קדושים

ב"ה,

קוראים וקוראות יקרים,

רציתי לשתף אתכם בכמה מחשבות שלי על מה שקרה ומה שקורה לנו:

· הקדושה מפֹּוֵויי. השבוע התחיל בבשורת איוב. בבית חב"ד בקליפורניה, בעיצומה של תפילת החג-שבת, אנטישמי שונא יהודים ירה והרג אישה יהודייה. מי חשב שבאמריקה הליברלית והחופשית, גם שם תפגע בנו השנאה? ולמה בכלל הם שונאים אותנו ברצחנות כזו? רק כי אנחנו יהודים, כי יש בנו משהו אחר, לא כמו כולם. אנחנו קוראים לזה "קדושה". יהודים נהרגים על קידוש השם, פשוטו כמשמעו, כאן ושם, אז וגם היום.

ומה אמר השליח במקום? כשהוא פצוע והידיים שלו נוטפות דם, שניות אחרי מפגש פנים מול פנים עם האקדח הקטלני של המחבל – הוא עלה על כיסא, אסף את חברי הקהילה שלו, ובלי שום היסוס אמר: "עם ישראל חי! אנחנו ממשיכים קדימה". כי לעם קדוש יש ייעוד ומשימה, הוא לא נסוג ולא מוותר.

· קדושי השואה. אנחנו סוגרים את השבוע עם יום שבו הזיכרונות צפים. שישה מיליון שמות, שישה מיליון פרצופים, שישה מיליון סיפורים. הסיפורים האישיים של הקדושים והשורדים באמת נוגעים לכולנו בלב, אבל אסור לשכוח את הלקח החשוב באמת: הקדושים האלו נטבחו על קדושת השם. לקחו להם את החיים בגלל סיבה אחת ויחידה: הם היו יהודים, בניו של הקדוש ברוך הוא.

וגם כאן, התשובה שלנו ברורה. הם סימנו אותנו בטלאי צהוב, ואנחנו עונדים בגאון את הסמלים היהודיים, מניחים תפילין ומייקרים את המצוות. את דמם השם ייקום, ואנחנו נמשיך את החיים גם שלהם.

· קדיש אחרון. וכמה סמלי שבאותו שבוע הלך לעולמו אחד משרידי השואה שסימל בחייו את האמונה היהודית שחזקה יותר מכל דבר אחר – האדמו"ר מקאליב. עם סיפור אישי כל כך טרגי, הוא רק חיפש להפיח תקווה ביהודים, לעורר ולרגש ולחזק באמונה.

אני נזכר בסיפור ממש מצמרר שהוא סיפר פעם: זה היה במחנה המוות אושוויץ. כמה מאות מטרים לפני הכניסה לתאי הגזים, הוא שמע צעקה מאחד העומדים בתור לעולם הבא: "יהודים יקרים. מי שיישאר בחיים, שלא ישכח לומר אחריי קדיש!". ראו מה זה. שנייה לפני שנחנק למוות, נקי וטהור מחטא, כל מה שיהודי מבקש הוא לקדש את שם השם ולומר "יתגדל ויתקדש שמיה רבה"...

· קדושים תהיו. כל זה חיבר אותי למסר שממש זועק מתוך פרשת השבוע, פרשת קדושים. "קדושים תהיו, כי קדוש אני השם אלוקיכם" – כך אומר לנו הקדוש ברוך הוא. יהודי הוא לא אדם רגיל, הוא קדוש. כי יש לו נשמה קדושה, כי הוא מחובר לאלוקים.

והחסידות מסבירה את הפסוק הזה בצורה נפלאה עם משמעות לחיים. במילים שלי: להיות קדוש זה לאו דווקא להירצח על קדושת השם. כל אחד ואחת מאתנו יכול להתקדש, כפי שאמרו חכמים: "קדש עצמך במותר לך" – זאת אומרת, לחיות חיים קדושים זה אומר לא להעביר אותם סתם ולעשות כל מה שמתחשק ורק מה שעושה לי טוב; להיות יהודי קדוש זה לחיות למען משהו גדול יותר, לשאול את עצמי מה הייעוד שלי כאן בעולם, ולוותר על נוחות לטובת התורה והמצוות והשליחות הגדולה של הנשמה בעולם הזה.

ראי לורי, ראה האדמו"ר מקאליב, ראו ששת המיליונים. הנה, אנחנו ממשיכים בחיים יהודיים, חיים של קידוש השם.

שבת שלום,

שלום בלוי