קוראים וקוראות יקרים,
הסיפור של חג פורים הוא סיפור מטלטל.
הוא מטלטל בגלל הדרמה ששזורה בו. מלך שמקבל החלטות פזיזות נכנע לבקשתו של יועץ ערמומי ומרושע. רב יהודי שנמצא במקום הנכון ובזמן הנכון מצליח להציל את חייו של המלך; נערה יהודיה עלומת שם הופכת להיות האישה החזקה ביותר בממלכה, וברגע האחרון הכול מסתדר...
אבל זו לא הסיבה היחידה. הוא מטלטל כי הוא מזכיר לנו שבעוד העולם כולו מתנהל לפי חוקי הטבע שיצר האלוקים, לנו יש מערכת חוקים אחרת לגמרי.
תחשבו על זה: בזמן גזירת אחשוורוש עם ישראל היו במצב הכי טוב שהיו אי-פעם. המלכה הייתה יהודיה. אחד מגדולי היועצים של המלך, מרדכי, היה יהודי. אני די בטוח שהיהודים ברחבי הממלכה הסתובבו בתחושת גאווה וביטחון.
ופתאום הכול התרסק כמו מגדל קלפים. הגזירה הכי איומה בתולדות עם ישראל נחתה על ראשנו: להשמיד להרוג ולאבד מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד. כו-לם נידונו למוות, בלי יוצא מהכלל ובלי אפשרות לברוח.
לא צריך להיות אנשי משרד החוץ כדי להבין שזה הזמן להפעיל לחצים דיפלומטיים. אולי מרדכי היה צריך ליזום פגישה עם ראש האחשתרנים כדי לנסות לשכנע אותו; אולי אסתר המלכה הייתה צריכה להתייפות ולהופיע לפני אחשוורוש כדי לדבר על לבו.
הם עשו את ההיפך הגמור. הם הכריזו על שלושה ימי צום, ואז – כשהיא חלשה, חיוורת ובטח לא נראית הכי טוב שיש, היא הופיעה לפני המלך.
ומה קרה? הדבר הכי טוב שקרה לעם ישראל. נס אמיתי.
שום דבר לא הגיוני בסיפור הזה. לא הגזירה שהופיעה בזמן הכי לא צפוי שאפשר, ולא הנס שקרה בדרך הכי לא מובנת.
ולכן סיפור פורים מטלטל. כי הוא מזכיר לנו שמאז ומעולם הקיום שלנו כעם מעולם לא היה דבר הגיוני. שהחיים שלנו – העליות וגם הירידות – בכלל לא קשורים לחוקי הטבע, זה משהו שהרבה יותר למעלה מזה.
הבה נזכור את זה תמיד. בעליות נזכור להרים את העיניים מעלה ולהגיד לו תודה. ובירידות, חלילה, נזכור שהדרך מעלה עוברת אף היא רק דרכו.
חג פורים שמח לכולם!
הרב מנדי קמינקר
