ב"ה
קוראים וקוראות יקרים,
יש משפטים שאף פעם לא שוכחים. יש משפטים שאף פעם לא שוכחים, והם יכולים גם לשנות את החיים.
יש משפט כזה בפרשת השבוע. אחרי שיעקב אבינו נפטר, האחים של יוסף חוששים שיום הנקמה הגיע. עכשיו יוסף לא חייב להם כלום, והוא בטח יחזיר להם על העוול הנורא שהם גרמו לו. אבל הוא אומר להם כך (בראשית, פרק נ, פסוק כ): "וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה, אֱ-לֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה". בלי ביקורת, בלי "למה עשיתם לי את זה?". יוסף אומר: אני לא העניין כאן, גם לא אתם. יש מישהו למעלה שמנהל את העניינים, והנה זכינו – אני ואתם – לראות שהכול היה לטובה.
בעיניי, זה משפט לחיים.
מעניין שזו השיחה האחרונה בין יוסף לאחים, זו סגירת המעגל של הסיפור המשפחתי המטלטל הזה. וכשמסתכלים לאחור, זה ממש מדהים: יוסף עבר רכבת הרים. רגע למעלה, רגע למטה. עליות ומורדות, כמו שאומרים, אבל בצורה קיצונית. מפסגה לבור ובחזרה. עכשיו אנחנו יכולים להבין מה החזיק אותו שם כל הדרך – הוא תמיד ידע, הוא לא הפסיק להאמין שהכול מאת השם.
ובנימה אישית, אני מאמין שתצטרפו אליי לתפילה: אנא השם, אל תפסיק את גשמי הברכה, אבל בבקשה שיביאו איתם אכן רק ברכה, חיים ושפע.
שבת שלום,
שלום בלוי
