דמא בן נתינה היה סוחר יהלומים עובד אלילים שהתגורר באשקלון העתיקה.

יום אחד נזקקו חכמי ישראל לרכוש יהלומים לאיפודו של הכוהן הגדול. הם היו מוכנים לשלם תמורת האבנים סכום עתק: שש מאות אלף מטבעות של אותם הימים, ולגירסה אחרת שווי העיסקה היה שמונה מאות אלף מטבעות.

הם עשו את דרכם לאשקלון וביקשו לרכוש את היהלומים, אך דמא סירב: היהלומים היו מונחים בכספת נעולה, והמפתח – מתחת הכרית עליה ישן אביו. דמא העדיף לוותר על הריווח האגדי שהיה צפוי לו ובלבד שלא להעיר את אביו.

שנה לאחר-מכן נולדה בעדרו של דמא פרה אדומה. מכיוון שנדיר מאוד למצוא פרה אדומה העונה בדיוק על הדרישות ההלכתיות, שוב פנו החכמים לאשקלון לביתו של דמא, הפעם כדי לרכוש את הפרה.

"אני יודע כי תהיו מוכנים לשלם ככל שאבקש על הפרה האדומה" אמר להם דמא, "אבל לא אעשה זאת. כל שאבקש הוא אותו סכום אותו הפסדתי שנה שעברה בשל כיבוד אב..."