ללא ספק, הזמן בו הרבי שהה בקבר חותנו, רבי יוסף יצחק שניאורסאהן, היה יקר עבורו עד מאוד. הרבי תמיד התכונן לקראת דברים חשובים, ואני בטוח שגם זמן הנסיעה ברכב לקברו של חמיו – הידוע בכינוי "האוהל" – שימש אף הוא להכנות.

למרות שלא הייתי הנהג הקבוע לאוהל, היו פעמים שעשיתי זאת.

באחת מהזדמנויות אלו פנה אליי הרבי במהלך הנסיעה בפנים מודאגות ואמר: "ישנו רופא בוושינגטון שהואשם בביצוע פשע איום והוא יושב בכלא. העובדה שהוא ביצע את הפשע מוטלת בספק, וגם אם הוא אכן ביצע אותו הוא כבר ריצה מספיק שנים בכלא."

הרבי ביקש ממני ליצור קשר מידי עם רב מסויים לו היה מוסד לשיקום אסירים כדי שיפעיל את השפעתו בחלונות הגבוהים להעביר את הרופא מבית הכלא למוסד השיקומי. הרבי גם ביקש ממני למסור לאותו רב שהוא נמצא בדרכו אל האוהל, וכי הוא מבקש לקבל דו"ח התקדמות כשיצא.