פרק כז

1וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֣ל| לְמִסְפָּרָ֡ם רָאשֵׁ֣י הָֽאָב֣וֹת וְשָׂרֵ֣י הָֽאֲלָפִ֣ים| וְהַמֵּא֡וֹת וְשֹֽׁטְרֵיהֶם֩ הַֽמְשָֽׁרְתִ֨ים אֶת־הַמֶּ֜לֶךְ לְכֹ֣ל| דְּבַ֣ר הַמַּחְלְק֗וֹת הַבָּאָ֚ה וְהַיֹּצֵאת֙ חֹ֣דֶשׁ בְּחֹ֔דֶשׁ לְכֹ֖ל חָדְשֵׁ֣י הַשָּׁנָ֑ה הַמַּֽחֲלֹ֨קֶת֙ הָֽאַחַ֔ת עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף:

לכל דבר המחלקות כל זה היה מתחילת מלכותו ואילך ואגב שנאמר מספר הלוים מספר והולך מי היו שרי מחלוקת דוד:

הבאה והיוצאת חדש בחדש לכל חדשי השנה שהיו ישראל חלוקים לשנים עשר חלקים וכל חלק וחלק שמש את המלך חדש והמלך נותן להם הוצאותם כדכתיב בספר מלכים ולשלמה שנים עשר נציבים על כל ישראל וכלכלו את המלך ואת ביתו והם מזומנים ללחום מלחמתו ולכל עבודתו בזה החדש וכל זה תחילת מלכותו הי':

עשרים וארבעה אלף אע"פ שהיו ישראל יותר מי"ב פעמים כ"ד אלפים דוד לא בחר אלא אנשי חיל ועשירי העם אשר יוכל לעזוב עסקיהם ולעסוק בעסקי המלך אבל עניי העם הצריכין לפרנס עצמם לא לקח דוד:

2עַ֞ל הַמַּֽחֲלֹ֚קֶת הָֽרִאשׁוֹנָה֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשׁ֔וֹן יָֽשָׁבְעָ֖ם בֶּן־זַבְדִּיאֵ֑ל וְעַל֙ מַֽחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף:

3מִן־בְּנֵי־פֶ֗רֶץ הָרֹ֛אשׁ לְכָל־שָׂרֵ֥י הַצְּבָא֖וֹת לַחֹ֥דֶשׁ הָֽרִאשֽׁוֹן:

הראש לכל שרי הצבאות ישבעם מבני פרץ היה והיה ראש לכל י"ב שרי צבאות ולפי שהיה מן בני פרץ מנהו דוד ראש:

4וְעַ֞ל מַֽחֲלֹ֣קֶת| הַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֗י דּוֹדַ֚י הָֽאֲחוֹחִי֙ וּמַ֣חֲלֻקְתּ֔וֹ וּמִקְל֖וֹת הַנָּגִ֑יד וְעַל֙ מַֽחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף:

ומקלות הנגיד בר מחלוקתו המסייע עמו ומקלות:

5שַׂ֣ר הַצָּבָ֚א הַשְּׁלִישִׁי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁלִישִׁ֔י בְּנָיָ֧הוּ בֶן־יְהֽוֹיָדָ֛ע הַכֹּהֵ֖ן רֹ֑אשׁ וְעַל֙ מַֽחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף:

שר הצבא השלישי משום כבוד בניהו קורהו שר הצבא יותר מהשאר לבד מישבעם שהיה מבני פרץ שקורהו כמו כן ראש דכתיב הראש לכל שרי הצבאות מפני כבודו של דוד שהיה מבני פרץ כמוהו:

הכהן ראש שהיה ראש וי"א שהיה כהן גדול ואינו כן שהרי צדוק ואביתר היו כהנים גדולים:

6ה֧וּא בְנָיָ֛הוּ גִּבּ֥וֹר הַשְּׁלֹשִׁ֖ים וְעַל־הַשְּׁלֹשִׁ֑ים וּמַ֣חֲלֻקְתּ֔וֹ עַמִּֽיזָבָ֖ד בְּנֽוֹ:

גבור השלשים כדלעיל דכתיב מן השלשים הנו נכבד וגו':

7הָֽרְבִיעִ֞י לַחֹ֣דֶשׁ הָֽרְבִיעִ֗י עֲשָׂהאֵל֙ אֲחִ֣י יוֹאָ֔ב וּזְבַדְיָ֥ה בְנ֖וֹ אַֽחֲרָ֑יו וְעַל֙ מַֽחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף:

הרביעי עשהאל אחי יואב וזבדיה בנו אחריו שהרי עשהאל נהרג בתחלת מלכותו שהרגו אבנר (שמואל ב' ב') ונתן זבדיה בנו אחריו תחתיו על מחלוקתו:

8הַֽחֲמִישִׁי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַֽחֲמִישִׁ֔י הַשַּׂ֖ר שַׁמְה֣וּת הַיִּזְרָ֑ח וְעַל֙ מַֽחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף:

השר שמהות היזרח הזרחי:

9הַשִּׁשִּׁי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשִּׁשִּׁ֔י עִירָ֥א בֶן־עִקֵּ֖שׁ הַתְּקוֹעִ֑י וְעַל֙ מַֽחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף:

10הַשְּׁבִיעִי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י חֵ֥לֶץ הַפְּלוֹנִ֖י מִן־בְּנֵ֣י אֶפְרָ֑יִם וְעַל֙ מַֽחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף:

11הַשְּׁמִינִי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁמִינִ֔י סִבְּכַ֥י הַֽחֻשָׁתִ֖י לַזַּרְחִ֑י וְעַל֙ מַֽחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף:

12הַתְּשִׁיעִי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַתְּשִׁיעִ֔י אֲבִיעֶ֥זֶר הָֽעַנְּתֹתִ֖י לַבֵּ֣ן יְמִינִ֑י (כתיב לַבֵּ֣ניְמִינִ֑י) וְעַל֙ מַֽחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף:

13הָֽעֲשִׂירִי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָֽעֲשִׂירִ֔י מַֽהֲרַ֥י הַנְּטֽוֹפָתִ֖י לַזַּרְחִ֑י וְעַל֙ מַֽחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף:

14עַשְׁתֵּֽי־עָשָׂר֙ לְעַשְׁתֵּ֣י־עָשָׂ֣ר הַחֹ֔דֶשׁ בְּנָיָ֥ה הַפִּרְעָֽתֹנִ֖י מִן־בְּנֵ֣י אֶפְרָ֑יִם וְעַל֙ מַֽחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף:

15הַשְּׁנֵ֚ים עָשָׂר֙ לִשְׁנֵ֣ים עָשָׂ֣ר הַחֹ֔דֶשׁ חֶלְדַּ֥י הַנְּטֽוֹפָתִ֖י לְעָתְנִיאֵ֑ל וְעַל֙ מַֽחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף:

16וְעַל֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לָרֽאוּבֵנִ֣י נָגִ֔יד אֱלִיעֶ֖זֶר בֶּן־זִכְרִ֑י לַשִּׁ֨מְעוֹנִ֔י שְׁפַטְיָ֖הוּ בֶּן־מַֽעֲכָֽה:

ועל שבטי ישראל כבר אמרנו ראשי המחלוקת אשר לדויד ועתה מספר מי היו שרי שבטי הישראל שר כל שבט ושבט:

17לְלֵוִ֛י חֲשַׁבְיָ֥ה בֶן־קְמוּאֵ֖ל לְאַֽהֲרֹ֥ן צָדֽוֹק:

18לִֽיהוּדָ֕ה אֱלִיה֖וּ מֵֽאֲחֵ֣י דָוִ֑יד לְיִ֨שָּׂשׂכָ֔ר עָמְרִ֖י בֶּן־מִיכָאֵֽל:

19לִזְבוּלֻ֕ן יִשְׁמַעְיָ֖הוּ בֶּן־עֹֽבַדְיָ֑הוּ לְנַ֨פְתָּלִ֔י יְרִימ֖וֹת בֶּן־עַזְרִיאֵֽל:

20לִבְנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם הוֹשֵׁ֖עַ בֶּן־עֲזַזְיָ֑הוּ לַֽחֲצִי֙ שֵׁ֣בֶט מְנַשֶּׁ֔ה יוֹאֵ֖ל בֶּן־פְּדָיָֽהוּ:

21לַֽחֲצִ֚י הַֽמְנַשֶּׁה֙ גִּלְעָ֔דָה יִדּ֖וֹ בֶּן־זְכַרְיָ֑הוּ לְבִנְיָמִ֔ן יַֽעֲשִׂיאֵ֖ל בֶּן־אַבְנֵֽר:

22לְדָ֕ן עֲזַרְאֵ֖ל בֶּן־יְרֹחָ֑ם אֵ֕לֶּה שָׂרֵ֖י שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:

23וְלֹֽא־נָשָׂ֚א דָוִיד֙ מִסְפָּרָ֔ם לְמִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וּלְמָ֑טָּה כִּי אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה לְהַרְבּ֥וֹת אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל כְּכֽוֹכְבֵ֥י הַשָּׁמָֽיִם:

ולא נשא דוד מספרם למבן עשרים שנה ולמטה פתרון כבר אמרנו שמנה ישראל וחלקן למחלקות וגם הלוים מנה וישימם על עבודתם וכל אלו שמנה לא מנה אחד מהם פחות מבן כ':

ככוכבי השמים כמו שאין יכול איש למנות כוכבי השמים כך אין יכול למנותם:

24יוֹאָ֨ב בֶּן־צְרוּיָ֜ה הֵחֵ֚ל לִמְנוֹת֙ וְלֹ֣א כִלָּ֔ה וַיְהִ֥י בָזֹ֛את קֶ֖צֶף עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֚א עָלָה֙ הַמִּסְפָּ֔ר בְּמִסְפַּ֛ר דִּבְרֵ֥י־הַיָּמִ֖ים לַמֶּ֥לֶךְ דָּוִֽיד:

ולא כלה פתרון ועוד אני אומר לך הלא יואב התחיל פעם אחרת למנות העם למעלה מעשרים ולא כלה:

ויהי בזאת קצף על ישראל מאותו קצת שמנה היה קצף על ישראל לפי שעלה במחשבתו למנות כל ישראל לעבור על הפסוק אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ וגו' (בראשית י״ג:ט״ז) ולעבור הפסוק הבט נא השמימה וגו' (שם טו):

ולא עלה המספר פתרון אע"פ שאני אומר החל למנות ולא כלה ולא מנה כי אם מעט שהרי לא עלה מספר המנויין בספר שמואל כמספר המנויין כאן (בד"ה כאן) אלף אלפים ומאה אלף ויהודה ארבע מאות ושבעים אלף ובשמואל (סוף) שמנה מאות אלף ויהודה חמש מאות אלף וא"ת שני מספרים היו שפעמיים מנאן א' בשמואל וא' כאן אלא כך הוא לא עלה המספר כמספר ד"ה כי אותו המספר שמנה לא כתב בשמואל כי אם קצת מן המספר משום צער ואבילות שנגפו אפי' על אותן מעט וכאן משום כבוד דוד אפילו אם היה המספר יותר היה אמרו לפי שהיה משמע שלא על חנם היה קצף על ישראל שהרי כבר מנה הרבה מישראל ועוד משום כבודו שהיו כולם לו לעבדים כאיש אחד:

25וְעַל֙ אֹֽצְר֣וֹת הַמֶּ֔לֶךְ עַזְמָ֖וֶת בֶּן־עֲדִיאֵ֑ל וְעַ֣ל הָאֹֽצָר֡וֹת בַּשָּׂדֶ֞ה בֶּֽעָרִ֚ים וּבַכְּפָרִים֙ וּבַמִּגְדָּל֔וֹת יְהֽוֹנָתָ֖ן בֶּן־עֻזִּיָּֽהוּ:

ועל אוצרות המלך אוצרות כסף וזהב, כל זה הולך ומספר לגדולת דוד ואפילו מי שהיה ממונה על האתונות שלו:

ועל האוצרות בשדה ועל מה שגדל בשדה, תבואות יין ושמן וכל מיני אוכלין ומשקין:

בערים לחמש הערים ולחמש ערי המלך ומגדלותיו:

26וְעַ֗ל עֹשֵׂי֙ מְלֶ֣אכֶת הַשָּׁדֶ֔ה לַֽעֲבֹדַ֖ת הָֽאֲדָמָ֑ה עֶזְרִ֖י בֶּן־כְּלֽוּב:

ועל עשי מלאכת השדה לעבודת האדמה לחרוש האדמה:

עזרי בן כלוב היה ממונה על כך לצוות לחרוש האדמה והוא נותן להם בקר וכל כלי המחרישה:

27וְעַל־הַ֨כְּרָמִ֔ים שִׁמְעִ֖י הָֽרָמָתִ֑י וְעַ֚ל שֶׁבַּכְּרָמִים֙ לְאֹֽצְר֣וֹת הַיַּ֔יִן זַבְדִּ֖י הַשִּׁפְמִֽי:

ועל הכרמים לעדור ולזמור הכרמים:

ועל שבכרמים הוא אוצרות היין:

28וְעַל־הַזֵּיתִ֚ים וְהַשִּׁקְמִים֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשְּׁפֵלָ֔ה בַּ֥עַל חָנָ֖ן הַגְּדֵרִ֑י וְעַל־אֹֽצְר֥וֹת הַשֶּׁ֖מֶן יוֹעָֽשׁ:

ועל הזיתים לנוטען ולמסוק:

29וְעַל־הַבָּקָר֨ הָֽרֹעִ֣ים בַּשָּׁר֔וֹן שִׁרְטַ֖י (כתיב שִׁטְרַ֖י) הַשָּֽׁרוֹנִ֑י וְעַל־הַבָּקָר֙ בַּֽעֲמָקִ֔ים שָׁפָ֖ט בֶּן־עַדְלָֽי:

ועל הבקר הרועים בשרון שרטי השרוני הבקי בעניינם:

30וְעַל־הַגְּמַלִּ֔ים אוֹבִ֖יל הַיִּשְׁמְעֵלִ֑י וְעַל־הָ֣אֲתֹנ֔וֹת יֶחְדְּיָ֖הוּ הַמֵּרֹֽנֹתִֽי:

הישמעלי היודע בטוב עסקן של גמלים:

31וְעַל־הַצֹּ֖אן יָזִ֣יז הַֽהַגְרִ֑י כָּל־אֵ֙לֶּה֙ שָׂרֵ֣י הָֽרְכ֔וּשׁ אֲשֶׁ֖ר לַמֶּ֥לֶךְ דָּוִֽיד:

ועל הצאן יזיז ההגרי כי ההגרים יושבי אהל בשדה לכן מנהו על צאנו:

32וִיהֽוֹנָתָ֚ן דּֽוֹד־דָּוִיד֙ יוֹעֵ֔ץ אִֽישׁ־מֵבִ֥ין וְסוֹפֵ֖ר ה֑וּא וִֽיחִיאֵ֥ל בֶּן־חַכְמוֹנִ֖י עִם־בְּנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ:

ויחיאל בן חכמוני עם בני המלך מגדלן ואומן שלהם מלמדם תרבות:

33וַֽאֲחִיתֹ֖פֶל יוֹעֵ֣ץ לַמֶּ֑לֶךְ וְחוּשַׁ֥י הָֽאַרְכִּ֖י רֵ֥עַ הַמֶּֽלֶךְ:

וחושי הארכי רע המלך שושבינו קרית ספר תרגום קריתא דארכי, ומדרש רבה כשחטא דוד בבת שבע שאל לחושי הארכי אם ישוב בתשובה אם יקבלנו הקדוש ברוך הוא בתשובה לתת לו ארוכה לחטאו ואמר לו כן, למרעהו אשר רע לו דשמעון תרגומו שושביניה (שופטים י״ד:כ׳):

34וְאַֽחֲרֵ֣י אֲחִיתֹ֗פֶל יְהֽוֹיָדָ֚ע בֶּן־בְּנָיָ֙הוּ֙ וְאֶבְיָתָ֔ר וְשַׂר־צָבָ֥א לַמֶּ֖לֶךְ יוֹאָֽב:

ואחרי אחיתופל לאחר שמת לקח לו דוד את יהוידע ואביתר במקומו: