ההלכות ומנהגים שנרשמו כאן הם לבני ארץ ישראל, שאינם עושים יום טוב שני של גלויות. לא נרשמו כאן ההלכות ומנהגים לבני חוץ לארץ שעושים יום טוב שני של גלויות.

תענית בכורות

הבכורות נוהגים להתענות בערב פסח (לזכר הצלתם ממכת בכורות במצרים) או לפטור עצמם מן התענית על-ידי השתתפות בסעודת מצווה, כמו סיום מסכת וכדומה.

ביעור חמץ.

בערב פסח, י"ד בניסן, בבוקר מזדרזים לסיים את הארוחה מוקדם. אחר כך מבערים באש את החמץ המועט שנותר. אחרי שריפת החמץ מבטלים ומפקירים שוב את החמץ שאולי נותר אי-שם:

כל חמץ ושאור המצוי ברשותי, שראיתיו ושלא ראיתיו, שהבחנתי בו ושלא הבחנתי בו, שביערתיו ושלא ביערתיו - יתבטל ויהיה הפקר כעפר הארץ.

סוף זמן אכילת חמץ : מותר לאכול חמץ עד שליש היום, שהוא סוף זמן תפלה (ראה במדור "זמנים נוספים" לתאריך ערב פסח)

שריפת החמץ - בשעה חמישית, (שעה לאחר סוף זמן אכילת חמץ, אין לאחר!).

מזון

יש להקפיד להשתמש בפסח אך ורק במזון שיוצר בהשגחה מוסמכת. אפילו מי שמסתפק במשך כל השנה בכשרות רגילה, בפסח מן הראוי להקפיד על הכשר מהודר במיוחד. חותמת 'כשר לפסח' כשלעצמה אין בה די כדי להבטיח את כשרות המזון.

הדלקת נרות

עם כניסת החג מדליקות הנשים והבנות נרות (בת - נר אחד, ואשה נשואה - שני נרות). לאחר ההדלקה הן מברכות שתי ברכות:

ברוך אתה א-דני א-להינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציונו להדליק נר של יום טוב.

ברוך אתה א-דני א-להינו מלך העולם שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה.

(מי שלא הדליקה בזמן, תדליק לפני הקידוש, אך לא על-ידי הצתת גפרור וכדומה, אלא בהעברה מאש שהושארה מערב חג. לצורך זה יש להשאיר 'נר נשמה' דלוק (או להבה בכיריים) מערב חג).