שאלה:
השבוע בני בן העשר השתתף בפעילות חבדי"ת בישוב בו אנו מתגוררים. הוא נורא נהנה ושיתף אותנו בחוויותיו. הוא סיפר שבתחילת הפעילות אמרו כל הילדים יחדיו שנים עשר פסוקים. העניין קצת סיקרן אותי: שמעתי על עשרת הדיברות אך אף פעם לא שמעתי על שנים עשר הפסוקים. מהם פסוקים אלו?
תשובה:
אנו שמחים לשמוע שבנך נהנה בפעילות!
שנים עשר הפסוקים, או בשמם המלא "שנים עשר פסוקים ומאמרי חכמינו זכרונם לברכה", הם פסוקים מן החומש, פתגמים מן התלמוד והמדרש וציטוטים של רבי שניאור זלמן מליאדי. פסוקים אלו עוסקים ברעיונות עיקריים וחשובים ביהדות. הם יסייעו לנו להיות יהודים – ואנשים – טובים יותר.
היה זה הרבי מליובאוויטש, רבי מנחם מענדל שניאורסאהן זצ"ל שיזם את לימוד ושינון פסוקים ופתגמים אלו.
הנה שנים עשר הפסוקים, ומיד לאחריהם נעסוק מעט במקורותיהם ובמשמעותם:
א. תורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקב.
ב. שמע ישראל א-דוני א-לוהינו א-דוני אחד.
ג. בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים.
ד. כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, שנאמר ועמך כולם צדיקים, לעולם יירשו ארץ, נצר מטעי מעשה ידי להתפאר.
ה. כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו.
ו. והנה ה' ניצב עליו ומלוא כל הארץ כבודו, ומביט עליו ובוחן כליות ולב, אם עובדו כראוי.
ז. בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ.
ח. ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך, ובלכתך בדרך, ובשכבך ובקומך.
ט. יגעתי ולא מצאתי – אל תאמין. לא יגעתי ומצאתי – אל תאמין. יגעתי ומצאתי – תאמין.
י. ואהבת לרעך כמוך: רבי עקיבא אומר, זה כלל גדול בתורה.
יא. וזה כל האדם ותכלית בריאתו ובריאת כל העולמות עליונים ותחתונים: להיות לו יתברך דירה בתחתונים.
יב. ישמח ישראל בעושיו, פירוש שכל מי שהוא מזרע ישראל יש לו לשמוח בשמחת ה' אשר שש ושמח בדירתו בתחתונים.
הבה נסקור את משמעות ומקור הפתגמים ואת חשיבותם הרבה לנו, כיהודים:
* הפסוק הראשון ("תורה ציוה...") מזכיר לנו כי התורה שמשה העניק לנו היא ירושה לנו, לכל אחד מבני-ישראל. התורה שייכת לכל אחד: בין אם הוא מבוגר או ילד, חכם או בור. כאשר משה בירך את בני ישראל לפני מותו הוא כלל בדבריו ברכה זו, והיא מופיעה בפרשת וזאת הברכה (דברים לג, ד).
* את הפסוק השני ("שמע ישראל...") אין צורך להציג בפניכם. זהו הפסוק המדבר על עיקר אמונתנו כיהודים, האמונה שיש רק א-ל אחד בשמים. במשך מאות שנים, יהודים שנרצחו על קידוש השם מסרו את נפשם לבורא עולם כשעל שפתותיהם הפסוק שמע ישראל. גם פסוק זה מופיע בספר דברים (ו, ד).
* לפני למעלה משלושת אלפים שנה היו עם ישראל משועבדים לפרעה במצרים. הם השתחררו משם בנס – אותו אנו חוגגים מדי שנה בחג הפסח. למרות שחלפו מאז אלפי שנים, עלינו לזכור את הנס שחולל האלוקים. לו לא היה האלוקים גואל אותנו ממצרים, היינו אנו ובנינו משועבדים לפרעה עד עצם היום הזה. את הפתגם השלישי ("בכל דור ודור...") אנו אומרים מדי שנה בהגדה של פסח, ומקורו בתלמוד (מסכת פסחים, דף קטז).
* הפתגם הרביעי ("כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא...") הוא מובאה מן התלמוד. הפרק העשירי במסכת סנהדרין פותח בהצהרה חשובה כי לכל יהודי יש חלק בעולם הבא, ולשם כך מסתמך מפסוק בספר ישעיהו (ס, כא) שממשיל את בני ישראל לנטיעה שנטע בורא העולם. עם ישראל הם נטיעתי בה אני מתפאר! מכריז האלוקים. חשוב שנזכור זאת – ונתנהג בהתאם!
* אנו שבים לדבריו של משה רבינו בטרם נפטר מן העולם. כאשר משה מזכיר לבני ישראל לשמור את מצוותיו של האלוקים, הוא מבהיר: "כי המצוה הזאת אשר אנוכי מצוך היום... לא בשמים היא... ולא מעבר לים היא; ... כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו" (דברים ל, יד). הפסוק החמישי אומר כי המצוות שהעניק לנו האלוקים הן ברות השגה וניתנות לביצוע. בורא העולם לא מבקש מאיתנו דברים למעלה מכוחותינו.
* גם כאשר אדם רוצה באמת ובתמים לקיים את דבריו של האלוקים, הוא עלול להיתקל בקשייים רבים. העולם בו אנו חיים מלא בחומריות ובפיתויים. כיצד ניתן להתגבר עליהם? בספרו, ה'תניא', רבי שניאור זלמן מליאדי מייסד חסידות חב"ד מעניק 'מירשם' מועיל (בפרק מ"א): לזכור כי בכל רגע אלוקים בוחן את מעשינו. הידיעה שאלוקים תמיד נוכח בחיינו ואיכפת לו מאיתנו וממעשינו, תסייע לנו לנהוג תמיד בדרך הישר.
* עוד דבר שחשוב לזכור: מי ברא את השמים ואת הארץ. תזכורת יומית כי אלוקים עשה זאת יכולה להועיל רבות! (מספר בראשית, א, א).
* על הר סיני העניק לנו האלוקים את התורה. מה עלינו לעשות איתה? ללמד את ילדינו – דור העתיד של עם ישראל – את דברי התורה ולשנן אותם בכל עת. פסוק זה מופיע בפרשה הראשונה של קריאת שמע (דברים ו, ז).
* הפתגם התשיעי פשוט, קל ומאוד מאוד מעשי. הוא מופיע בתלמוד במסכת מגילה (ו, ב) ומלמד אותנו יותר ממשהו על אמיתות החיים. אם יגעת והשתדלת באמת – תצליח. לא הצלחת? כנראה שלא השתדלת מספיק.
* והנה פתגם מוכר: ואהבת לרעך כמוך. זהו פסוק המופיע בספר ויקרא (יח, יט) אך רבי עקיבא אף מוסיף לו נופך משלו: אהבת ישראל היא יסוד עיקרי בתורה.
* למה נברא האדם? רבי שניאור זלמן מליאדי מסכם זאת בספרו כך: מטרת בריאת האדם, ולמעשה מטרת בריאת העולמות כולם, היא כדי שאנו נהפוך אותם לדירה, למקום בו אלוקים מרגיש בבית.
* הפתגם האחרון והמסכם לקוח אף הוא מספרו של רבי שניאור זלמן מליאדי (פרק לג). הוא זה שיסייע לנו להיות בשמחה תמידית תוך שאנו עסוקים בהפיכת העולם למקום טוב יותר. רבי שניאור זלמן מצטט את דבריו של ספר התהילים (פרק קמט): "ישמח ישראל בעושיו", אנו שמחים בבורא העולם שברא אותו ובהזדמנות שהעניק לנו לתקן את העולם.
הרבי מליובאוויטש הציע כי ילדי ישראל ילמדו וישננו פסוקים אלו, אך גם לנו המבוגרים יש הרבה מה ללמוד משנים עשר הפסוקים...
הוסיפו תגובה