קוראים וקוראות יקרים,
שמעתי על הרבה עמים שחוגגים בליל ירח מלא, או ב"פול מון" כמו שקוראים לו באנגלית. זה גם די מובן: היום בו הירח זורח במלוא יופיו מתחבר מאוד עם הרעיון של שפע ושמחה.
אבל שמעתם פעם על עם שחוגג דווקא כאשר הירח קטן וכמעט לא רואים אותו?
זהו ראש החודש העברי. יום או יומיים בחודש בהם אנו מציינים את תחילת החודש, ימים בהם הירח מתחיל רק להפציע; למעשה, ישנם פעמים בהם ראש חודש חל בערב בו הירח מסתתר לגמרי!
על עם ישראל נאמר שהם "מונין ללבנה" (כלומר קובעים את לוח השנה לפי הירח) ו"דומין ללבנה". אולי זהו סודו של עם ישראל: לדעת כשגם כאשר יורדים עד לרמות נמוכות, העליה הגדולה בדרך. גם אם הכול מסביב נראה חשוך, זו רק התחלה של משהו גדול ויפה שעוד יפציע. כך, למרות מאות שנים של דיכוי והשמדות, עם ישראל תמיד נשאר אופטימי ומחובר לאלוקיו.
שיהיה לכם חודש טוב, ושתמיד נזכה לראות את האור מאיר את חיינו,
הרב מנדי קמינקר
