רבים מאמינים שהמושג של גואל משיחי הוא המצאה מודרנית, או גרוע יותר המצאה גויית/נוצרית.

השבוע אנו קוראים על הנבואה של בלעם המדיני, שהיה מתוסכל בגלל רצונו העז לקלל את היהודים ולבסוף נמצא מברך אותם. נבואתו האחרונה היא על כך שהעם היהודי ייגאל בסופו של דבר.

אני לא מבין את זה. אין לנו יהודים, רבנים או יהודים מוכשרים אחרים, שאנו זקוקים להגיע לבלעם שיערוך לנו היכרות כל כך בסיסי ביהדות – הגאולה?

הרב חיים גוטניק ז"ל סיפר לי פעם על זוג שבא אליו לייעוץ בעניני נישואין. בין יתר העצות הוא הציע שהם יתחילו לבצע כמה הלכות יהודיות, כמו למשל סעודת שבת.

כשהם מאוכזבים מהשקפתו המיושנת והאנכרוניסטית הם עזבו אותו וחפשו עזרה מקצועית.

מספר שבועות לאחר מכן, לקול נקישה בדלת, ניגש הרב גוטניק לפתוח את הדלת, ובפתח עמדו הבעל והאשה כשבידיהם בקבוק יין וצרור פרחים כמתנות פיוס.

הם הסבירו מה קרה: הפסיכולוג המודרני והיוקרתי שלהם המליץ, שהם יכניסו קצת רומנטיקה לחיי הנישואין. פעם בשבוע עליהם לכבות את הטלוויזיה, להוציא את תקע הטלפון ולשבת יחד לארוחת ערב שקטה לאור נרות...

כששמעו את אותה עצה מן ה"מקצוען" הם שקלו מחדש את גישתם הקודמת והיו מוכנים לקבל שכנראה יש בכל זאת ערך כלשהו ביהדות.

לדאבוננו, עבור יהודים רבים, כדי לקבל על עצמם תקנים מוסריים ואמונה הם זקוקים לאישור מן העולם הגדול. אם הרב ידבר על ההשפעה השלילית של הטלוויזיה והאינטרנט, אנשים יאמרו שהוא פרימטיבי ומיושן; אך לו היו שומעים את אותו הדבר מפרופסור מכובד באוניברסיטת תל-אביב, הם היו לוקחים זאת ביתר רצינות.

אם אפילו בלעם יכול להשתכנע שבעולם הזה יחול שינוי, שלחיים יש יותר אפשרויות מאשר המאבקים היומיומיים שלנו, האם לא הגיע הזמן שגם אנחנו נעלה על הקרון של טוב לב וחביבות, ועל ידי שנשנה את עצמנו נביא את השינוי?