1בֶּן־עֶשְׂרִ֚ים שָׁנָה֙ אָחָ֣ז בְּמָלְכ֔וֹ וְשֵֽׁשׁ־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם וְלֹֽא־עָשָׂ֧ה הַיָּשָׁ֛ר בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָ֖ה כְּדָוִ֥יד אָבִֽיו: |
2וַיֵּ֕לֶךְ בְּדַרְכֵ֖י מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְגַ֧ם מַסֵּכ֛וֹת עָשָׂ֖ה לַבְּעָלִֽים: |
3וְה֥וּא הִקְטִ֖יר בְּגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֑ם וַיַּבְעֵ֚ר אֶת־בָּנָיו֙ בָּאֵ֔שׁ כְּתֹֽעֲבוֹת֙ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ הֹרִ֣ישׁ יְהֹוָ֔ה מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: |
4וַֽיְזַבֵּ֧חַ וַיְקַטֵּ֛ר בַּבָּמ֖וֹת וְעַל־הַגְּבָע֑וֹת וְתַ֖חַת כָּל־עֵ֥ץ רַֽעֲנָֽן: |
5וַיִּתְּנֵ֜הוּ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָיו֘ בְּיַ֣ד מֶ֣לֶךְ אֲרָם֒ וַיַּ֨כּוּ־ב֔וֹ וַיִּשְׁבּ֚וּ מִמֶּ֙נּוּ֙ שִׁבְיָ֣ה גְדוֹלָ֔ה וַיָּבִ֖יאוּ דַּרְמָ֑שֶׂק וְ֠גַם בְּיַד־מֶ֚לֶךְ יִשְׂרָאֵל֙ נִתָּ֔ן וַיַּךְ־בּ֖וֹ מַכָּ֥ה גְדוֹלָֽה: |
6וַיַּֽהֲרֹג֩ פֶּ֨קַח בֶּן־רְמַלְיָ֜הוּ בִּֽיהוּדָ֗ה מֵאָ֨ה וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֛לֶף בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד הַכֹּ֣ל בְּנֵֽי־חָ֑יִל בְּעָזְבָ֕ם אֶת־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתָֽם: |
7וַיַּֽהֲרֹ֞ג זִכְרִ֣י| גִּבּ֣וֹר אֶפְרַ֗יִם אֶת־מַֽעֲשֵׂיָ֙הוּ֙ בֶּן־הַמֶּ֔לֶךְ וְאֶת־עַזְרִיקָ֖ם נְגִ֣יד הַבָּ֑יִת וְאֶת־אֶלְקָנָ֖ה מִשְׁנֵ֥ה הַמֶּֽלֶךְ: |
את מעשיהו בן המלך.
אחז, הרג זכרי גבור אפרים:
|
ואת עזריקם.
ואת ואת דוגמא (בראשית ל״ו:כ״ד) ואיה וענה וכן נרדם ורכב וסוס (תהילים ע״ו:ז׳):
|
8וַיִּשְׁבּוּ֩ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֨ל מֵֽאֲחֵיהֶ֜ם מָאתַ֣יִם אֶ֗לֶף נָשִׁים֙ בָּנִ֣ים וּבָנ֔וֹת וְגַם־שָׁלָ֥ל רָ֖ב בָּֽזְז֣וּ מֵהֶ֑ם וַיָּבִ֥יאוּ אֶת־הַשָּׁלָ֖ל לְשֹֽׁמְרֽוֹן: |
9וְ֠שָׁם הָיָ֨ה נָבִ֥יא לַֽיהֹוָה֘ עֹדֵ֣ד שְׁמוֹ֒ וַיֵּצֵ֗א לִפְנֵ֚י הַצָּבָא֙ הַבָּ֣א לְשֹֽׁמְר֔וֹן וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם הִ֠נֵּה בַּֽחֲמַ֨ת יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵֽי־אֲבֽוֹתֵיכֶ֛ם עַל־יְהוּדָ֖ה נְתָנָ֣ם בְּיֶדְכֶ֑ם וַתַּֽהַרְגוּ־בָ֣ם בְּזַ֔עַף עַ֥ד לַשָּׁמַ֖יִם הִגִּֽיעַ: |
10וְ֠עַתָּה בְנֵֽי־יְהוּדָ֚ה וִירֽוּשָׁלִַ֙ם֙ אַתֶּ֣ם אֹֽמְרִ֔ים לִכְבֹּ֛שׁ לַֽעֲבָדִ֥ים וְלִשְׁפָח֖וֹת לָכֶ֑ם הֲלֹ֚א רַק־אַתֶּם֙ עִמָּכֶ֣ם אֲשָׁמ֔וֹת לַֽיהֹוָ֖ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם: |
11וְעַתָּ֣ה שְׁמָע֔וּנִי וְהָשִׁ֙יבוּ֙ הַשִּׁבְיָ֔ה אֲשֶׁ֥ר שְׁבִיתֶ֖ם מֵֽאֲחֵיכֶ֑ם כִּ֛י חֲר֥וֹן אַף־יְהֹוָ֖ה עֲלֵיכֶֽם: |
12וַיָּקֻ֨מוּ אֲנָשִׁ֜ים מֵֽרָאשֵׁ֣י בְנֵֽי־אֶפְרַ֗יִם עֲזַרְיָ֚הוּ בֶן־יְהֽוֹחָנָן֙ בֶּֽרֶכְיָ֣הוּ בֶן־מְשִׁלֵּמ֔וֹת וִֽיחִזְקִיָּ֙הוּ֙ בֶּן־שַׁלֻּ֔ם וַֽעֲמָשָׂ֖א בֶּן־חַדְלָ֑י עַל־הַבָּאִ֖ים מִן־הַצָּבָֽא: |
13וַיֹּֽאמְר֣וּ לָהֶ֗ם לֹֽא־תָבִ֚יאוּ אֶת־הַשִּׁבְיָה֙ הֵ֔נָּה כִּי֩ לְאַשְׁמַ֨ת יְהֹוָ֚ה עָלֵ֙ינוּ֙ אַתֶּ֣ם אֹֽמְרִ֔ים לְהֹסִ֥יף עַל־חַטֹּאתֵ֖ינוּ וְעַל־אַשְׁמָתֵ֑ינוּ כִּֽי־רַבָּ֚ה אַשְׁמָה֙ לָ֔נוּ וַֽחֲר֥וֹן אָ֖ף עַל־יִשְׂרָאֵֽל: |
14וַיַּֽעֲזֹ֣ב הֶֽחָל֗וּץ אֶת־הַשִּׁבְיָה֙ וְאֶת־הַבִּזָּ֔ה לִפְנֵ֥י הַשָּׂרִ֖ים וְכָל־הַקָּהָֽל: |
15וַיָּקֻ֣מוּ הָֽאֲנָשִׁים֩ אֲשֶׁר־נִקְּב֨וּ בְשֵׁמ֜וֹת וַיַּֽחֲזִ֣יקוּ בַשִּׁבְיָ֗ה וְכָל־מַֽעֲרֻמֵּיהֶם֘ הִלְבִּ֣ישׁוּ מִן־הַשָּׁלָל֒ וַיַּלְבִּשׁ֣וּם וַ֠יַּנְעִלוּם וַיַּֽאֲכִל֨וּם וַיַּשְׁק֜וּם וַיְסֻכ֗וּם וַיְנַֽהֲל֚וּם בַּֽחֲמֹרִים֙ לְכָל־כּוֹשֵׁ֔ל וַיְבִיא֛וּם יְרֵח֥וֹ עִֽיר־הַתְּמָרִ֖ים אֵ֣צֶל אֲחֵיהֶ֑ם וַיָּשׁ֖וּבוּ שֹֽׁמְרֽוֹן: |
ויקמו האנשים אשר נקבו בשמות.
למעלה מי הם אותם אנשים שהם מראשי בני אפרים עזריהו בן יהוחנן וחביריו:
|
וכל מערמיהם.
לשון ערום ועריה:
|
16בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא שָׁלַ֞ח הַמֶּ֧לֶךְ אָחָ֛ז עַל־מַלְכֵ֥י אַשּׁ֖וּר לַעְזֹ֥ר לֽוֹ: |
17וְע֥וֹד אֲדוֹמִ֖ים בָּ֑אוּ וַיַּכּ֥וּ בִֽיהוּדָ֖ה וַיִּשְׁבּוּ־שֶֽׁבִי: |
18וּפְלִשְׁתִּ֣ים פָּֽשְׁט֗וּ בְּעָרֵ֨י הַשְּׁפֵלָ֣ה וְהַנֶּגֶב֘ לִֽיהוּדָה֒ וַ֠יִּלְכְּדוּ אֶת־בֵּֽית־שֶׁ֨מֶשׁ וְאֶת־אַיָּל֜וֹן וְאֶת־הַגְּדֵר֗וֹת וְאֶת־שׂוֹכ֚וֹ וּבְנוֹתֶ֙יהָ֙ וְאֶת־תִּמְנָ֣ה וּבְנוֹתֶ֔יהָ וְאֶת־גִּמְז֖וֹ וְאֶת־בְּנוֹתֶ֑יהָ וַיֵּֽשְׁב֖וּ שָֽׁם: |
ופלשתים פשטו בערי השפלה והנגב.
שהוא כנגדם כדכתיב והכנעני יושב על הים:
|
19כִּֽי־הִכְנִ֚יעַ יְהֹוָה֙ אֶת־יְהוּדָ֔ה בַּֽעֲב֖וּר אָחָ֣ז מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֚י הִפְרִ֙יעַ֙ בִּֽיהוּדָ֔ה וּמָע֥וֹל מַ֖עַל בַּֽיהֹוָֽה: |
כי הפריע ביהודה.
דוגמא (שמות ל״ב:כ״ה) כי פרעה אהרן בפרוע פרעות (שופטים ה'):
|
20וַיָּבֹ֣א עָלָ֔יו תִּלְּגַּ֥ת פִּלְנְאֶ֖סֶר מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וַיָּ֥צַר ל֖וֹ וְלֹ֥א חֲזָקֽוֹ: |
ויבא עליו.
ששלח אחריו לעזור לו כמו שכתוב במלכים (ב' ט"ז) וישלח מלאכים אל תגלת פלנאסר:
|
ויצר לו.
ממה שחלק לו את בית ה' ואת בית המלך וגו':
|
21כִּֽי־חָלַ֚ק אָחָז֙ אֶת־בֵּ֣ית יְהֹוָ֔ה וְאֶת־בֵּ֥ית הַמֶּ֖לֶךְ וְהַשָּׂרִ֑ים וַיִּתֵּן֙ לְמֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וְלֹ֥א לְעֶזְרָ֖ה לֽוֹ: |
ולא לעזרה לו.
אף על פי שמצינו במלכים (שם) ויעל מלך אשור על דמשק ויתפשה ויגלה קירה ואת רצין המית לא היה לו לעזרה כל כך לחזקו ולהשיב לו ערים שלקחו ממנו פלשתים:
|
22וּבְעֵת֙ הָצֵ֣ר ל֔וֹ וַיּ֖וֹסֶף לִמְע֣וֹל בַּֽיהֹוָ֑ה ה֖וּא הַמֶּ֥לֶךְ אָחָֽז: |
23וַיִּזְבַּ֗ח לֵֽאלֹהֵ֣י דַרְמֶשֶׂק֘ הַמַּכִּ֣ים בּוֹ֒ וַיֹּ֗אמֶר כִּ֠י אֱלֹהֵ֚י מַלְכֵֽי־אֲרָם֙ הֵם מַעְזְרִ֣ים אוֹתָ֔ם לָהֶ֥ם אֲזַבֵּ֖חַ וְיַעְזְר֑וּנִי וְהֵ֛ם הָֽיוּ־ל֥וֹ לְהַכְשִׁיל֖וֹ וּלְכָל־יִשְׂרָאֵֽל: |
24וַיֶּֽאֱסֹ֨ף אָחָ֜ז אֶת־כְּלֵ֣י בֵֽית־הָֽאֱלֹהִ֗ים וַיְקַצֵּץ֙ אֶת־כְּלֵ֣י בֵֽית־הָֽאֱלֹהִ֔ים וַיִּסְגֹּ֖ר אֶת־דַּלְת֣וֹת בֵּֽית־יְהֹוָ֑ה וַיַּ֨עַשׂ ל֧וֹ מִזְבְּח֛וֹת בְּכָל־פִּנָּ֖ה בִּירֽוּשָׁלִָֽם: |
ויסגר את דלתות בית ה'.
כדי שלא יבואו הכהנים לעבוד עבודתם באהל מועד כי אם לבוא למזבחות שעש' בכל פינה בירושלים וחזקיה פתח דלתות בית ה' לפי שאביו סגר דלתות בית ה':
|
25וּבְכָל־עִ֨יר וָעִ֚יר לִֽיהוּדָה֙ עָשָׂ֣ה בָמ֔וֹת לְקַטֵּ֖ר לֵֽאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וַיַּכְעֵ֕ס אֶת־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבֹתָֽיו: |
26וְיֶ֚תֶר דְּבָרָיו֙ וְכָל־דְּרָכָ֔יו הָרִֽאשֹׁנִ֖ים וְהָאַֽחֲרוֹנִ֑ים הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֔ים עַל־סֵ֛פֶר מַלְכֵ֥י יְהוּדָ֖ה וְיִשְׂרָאֵֽל: |
27וַיִּשְׁכַּ֨ב אָחָ֜ז עִם־אֲבֹתָ֗יו וַיִקְבְּרֻ֚הוּ בָעִיר֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם כִּי לֹ֣א הֱבִיאֻ֔הוּ לְקִבְרֵ֖י מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּמְלֹ֛ךְ יְחִזְקִיָּ֥הוּ בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו: |