות! ולא רק שהצדקה מצילה את האדם שלא ימות במיתה משונה, אלא היא מצילה אותו ממיתה ומאריכה את ימיו."

(על פי תלמוד בבלי, מסכת שבת דף קנו)