קוראים וקוראות יקרים,

כל מצווה היא יפה; לכל מצווה יחודיות משלה. ועם זאת, יש מצוות שאפשר לראות גם את היופי הפיזי שלהם ולא רק את זה הרוחני.

כזו היא מצוות הדלקת נרות השבת והחג.

הרגעים בהם הכול נעצר, האישה ניגשת אל הנרות, מדליקה את הגפרור ומברכת בכוונה "להדליק נר של שבת קודש". התפילה החרישית... השלהבת שמרצדת ומזכירה לנו שגם ליד הנברשות היפות בעולם, אין כמו שלהבת אמיתית של נר דולק.

בורא העולם נתן את המצווה הזו לנשים. כי לנשים יש כוח מיוחד ועוצמתי: להאיר את הבית, להאיר את העיר ואת העולם כולו.

יש רבים שלא יודעים שלא רק נשים יכולות להדליק נרות שבת, גם ילדות קטנות זכאיות לכך. כן, גם להן יש את העוצמה להביא את האור אל עולמנו החשוך.

הרבי מליובאוויטש מצא לכך רמז מעניין בפרשת השבוע. כאשר אנו קוראים על השידוך בין יצחק ורבקה, התורה מספרת שכאשר יצחק הביא את רבקה אל האוהל, הוא התנחם על פטירת אמו. התלמוד מסביר לנו שלשרה אמנו היו מתרחשים שלושה ניסים מדי שבוע, וכשהיא נפטרה הניסים נפסקו. כעת, כשרבקה נכנסה אל האוהל, הניסים חזרו והופיעו וכך ידע יצחק שהיא זו שתמשיך את דרכה של אמו.

אחד הניסים היה שהנר אותו הדליקה שרה בערב שבת, היה דולק במשך שבוע שלם עד ליום שישי הבא.

אם נצרף לכך את העובדה שרבקה הייתה בגיל 3 כאשר היא באה אל אוהל יצחק, נגלה שרבקה הדליקה נרות שבת כבר מגיל... 3!

נשים, בנות ואפילו ילדות קטנות: זיכרו שבורא העולם נתן לכם את המצווה המיוחדת הזו. הדליקו את הנרות, הביאו את היופי המיוחד של המצווה לבית. הלוואי שכל הנרות יצטרפו יחדיו כדי להביא את האור המושלם לכל אחד ואחת מאיתנו.

שבת שלום!

הרב מנדי קמינקר