השכן בקומה למעלה התקין גינה על הגג. הכל טוב ויפה, חוץ מהעובדה שהוא לא התקין מערכת ביוב, וקול הטפטוף הבלתי פוסק שירד מלמעלה הוציא אותנו מדעתנו. ואם לא היה די בכך, ענן של יתושים ריחף מעל שלולית הבוץ שנקוותה מתחת לחלונות חדרי השינה שלנו, וכל בוקר התעוררו שלושת בנותי היפהפיות כשהן מלאות בעקיצות יתושים מכוערות.

ביקשתי מהאחראי על השיפוצים שם למעלה, שיואיל בטובו להפסיק את הסבל הזה. הוא הסביר לי בסבלנות, שאת העצים והשיחים שבאדניות (שכללו כמה סוגים עדינים שיובאו במיוחד מאיזו ארץ חצי אקזוטית וחצי טרופית) יש להשקות בעקביות בזרם חלש של מים מועשרים, ואסור להפסיק אותו לעולם. הם עובדים על פתרון כיצד להסיט את המים לנתיב מרגיז פחות. לפרטים נוספים הוא הפנה אותי לגנן/מעצב שהיה האחראי על הפרויקט.

"לא אכפת לי מה אתה עושה שם למעלה", אמרתי לו בטון אדיב, "רק תפסיק את טפטוף המים הזה, בסדר?"

אך הטפטוף לא פסק. דיברתי עם האינסטלטור, עם מנהל העבודה, עם הגנן ואף עם המזכירה (שאמרה שהוא נסע לחופשה). ביקשתי, התחננתי, שידלתי. דמעות ירדו לי מהעיניים כשתיארתי את הסבל הבלתי פוסק של משפחתי בגלל הטפטוף הנוראי. צעקתי ואיימתי. שבועות עברו, ושני דברים לא פסקו לרגע: טפטוף המים המזינים וזמזום היתושים המוזנים.

ביום שישי אחה"צ אחד, אחרי שכל העובדים עזבו לסופשבוע, טיפסתי ונכנסתי לאיזשהו חדרון קטן מתחת למדרגות וסגרתי את השיבר לדירה שמעלי.

הגיע יום שני בבוקר, ועל דלתי נשמעו נקישות. פתחתי ואז החלה תחרות צעקות. הוא קרא לי פושע ואני עניתי שישנם מצבים שבהם ניתן להצדיק אזרח מן השורה הלוקח את החוק לידיים. הוא איים שיתבע אותי, ואמרתי לו שהוא מוזמן. והנה, לקראת סוף השבוע הותקן שם צינור שהפנה את המים למקום אחר.

לפני שהיתה לי הזדמנות להתענג על הצלחתי בטיפול במצב, גיליתי את שלושת הכללים הבסיסיים: מתי מותר לקחת את החוק לידיים. כשבדקתי את הכללים, גיליתי שאני לא עונה על הקריטריון.

הנה הכללים:

1) קיים צורך גדול או אילוץ גדול מאד, נניח עשרות אלפי אנשים מתים ומאות אלפים אחרים ימותו אם לא תעשה צעד דרסטי.

2) אתה חייב להיות מוכן לשלם את המחיר. החוק לא יגן עליך מתוצאות מעשיך. עליך להיות מוכן להקריב הכל למען המטרה.

3) הצעד שתנקוט חייב להיות מנוגד לחלוטין לאופי שלך, ובשעת מעשה עליך להצר על כך. במילים אחרות, אם אתה נהנה מכך – אסור לך לעשות זאת.

(לקוראים המתפלאים היכן מצאתי את ה"כללים מתי מותר לקחת את החוק לידיים", קראו בבקשה את פרשני פרשת השבוע העוסקת בפנחס ההורג את זמרי. למרות שמעשהו של פנחס היה מעשה קיצוני של "לקיחת החוק לידיים", הוא עשה זאת אך ורק בהתאם לכללים אלו).

ובכן, לא קיימתי אף לא אחד משלושת הכללים; אך אני מוכרח לומר שזה היה משעשע למדי.

הערת המחבר: מאמר זה אינו מהווה המלצה הלכתית על הנושא המורכב של לקיחת חוק לידיים. במקרה הצורך, יש להתייעץ עם רב.