תצווה
מה עשו לה?
ב"ה,
קוראים וקוראות יקרים,
הכול כבר נאמר על הזוועה. איך אפשר לתאר את מה שעשו לאורי, השם ייקום דמה? לכל בן אנוש יש לב שלא מסוגל לתפוס התעללות כזו, אכזריות מפלצתית נטולת טיפת חמלה. בשם איזו אידיאולוגיה, בשם איזו דת, בשם מה?
שום דבר לא יכול להשתיק את קול דמי אחינו שזועקים אלינו מן האדמה, והקושי עצום. אבל אולי צריך בכל זאת להזכיר את המובן מאליו שלא תמיד נאמר. זה לא בריא לאף אחד לבחוש ברוע, לחפור בצדדים האפלים. גם להפגין ולקרוא לעונש מוות, לא בטוח שזה התפקיד שלנו. אנחנו כאן כדי לעשות טוב, וכשלא טוב – אנחנו צריכים לעשות עוד יותר טוב. זו לא חייבת להיות יוזמה גרנדיוזית בינלאומית; זה כן דורש מאתנו לתת מעצמנו ולעשות יותר – עוד מצווה, עוד פעולה טובה. זו הדרך הנכונה והטובה ביותר לכבד את זכרה ולפעול לעילוי נשמתה.
בנימה אישית, הפיגוע הציף בי מיד פסוק מהתורה, שמבטא יותר מכל תיאור את התחושות שהתעוררו אצל כולנו: "כִּי בַשָּׂדֶה מְצָאָהּ, צָעֲקָה הַנַּעֲרָה... וְאֵין מוֹשִׁיעַ לָהּ" (דברים, כב, כז). ואנחנו נבקש מהקדוש ברוך הוא: אנא, שמע את הצעקה שלנו. אנחנו חייבים כוחות כדי להתמודד, אנחנו צריכים שתשלח לנו את הישועה במהרה.
ומעניין לעניין באותו עניין, יש לי חוב קטן לפרוע לכם. לפני מספר שבועות פרסמנו במגזין פרקים מתוך הספר החדש לאן הלכת, שעוסק בהתמודדות עם שכול ואובדן לפי גישת החיים של הרבי מליובאוויטש. גולשים רבים קראו ואהבו וביקשו לרכוש את הספר. הבטחנו שנעלה קישור לרכישה, ובשעה טובה, כעת תוכלו לרכוש אותו כאן במחיר מוזל ולקבל אותו בדיוור ישיר עד הבית.
שבת שלום ובשורות טובות,
שלום בלוי
איך זה שאתה אוהב ארטישוק והיא רק אבוקדו? מי באמת ניזון מהאוכל: הנפש או הגוף? ומהי שרשרת המזון הרוחנית? פרק מאלף בקורס 'איכות הסביבה על פי היהדות' שיעשה לכם סדר חדש בכל מה שקשור לאוכל...
מאה ועשרים שנה חי משה, במהלכם הוא הפגין מסירות לעם ישראל כמנהיג הדגול ביותר שקם אי-פעם. הוא גם זכה להתגלויות אלוקיות שגרתיות
המחשבה שנשמותיהם של יקירינו עדיין חיות עלולה לעורר שאלות מציקות ומייסרות: האם כואב להם? האם הם סובלים שם למעלה?
סיכום קצר ויפה של פרשת תצוה: על הכנת הבגדים המיוחדים עבור אהרן הכוהן ובניו, טקס ההכנה והמשיחה של הכוהנים, ועוד
למה מסתכלים על הציפורניים בהבדלה? - זה לא מיסטי, פשוט פרקטי: כדי לברך על האש צריך להפיק ממנה תועלת. אנחנו מקרבים את הידיים לאש ומבחינים בין הציפורניים לבין האצבעות, וזה אומר שהשתמשנו באש והברכה מתאימה
כשהמן ערך גורל כדי לבחור יום להשמדת היהודים, הוא שמח מאד שהגורל נפל על היום השביעי באדר, יום פטירתו של משה רבינו. המן לא ידע שזה היה גם יום הולדתו של משה, ומקור כוח לעם היהודי. התורה מספרת שברגע שנולד משה, אמו ראתה "כי טוב הוא", כי "התמלא הבית אורה". האמת היא שלכולנו יש ניצוץ מנשמתו של משה רבינו בתוכנו. יום לידת משה הוא הזמן המושלם לתת לו לזרוח, בדיוק כמו שמשה עשה.
קצינת הביטחון בשדה התעופה עזרה לרב נחמיה וילהלם ואישרה לו להעלות למטוס מאות קילוגרמים של מטען חורג, והתמורה הגיעה: סרטי צילום של טיול שלם במזרח אבדו לה, והיא מצאה אותם בבית חב"ד בבנגקוק!... והמסר: אלוקים לא נשאר אדיש לנתינה
במה האגואיזם דומה למחלת הסרטן? מה הבעיה בתשדרירי הפרסומת המפתים? וממה התרשם במיוחד החסיד הרב אברהם פריז?
עשה לך רב, וקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות.
