ויקהל-פקודי
תחגגו ביום ההולדת העברי, לא בזה של הפייסבוק
קוראים וקוראות יקרים,
כל שנה אני מציין שני ימי הולדת. יום אחד הוא זה האמיתי, בו אני חוגג ועושה את מה שצריך לעשות ביום הולדת (מיד תבינו על מה אני מדבר). לשני אני קורא "יום ההולדת של פייסבוק", כי זה היום בו מר צוקרברג מדווח לכל חבריי שהיום הוא יום ההולדת שלי, ומיד אני זוכה לשפע של ברכות ואיחולים על הקיר.
אחרי שכולם מסיימים לאחל (כי לקבל איחולים וברכות זה תמיד טוב!) אני מעלה את הפוסט הבא:
"תודה לכולכם על האיחולים החמים, זה ממש ריגש אותי! רק רציתי שתדעו שבעוד היום הוא יום ההולדת הלועזי שלי, אני חוגג בתאריך העברי שיחול ב____. אשמח לחגוג אתכם גם אז 😊".
בדיוק לפני שלושים שנה הרבי מליובאוויטש יצא ב"מבצע יום הולדת". הוא הזכיר לכולם את מה שכתוב בספרים הקדושים על חשיבות יום ההולדת: זהו יום של מזל גובר, יום של חשבון נפש על השנה שחלפה והחלטות טובות לקראת השנה החדשה; יום של התוועדות, שמחה והודיה לבורא העולם. וזה קורה בדיוק ביום בו נולדתם לפי לוח השנה העברי.
האם אתם יודעים מתי יום ההולדת שלכם? אם לא, תוכלו להשתמש במחשבון כאן ולגלות את התשובה. (חשוב לזכור כי אם נולדתם בלילה אבל לפני השעה 12, התאריך העברי בתעודת הזהות שלכם עלול להיות לא מדוייק). רישמו לעצמכם את התאריך וזיכרו לחגוג אותו מדי שנה. הוא הרבה יותר חשוב מיום ההולדת שבפייסבוק.
שתמיד נזכה לחגוג, ורק בשמחות!
שבת שלום,
הרב מנדי קמינקר
פרשת ויקהל פקודי מהווה השלב האחרון בתכנון ובביצוע של המשכן המפואר, בו שוכן האלוקים
החיבור בין ההיבט הקהילתי וההיבט היחידני, מעניק לנו זוית ראיה מחודשת על תפקידו של הרבי מליובאוויטש בעיצוב היהדות בעידן המודרני
לאחד יש מזל עם ילדיו, לאחר במראהו הטוב, לשלישי כשהדבר נוגע לבריאות, ולאחר כשהדבר מגיע לכושר להרוויח כסף
משה רבינו קיבל את הציווי לעשות משכן לה' בעולם הזה, כאשר שהה במרומי הר סיני. ביום הכיפורים הוא ירד מההר אל בני ישראל ובחר שלא לשתף אותם בבשורה המיוחדת עד למחרת. מדוע?
הוא כתב פירושים על התנ"ך, על התלמוד וספרי קבלה. הוא הותיר רשום עצום עד ימינו אלו. מי היה רבי יוסף חיים, ה"בן איש חי"? כנסו לקריאת הביוגרפיה המרתקת של חייו.
אם גדלתם בבית דתי, יתכן מאוד ואמרו לכם יותר מפעם אחת: "אסור לשבת על השולחן! זה דומה למזבח!" האם זה נכון? ומה הקשר בין השניים? כאן תמצאו מאמר מפורט שעוסק בנושא
המשכן מלמד אותנו שהרוחניות והקדושה אינן נמצאות רק בשמיים.. כל אחד יכול להשיג את השאיפה הרוחנית שלו אם רק יבחר לעשות טוב עם סביבתו
הוא שבר פסלים וגנב לאלילים את האוכל. עבר מסע מפרך בדרך לגיור כהלכה, אבל היום הוא מגשים חלום. זהו סיפורו המרתק של ד"ר אהרון אברהם
טובים השנים מן האחד.
