ב"ה
גולשים יקרים,
אדם הקורא בשטחיות את ספר קוהלת, אותו יש הנוהגים לקרוא בחג הסוכות, יכול לחשוב כי יש בו מסר מדכא. "הבל הבלים, הכול הבל!" מכריז המלך שלמה, החכם מכל אדם. בטח תופתעו לשמוע כי יש ניגון חסידי שמח במיוחד שמילותיו אומרות "ס'איז דאך אלץ הבל הבלים!" או בעברית: הלא הכול הבל הבלים!
ואם הכול הבל הבלים, מה הסיבה לשמוח?
חציו השיני של השיר מגלה את הסוד: "אין עוד מלבדו". נכון, העולם הפיזי – הרכב החדש, הסמארטפון, התכשיט המהודר או הרהיט היפהפה – הוא הבל הבלים, הוא בר חלוף שהיום הוא כאן ולמחר איננו. הרכב יעלה חלודה, הסמארטפון יתקלקל והתכשיט עלול להיאבד היכן שהוא. אבל בורא העולם, זה שמעניק לעולם את החיים שלו, הוא קיים לנצח נצחים. כל רגע בו אנו לומדים תורה, עושים מצווה ומקיימים את רצונו, יישאר אף הוא לנצח.
בחג הסוכות, במשך שבוע ימים ויותר, אנו עוזבים את הבית הקבוע ויוצאים אל הסוכה, מבנה עראי, בר חלוף. אך הדפנות הדקות של הסוכה לא משביתות את השמחה אלא מגבירות אותה. אולי לכן חג הסוכות נקרא במקרא "זמן שמחתנו": הזמן בו אנו משתחררים מכבלי הגשמיות והחומריות, ונותנים לנשמה שלנו להוביל אותנו בשמחה מתפרצת.
שיהיה לכולכם חג שמח, וכמובן אל תשכחו לשבת בסוכה ולברך על ארבעת המינים!
הרב מנדי קמינקר
