שאלה:

מדוע מזכירים את שם האם כאשר מתפללים לרפואת אדם?

תשובה:

כשמתפללים לרפואת אדם – או לכל מטרה אחרת, נהוג להזכיר את שמו העברי ואת שם אמו (כמו: אברהם בן דבורה, יפית בת רחל וכדומה). כך גם כאשר מבקשים ברכה מצדיק, נהוג להזכיר את השם וכן את שם האם.

כמה סיבות לכך:

בתפילתו של המלך דוד בספר התהלים (קטז) הוא אומר "אנא ה' כי אני עבדך, אני עבדך בן אמתך" – הוא מזכיר את אמו, למרות שגם אביו היה צדיק גדול.

בנוסף, זהות האימא וודאית לעומת זהות האב שלעתים יכולה להיות מוטלת בספק. כאשר אנו מתפללים למען אדם, אנו רוצים להזכיר את שמו המדוייק.

אך מעל לכול, ליהודי יש קשר מיוחד עם האם. היהדות עוברת דרך האם. בתפילתנו אנו רוצים להזכיר את חיבורו של היהודי/ה לאלוקים – דבר העובר דרך אמו.

הכי טוב הוא להזכיר את השם העברי של האם, אך במידה והוא לא ידוע ניתן להזכיר גם את השם הלועזי. אם לא יודעים את שם האם, ניתן לומר "בן/בת שרה", כשהכוונה היא לשרה אימנו.

בתפילה עבור נוכרי, מזכירים את שמו ואת שם אביו.

מי ייתן שנצטרך להתפלל רק להמשך בריאות טובה לכולנו!