בעלי, הרב שבתי כץ עליו השלום, כיהן כרב בעיר פרטוריה שבדרום אפריקה בין השנים 1953 ו-1951. במסגרת תפקידו הוא כיהן כקצין הדת היהודי הראשי של הצבא ושל מערכת בתי הכלא. בין היתר הוא היה מופקד על בית הסוהר הגדול בפרטוריה, בו שהו אסירים יהודיים – רבים מהם אסירים פוליטיים.

כשביקר בניו-יורק בחודש כסלו תשל"ט (1978), הוא נפגש עם הרבי שביקש לדעת על פעולותיו למען האסירים בדרום אפריקה.

"ובכן" השיב בעלי, "אני משתדל לסייע להם ככל יכולתי. לצערי הרב החוק לא מאפשר לי לעשות רבות למענם, אך אני מארגן חבילות מזון כשר לפסח ולראש השנה, מבקר אותם לעתים תכופות ומביא להם סידורי תפילה."

"האם תוכל לארגן שבחג החנוכה הם יוכלו להדליק חנוכיה?" ביקש הרבי לדעת.

"אינני מאמין שאצליח. כללי בית הסוהר נוקשים מאוד" אמר בעלי.

"האם הינך מבין עד כמה חשוב מעט אור לאסיר היושב בתא כלא חשוך? האם לא תוכל לסדר עבורם אישור מיוחד להדליק נרות חנוכה?" המשיך הרבי לשאול.

"כשאשוב אבדוק את הנושא. יתכן ואצליח להשיג את האישור המיוחל לחג החנוכה בשנה הבאה."

- "מדוע לא השנה?"\

- "אבל אני נמצא כעת בניו-יורק! אשוב לדרום אפריקה שעות ספורות לפני חג החנוכה!" קרא בעלי בהפתעה.

הרבי ביקש לדעת אלו קשרים בכוונתו של בעלי להפעיל, והוא סיפר לו על שר מסויים האחראי על שירותי הדת ברחבי המדינה עמו הוא מתכוון ליצור קשר.

"מדוע שלא תיצור עמו קשר טלפוני?" הציע הרבי. "תוכל לגשת לחדר המזכירות הסמוך ולהשתמש בטלפון ככל שתצטרך."

בשל הפרשי השעות בין ארצות הברית ודרום אפריקה, השעה בה התנהלה שיחתם של הרבי ובעלי הייתה שעת ליל מאוחרת בדרום אפריקה. בעלי הביע נכונות ליצור קשר עם השר האחראי בעוד מספר שעות, בשעות הבוקר בדרום אפריקה.

"מדוע שלא תיצור עמי קשר טלפוני עכשיו?" הרבי לא הפסיק להפתיע.

- "עכשיו?! באמצע הלילה?"

"כן, עכשיו" אמר הרבי. "אם תיצור עמו קשר טלפוני באמצע הלילה, הוא יבין שמדובר בנושא בעל חשיבות עליונה."

בעלי יצא למשרד המזכירות שהיה סמוך לחדרו של הרבי והתקשר לשר האחראי. כפי שצפה הרבי, השר היה מופתע כל כך משיחת הטלפון הטרנסאטלנטית באמצע הלילה והוא הסכים לפעול באופן מידי כדי לשנות את כללי בית הסוהר כך שלאסירים היהודיים יינתן אישור להדליק את החנוכיה.

בעלי היה מאושר. הוא ניגש לעדכן את הרבי על כך שהמשימה הצליחה.

אך לרבי הייתה עבורו משימה נוספת, מפתיעה לא ]פחות...

"האם ידוע לך, הרב כץ, שבארצות הברית ישנה מדינה אחת שלא מאפשרת לאסיריה היהודיים להדליק נרות חנוכה? זו מדינת ניו יורק. כעת, כשהצלחת לאפשר לאסירים בדרום אפריקה להדליק חנוכיה, עליך לוודא שגם האסירים היהודיים בניו יורק יוכלו לעשות זאת."

"אבל אינני מכיר את הסמכויות בבתי הכלא של ניו יורק!" הוא קרא.

הרבי הפנה אותו למשרד מסויים שיסייע לו ליצור קשר עם הגורמים המתאימים. היה זה ב-24 בדצמבר, והמפקד הראשי של בתי הסוהר בניו-יורק קיבל את שיחת הטלפון תוך כדי מסיבת סילבסטר.

"אתה מפריע לי באמצע המסיבה" אמר המפקד בנימת תרעומת. "אך כנראה שדבר חשוב בפיך."

בעלי סיפר לו על כך שזה עתה הוא השיג אישור עבור האסירים בדרום אפריקה להדליק את החנוכיה, וביקש ממנו שיאפשר גם לאסירים היהודיים בניו-יורק לעשות זאת.

"ראה את העניין כסגור" השיב לו המפקד.

כשבעלי דיווח על הצלחת המשימה לרבי, ביקש הרבי להעניק לו מתנה. בסופו של דבר העניק לו הרבי שלושה ספרים: ספר תניא עבור בני, ספר Challenge ("אתגר", ספר על תנועת חב"ד-ליובאוויטש) עבור המפקד, וספר "Woman of valor" עבור אשתו.

מיד עם שובו לאפריקה התקשר בעלי לשר וסיפר לו על מתנתו של הרבי. תוך עשרים דקות הוא הגיע לביתינו לאסוף את המתנה... כששאלנו מדוע הוא מיהר כל-כך, הוא השיב: "אם אדם המתגורר בברוקלין שבארצות הברית יכול לחשוב עלי, אדם המתגורר בפרטוריה – ברצוני לקבל את מתנתו בהקדם האפשרי."