פרק יח

1וַיְהִי֙ אַֽחֲרֵי־כֵ֔ן וַיַּ֥ךְ דָּוִ֛יד אֶת־פְּלִשְׁתִּ֖ים וַיַּכְנִיעֵ֑ם וַיִּקַּ֛ח אֶת־גַּ֥ת וּבְנֹתֶ֖יהָ מִיַּ֥ד פְּלִשְׁתִּֽים:
ויהי אחרי כן ויך דויד: אחר שאמר דוד לבנות בית וא"ל הקב"ה לא תבנה אתה אמר דוד הואיל ואין עלי לבנות הבית אלא בני עתה אכינה ואסדר לו הכל לכשיבא בני לבנות הבית שיהא לו הכל מזומן ועתה מניח הכל והולך ומספר היאך זימן לו הבנין שנלחם עם אויביו והקדיש שללם לבנין הבית וכן דרך הפסוק לדברו ודוגמא באליהו ובאלישע מאחר שאמר יהי נא פי שנים ברוחך אלי מניח כל המעשה מן המלכים ומספר והולך מן נפלאות אלישע היאך היו פי שנים עד שישלים הכל:
2וַיַּ֖ךְ אֶת־מוֹאָ֑ב וַיִּֽהְי֚וּ מוֹאָב֙ עֲבָדִ֣ים לְדָוִ֔יד נֹֽשְׂאֵ֖י מִנְחָֽה:
3וַיַּ֥ךְ דָּוִ֛יד אֶת־הֲדַדְעֶ֥זֶר מֶֽלֶךְ־צוֹבָ֖ה חֲמָ֑תָה בְּלֶכְתּ֕וֹ לְהַצִּ֥יב יָד֖וֹ בִּֽנְהַר־פְּרָֽת:
ויך דויד את הדדעזר מלך צובה חמתה: בחמת היתה המלחמה ובחמת הכם דוד:
חמתה: כמו לחמת:
להציב ידו: פתרונו כשהלך להציב כחו להשיב גבולו ולהציב בנהר פרת שהיה משיב לגבול נהר פרת ודוגמא (שמואל ב י״ח:י״ח) ואבשלום לקח ויצב לו בחייו וגו' ויקרא לה יד אבשלום שפתרונו כח גבול אבשלום, ד"א ויקרא לה יד אבשלום בתוך המצבה צר אבשלו' צורת אורך ידו כדכתיב באותו פסוק כי אמר זאת הצורה המצויירת אחר יד אבשלום, (מפי ר' יצחק בר שמואל בנרבונ"א שמעתי כן):
4וַיִּלְּכֹּד֩ דָּוִ֨יד מִמֶּ֜נּוּ אֶ֣לֶף רֶ֗כֶב וְשִׁבְעַ֚ת אֲלָפִים֙ פָּֽרָשִׁ֔ים וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֖לֶף אִ֣ישׁ רַגְלִ֑י וַֽיְעַקֵּ֚ר דָּוִיד֙ אֶת־כָּל־הָרֶ֔כֶב וַיּוֹתֵ֥ר מִמֶּ֖נּוּ מֵ֥אָה רָֽכֶב:
ויעקר דויד: ומשום דכתיב לא ירבה לו סוסים כדכתיב (דברים י"ז) ואת סוסיהם תעקר (יהושע י״א:ו׳):
ויותר ממנו מאה רכב: לא ירבה לו סוסים הא כדי מרכבתו מותר:
5וַיָּבֹא֙ אֲרַ֣ם דַּרְמֶ֔שֶׂק לַֽעְז֕וֹר לַֽהֲדַדְעֶ֖זֶר מֶ֣לֶךְ צוֹבָ֑ה וַיַּ֚ךְ דָּוִיד֙ בַּֽאֲרָ֔ם עֶשְׂרִֽים־וּשְׁנַ֥יִם אֶ֖לֶף אִֽישׁ:
ויבא ארם דרמשק: (בשמואל ב ח׳:ה׳) כתיב דמשק ודרך הפסוק לדבר כן כמו מן שבט שרביט שהרי אייסר אתכם בשוטים תרגום שרביטים גם זו אמר ר' יצחק:
6וַיָּ֚שֶׂם דָּוִיד֙ בַּֽאֲרַ֣ם דַּרְמֶ֔שֶׂק וַיְהִ֚י אֲרָם֙ לְדָוִ֔יד עֲבָדִ֖ים נֹֽשְׂאֵ֣י מִנְחָ֑ה וַיּ֚וֹשַׁע יְהֹוָה֙ לְדָוִ֔יד בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר הָלָֽךְ:
וישם דוד בארם דרמשק: פתרון נציבים (ובשמואל שם) כתיב בפירוש וישם דוד בארם דמשק נציבים:
7וַיִּקַּ֣ח דָּוִ֗יד אֵת שִׁלְטֵ֣י הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁ֣ר הָי֔וּ עַ֖ל עַבְדֵ֣י הֲדַדְעָ֑זֶר וַיְבִיאֵ֖ם יְרֽוּשָׁלִָֽם:
שלטי הזהב: בויכר"ש בלע"ז דוגמתו (בירמיהו נ״א:י״א) הברו החצים מלאו השלטים:
8וּמִטִּבְחַ֚ת וּמִכּוּן֙ עָרֵ֣י הֲדַדְעֶ֔זֶר לָקַ֥ח דָּוִ֛יד נְחֹ֖שֶׁת רַבָּ֣ה מְאֹ֑ד בָּ֣הּ| עָשָׂ֣ה שְׁלֹמֹ֗ה אֶת־יָ֚ם הַנְּחֹ֙שֶׁת֙ וְאֶת־הָֽעַמּוּדִ֔ים וְאֵ֖ת כְּלֵ֥י הַנְּחֹֽשֶׁת:
נחשת רבה מאד בה עשה וגו': וזהו שאמר כיון שאמר דוד לבנות הבית ואמר הקב"ה לו לא אתה תבנה הבית כי אם בנך מספר והולך היאך זימן לו לבנות הבנין:
9וַיִּשְׁמַ֕ע תֹּ֖עוּ מֶ֣לֶךְ חֲמָ֑ת כִּי הִכָּ֣ה דָוִ֔יד אֶת־כָּל־חֵ֖יל הֲדַדְעֶ֥זֶר מֶֽלֶךְ־צוֹבָֽה:
10וַיִּשְׁלַ֣ח אֶת־הֲדוֹרָם־בְּנ֣וֹ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ־דָּ֠וִיד לִשְׁאָל־ (כתיב לִשְׁאָול־) ל֨וֹ לְשָׁל֜וֹם וּלְבָרְכ֗וֹ עַל֩ אֲשֶׁ֨ר נִלְחַ֚ם בַּֽהֲדַדְעֶ֙זֶר֙ וַיַּכֵּ֔הוּ כִּי־אִ֛ישׁ מִלְחֲמ֥וֹת תֹּ֖עוּ הָיָ֣ה הֲדַדְעָ֑זֶר וְכֹ֗ל כְּלֵ֛י זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֹֽשֶׁת:
כי איש מלחמות תעו: בעל מחלוקתו היה וכן מוכיח למעלה ויך דוד את הדרעזר וכי מה עניין להם לחמת לערוך בו מלחמה אלא הדרעזר מלך צובה הלך להלחם על תעו מלך חמת בחמת ובעוד כן בא דוד עליו והכהו:
וכל כלי זהב וכסף ונחשת: הביא לדוד וכן (בשמואל ב ח׳:י׳) ובידו היה כלי כסף וכלי זהב וכלי נחשת:
11גַּם־אֹתָ֗ם הִקְדִּ֞ישׁ הַמֶּ֚לֶךְ דָּוִיד֙ לַֽיהֹוָ֔ה עִם־הַכֶּ֙סֶף֙ וְהַזָּהָ֔ב אֲשֶׁ֥ר נָשָׂ֖א מִכָּל־הַגּוֹיִ֑ם מֵֽאֱד֚וֹם וּמִמּוֹאָב֙ וּמִבְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וּמִפְּלִשְׁתִּ֖ים וּמֵֽעֲמָלֵֽק:
12וְאַבְשַׁ֣י בֶּן־צְרוּיָ֗ה הִכָּ֚ה אֶת־אֱדוֹם֙ בְּגֵ֣יא הַמֶּ֔לַח שְׁמוֹנָ֥ה עָשָׂ֖ר אָֽלֶף:
13וַיָּ֚שֶׂם בֶּֽאֱדוֹם֙ נְצִיבִ֔ים וַיִּֽהְי֥וּ כָל־אֱד֖וֹם עֲבָדִ֣ים לְדָוִ֑יד וַיּ֚וֹשַׁע יְהֹוָה֙ אֶת־דָּוִ֔יד בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר הָלָֽךְ:
וישם באדום נציבים: שלטונים שלא רצה להמליך עליהם מלך:
14וַיִּמְלֹ֥ךְ דָּוִ֖יד עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְהִ֗י עֹשֶׂ֛ה מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה לְכָל־עַמּֽוֹ:
משפט וצדקה: משך עצמו מלהלחם עוד ומלצאת ולבא עוד במלחמה והיה יושב ושופט תמיד ישראל בצדקה:
15וְיוֹאָ֥ב בֶּן־צְרוּיָ֖ה עַל־הַצָּבָ֑א וִיהֽוֹשָׁפָ֥ט בֶּן־אֲחִיל֖וּד מַזְכִּֽיר:
ויואב וגו': על הצבא לפי שמשך ידו מלצאת עוד בצבא הניח יואב על הצבא להלחם כל מלחמתו כל זה מוסב על עשה משפט וצדקה ומה שהפסיק ויואב על הצבא משום הכי הוצרך שלא תאמר הואיל ודוד עשה משפט אם כן לא היו ישראל עוד נלחמים לכך נאמר ויואב על הצבא:
מזכיר: חוזר לראש שהיה מזכיר איזה דין בא לפני המלך תחלה דוגמא להביא את ספר הזכרונות דברי הימים (אסתר ו' א'):
16וְצָד֧וֹק בֶּן־אֲחִיט֛וּב וַֽאֲבִימֶ֥לֶךְ בֶּן־אֶבְיָתָ֖ר כֹּֽהֲנִ֑ים וְשַׁוְשָׁ֖א סֹפֵֽר:
ושושא סופר: אחילוד מזכיר ושושא כותב על ידו:
17וּבְנָיָ֙הוּ֙ בֶּן־יְה֣וֹיָדָ֔ע עַל־הַכְּרֵתִ֖י וְהַפְּלֵתִ֑י וּבְנֵֽי־דָוִ֥יד הָרִֽאשֹׁנִ֖ים לְיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ:
על הכרתי והפלתי: פתרונו אומות היו כדכתיב (צפניה ב') הוי גוי כרתים ומאומותם היו עם דוד אנשים גבורי חיל ובניהו עליהם ודוגמא (בשמואל ב' טו) וכל עבדיו עוברים על ידו וכל הכרתי וכל הפלתי וכל הגתים וגומר:
ובני דוד הראשונים ליד המלך: פתרונו ובני דוד היו תמיד ראשוני' אצל המלך לעשות כל צרכו: