פרק יא

1וַיִּקָּֽבְצ֧וּ כָל־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־דָּוִ֖יד חֶבְר֣וֹנָה לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֛ה עַצְמְךָ֥ וּבְשָֽׂרְךָ֖ אֲנָֽחְנוּ:
2גַּם־תְּמ֣וֹל גַּם־שִׁלְשׁ֗וֹם גַּם בִּֽהְי֣וֹת שָׁא֣וּל מֶ֔לֶךְ אַתָּ֛ה הַמּוֹצִ֥יא וְהַמֵּבִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּאמֶר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לְךָ֗ אַתָּ֨ה תִרְעֶ֚ה אֶת־עַמִּי֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאַתָּה֙ תִּֽהְיֶ֣ה נָגִ֔יד עַ֖ל עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
אתה תרעה את עמי: על זה אמר דוד ה' רועי לא אחסר (תהילים כ״ג:א׳) אתה אומר לי אתה תרעה מה אני יכול לרעות אין הדבר תלוי בי אלא ה' רועי לא אחסר וגם אני לא אחסר לכם ודוגמא בשמואל (ב' כ"א) אז נשבעו אנשי דוד לו לאמר לא תצא עוד אתנו במלחמה ולא תכבה את נר ישראל אמר להם דוד כי אתה נרי ה' וה' יגיה חשכי (שם כ"ב):
3וַ֠יָּבֹאוּ כָּל־זִקְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֚ל אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ חֶבְר֔וֹנָה וַיִּכְרֹת֩ לָהֶ֨ם דָּוִ֥יד בְּרִ֛ית בְּחֶבְר֖וֹן לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיִּמְשְׁח֨וּ אֶת־דָּוִ֚יד לְמֶ֙לֶךְ֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל כִּדְבַ֥ר יְהֹוָ֖ה בְּיַד־שְׁמוּאֵֽל:
ויכרות להם דוד ברית: כאותו ברית שכרת יהוידע דכתיב (מלכים ב י״א:י״ז) ויכרות יהוידע את הברית בין ה' ובין המלך ובין העם להיות לעם לה' פתרון להיות לה' עבדים וגם בין המלך ובין העם להיות לו לעבדים כמשפט המלך וגם המלך לעשות כחוק לעבדיו ללחום מלחמותם:
לפני ה': והלא לא היה המשכן בחברון אלא מהו לפני ה' כל מקום שעושין תנאי או כורתין ברית המקום שם הוא דוגמא ביפתח לפני ה' במצפה (שופטים י״א:י״א) ודוגמא ומעלה מעל בה' וכיחש בעמיתו (ויקרא ה׳:כ״א) כדמפרש בתורת כהנים:
4וַיֵּ֨לֶךְ דָּוִ֧יד וְכָל־יִשְׂרָאֵ֛ל יְרֽוּשָׁלִַ֖ם הִ֣יא יְב֑וּס וְשָׁם֙ הַיְבוּסִ֔י יֹֽשְׁבֵ֖י הָאָֽרֶץ:
וילך דוד וגו': הלך מיד למלחמה כשהמליכוהו כל ישראל שלא יאמרו ישראל כל המלחמות שעשה דוד בימי שאול נוצח מזלו של שאול היה ועתה דואג להלחם לכך הלך מיד למלחמה:
5וַיֹּ֨אמְר֜וּ יֹֽשְׁבֵ֚י יְבוּס֙ לְדָוִ֔יד לֹ֥א תָב֖וֹא הֵ֑נָּה וַיִּלְכֹּ֚ד דָּוִיד֙ אֶת־מְצֻדַ֣ת צִיּ֔וֹן הִ֖יא עִ֥יר דָּוִֽיד:
ויאמרו ישבי יבוס לדוד לא תבא הנה: אינו מפרש כאן למה ובשמואל (ב' ה') מפרש ויאמר לדוד לא תבא הנה כי אם הסירך העורים והפסחים ראו שלא יוכלו לעמוד לפני דוד ונתנו עורים ופסחים לפני שער העיר לאמר לא יבא דוד הנה כי אם ילחם עם העורים הללו כי ידעו כי בזוי הוא למלך להלחם עם העורים ומתוך כך ישוב ולא ילחם עמהם ודוד אמר בלבו אמת הוא כי לא נכון והגון לי להלחם עם עורים ועם פסחים אך כל מי שיכה היבוסי היאך שיגע בצנור וימשכם וישליכם משם את העורים על כן יאמרו עור ופסח לא יבא אל הבית אל בית דוד שיהא לו גנאי פן יאמרו עם אלו נלחם דוד:
6וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔יד כָּל־מַכֵּ֚ה יְבוּסִי֙ בָּרִ֣אשׁוֹנָ֔ה יִֽהְיֶ֥ה לְרֹ֖אשׁ וּלְשָׂ֑ר וַיַּ֧עַל בָּרִֽאשׁוֹנָ֛ה יוֹאָ֥ב בֶּן־צְרוּיָ֖ה וַיְהִ֥י לְרֹֽאשׁ:
7וַיֵּ֥שֶׁב דָּוִ֖יד בַּמְצָ֑ד עַל־כֵּ֥ן קָֽרְאוּ־ל֖וֹ עִ֥יר דָּוִֽיד:
8וַיִּ֚בֶן הָעִיר֙ מִסָּבִ֔יב מִן־הַמִּלּ֖וֹא וְעַד־הַסָּבִ֑יב וְיוֹאָ֕ב יְחַיֶּ֖ה אֶת־שְׁאָ֥ר הָעִֽיר:
ויואב יחיה את שאר העיר: הוא בנה והחזיק לבנות בדקי החומה דוגמא בעזרא היחיו את האבנים מערמות העפר (נחמיה ג׳:ל״ד):
9וַיֵּ֥לֶךְ דָּוִ֖יד הָל֣וֹךְ וְגָד֑וֹל וַֽיהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת עִמּֽוֹ:
10וְאֵ֨לֶּה רָאשֵׁ֚י הַגִּבֹּרִים֙ אֲשֶׁ֣ר לְדָוִ֔יד הַמִּֽתְחַזְּקִ֨ים עִמּ֧וֹ בְמַלְכוּת֛וֹ עִם־כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל לְהַמְלִיכ֑וֹ כִּדְבַ֥ר יְהֹוָ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵֽל:
11וְאֵ֛לֶּה מִסְפַּ֥ר הַגִּבֹּרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לְדָוִ֑יד יָֽשָׁבְעָ֣ם בֶּן־חַכְמוֹנִ֗י רֹאשׁ הַשָּׁ֣לִישִׁ֔ים (כתיב הַשָּׁ֣לִושִׁ֔ים) הֽוּא־עוֹרֵ֧ר אֶת־חֲנִית֛וֹ עַל־שְׁלֹֽשׁ־מֵא֥וֹת חָלָ֖ל בְּפַ֥עַם אֶחָֽת:
ראש השלישים: ראש הגבורים כמו ושלשים על כלו (שמות י״ד:ז׳):
עורר את חניתו: כאשר הוא נלחם במלחמה לא היה חוזר במלחמה עד שיהרג בחניתו ג' מאות חלל:
בן חכמוני: (בשמואל ב כ״ג:ח׳) כתוב תחכמוני הוא אביו ויפה כח האב מכח הבן שכתוב בו (שם) על שמונה מאות גבורים חלל בפעם אחת:
12וְאַֽחֲרָ֛יו אֶלְעָזָ֥ר בֶּן־דּוֹד֖וֹ הָֽאֲחוֹחִ֑י ה֖וּא בִּשְׁלוֹשָׁ֥ה הַגִּבֹּרִֽים:
הוא בשלושה הגבורים: הוא בכלל ג' הגבורים כי הוא אחד מהם ושלשה אלו גבורים יותר משאר ל' ושלשה שנזכר בסמוך וכאן אינו מזכיר כי אם שנים ישבעם ואלעזר ובשמואל ב' כ"ג מזכיר אף השלישי דכתיב ואחריו שמא בן אגא הררי (שם א'):
13הֽוּא־הָיָ֨ה עִם־דָּוִ֜יד בַּפַּ֣ס דַּמִּ֗ים וְהַפְּלִשְׁתִּים֙ נֶֽאֶסְפוּ־שָׁ֣ם לַמִּלְחָמָ֔ה וַתְּהִ֛י חֶלְקַ֥ת הַשָּׂדֶ֖ה מְלֵאָ֣ה שְׂעוֹרִ֑ים וְהָעָ֥ם נָ֖סוּ מִפְּנֵ֥י פְלִשְׁתִּֽים:
בפס דמים: שם מקום ובשמואל באפס דמים:
והפלשתים נאספו שם למלחמה: שנזדרזו להנקם מישראל ומאותם גבורים שחרפו כמפורש בשמואל (ב' כג) בחרפם בפלשתים:
מלאה שעורים: ורצו פלשתים לקוצרה ולהציתה באש:
14וַיִּתְיַצְּב֚וּ בְתֽוֹךְ־הַֽחֶלְקָה֙ וַיַּצִּיל֔וּהָ וַיַּכּ֖וּ אֶת־פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיּ֥וֹשַׁע יְהֹוָ֖ה תְּשׁוּעָ֥ה גְדוֹלָֽה:
15וַיֵּֽרְד֡וּ שְֽׁלוֹשָׁה֩ מִן־הַשְּׁלוֹשִׁ֨ים רֹ֚אשׁ עַל־הַצֻּר֙ אֶל־דָּוִ֔יד אֶל־מְעָרַ֖ת עֲדֻלָּ֑ם וּמַֽחֲנֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֔ים חֹנָ֖ה בְּעֵ֥מֶק רְפָאִֽים:
וירדו שלושה מן השלושים: שלשה אלו היו ראש לכל השלושים:
16וְדָוִ֖יד אָ֣ז בַּמְּצוּדָ֑ה וּנְצִ֣יב פְּלִשְׁתִּ֔ים אָ֖ז בְּבֵ֥ית לָֽחֶם:
ונציב פלשתים אז בבית לחם: שכבר בית לחם לקחו והעמידו בה נציב שופט זה בתחלת מלכותו שעדיין פלשתים היו מושלים בם שכך מצינו שלפני בא דוד היו מושלים על ישראל בימי שמשון ושמואל דכתיב (בשמואל א ד׳:ט׳) התחזקו והיו לאנשים פלשתים פן תעבדו לעברים וגו':
17 וַיִּתְאַ֥יו (כתיב וַיִּתְאַ֥ו) דָּוִ֖יד וַיֹּאמַ֑ר מִי יַשְׁקֵ֣נִי מַ֔יִם מִבּ֥וֹר בֵּֽית־לֶ֖חֶם אֲשֶׁ֥ר בַּשָּֽׁעַר:
מי ישקני מים מבור בית לחם: זה הי' מקומו של דוד דכתיב ודוד בן ישי מבית הלחמי (שמואל א י״ח:ג׳) ולפי שהיה דוד תדיר מלומד ורגיל באותן מים נתאו' להם וכל מים וכל אויר שאד' רגיל בהם יפין לו ושאין רגיל בהם ניזוק ודוגמא בריש יוסיפון מלכ' אחת שחלת' על שנישאת חוצה מארץ מולדתה ואמרו הרופאים אין לה רפואה עד שתרחץ ותהנה ממימי מקומה וכן עשו לה:
18וַיִּבְקְע֨וּ הַשְּׁלֹשָׁ֜ה בְּמַֽחֲנֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֗ים וַיִּשְׁאֲבוּ־מַ֙יִם֙ מִבּ֚וֹר בֵּֽית־לֶ֙חֶם֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשַּׁ֔עַר וַיִּשְׂא֖וּ וַיָּבִ֣אוּ אֶל־דָּוִ֑יד וְלֹֽא־אָבָ֚ה דָוִיד֙ לִשְׁתּוֹתָ֔ם וַיְנַסֵּ֥ךְ אֹתָ֖ם לַיהֹוָֽה:
ויבקעו השלשה במחנה פלשתים: בל"א (דורך ברעכן די שאר"א):
וישאבו: כשהפלשתים עומדים בפני הבור באו ג' גבורי ישראל ובקעו ביניהם ושאבו על כרחם:
וינסך אותם לה': בר קפרא אומר חג הסוכות היה ונסכן על המזבח:
19וַיֹּ֡אמֶר חָלִילָה֩ לִּ֨י מֵֽאֱלֹהַ֜י מֵֽעֲשׂ֣וֹת זֹ֗את הֲדַ֣ם הָֽאֲנָשִׁים֩ הָאֵ֨לֶּה אֶשְׁתֶּ֚ה בְנַפְשׁוֹתָם֙ כִּ֣י בְנַפְשׁוֹתָ֣ם הֱבִיא֔וּם וְלֹ֥א אָבָ֖ה לִשְׁתּוֹתָ֑ם אֵ֣לֶּה עָשׂ֔וּ שְׁלֹ֖שֶׁת הַגִּבּוֹרִֽים:
כי בנפשותם הביאום: שמסרו עצמם להריגה על המים:
20וְאַבְשַׁ֣י אֲחִֽי־יוֹאָ֗ב הוּא הָיָה֙ רֹ֣אשׁ הַשְּׁלוֹשָׁ֔ה וְהוּא֙ עוֹרֵ֣ר אֶת־חֲנִית֔וֹ עַל־שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת חָלָ֑ל וְלוֹ־ (כתיב וְלֹא) שֵׁ֖ם בַּשְּׁלוֹשָֽׁה:
ואבשי אחי יואב הוא היה ראש השלושה: לאותם שלשה שבקעו במחנה פלשתים ושאבו המים ומה שאינו מזכיר את יואב עם הגבורים לפי שאין כבודו למנותו עם אלו כי הוא היה שר צבא ראש לכולם:
ולו שם בשלשה: אותו השם היה לו שגבורתו היתה כנגד כל גבורות כולם וטעות הוא:
21מִן־הַשְּׁלוֹשָׁ֚ה בַשְּׁנַ֙יִם֙ נִכְבָּ֔ד וַיְהִ֥י לָהֶ֖ם לְשָׂ֑ר וְעַד־הַשְּׁלוֹשָׁ֖ה לֹֽא־בָֽא:
מן השלושה בשנים: הוא נכבד ולא כאותן שלשה כנגד השנים היתה גבורתו ולכלל גבורות השלשה לא בא (וזהו) ועד השלשה לא בא:
22בְּנָיָ֨ה בֶן־יְהֽוֹיָדָ֧ע בֶּן־אִֽישׁ־חַ֛יִל רַב־פְּעָלִ֖ים מִן־קַבְצְאֵ֑ל ה֣וּא הִכָּ֗ה אֵ֣ת שְׁנֵ֚י אֲרִיאֵל֙ מוֹאָ֔ב וְ֠הוּא יָרַ֞ד וְהִכָּ֧ה אֶת־הָֽאֲרִ֛י בְּת֥וֹךְ הַבּ֖וֹר בְּי֥וֹם הַשָּֽׁלֶג:
בן איש חיל: דוגמא בן בליעל ובשמואל (ב' כ"ג) כתיב בן איש חי כי כן מנהג בני האדם כשרואים אדם זריז אומרים זה כולו חי:
אריאל: גבורים בעלי כח ארי גבור וגם אל לשון אילי הארץ (יחזקאל י"ז):
רב פעלים: פעולות של גבורות הרבה עשה:
והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השלג: ולא חשש מן הצינה והקור, ויש אומרים ביום השלג כל השנה כולה אין הארי מסוכן יותר מיום השלג כשבא אדם נגדו זורק השלג ברגלו בין עיני האדם עד שלא יכול לראות והורגו ואני שמעתי כך על זאת:
23וְה֣וּא הִכָּה֩ אֶת־הָאִ֨ישׁ הַמִּצְרִ֜י אִ֥ישׁ מִדָּ֣ה| חָמֵ֣שׁ בָּֽאַמָּ֗ה וּבְיַ֨ד הַמִּצְרִ֚י חֲנִית֙ כִּמְנ֣וֹר אֹֽרְגִ֔ים וַיֵּ֥רֶד אֵלָ֖יו בַּשָּׁ֑בֶט וַיִּגְזֹ֚ל אֶת־הַֽחֲנִית֙ מִיַּ֣ד הַמִּצְרִ֔י וַיַּֽהַרְגֵ֖הוּ בַּֽחֲנִיתֽוֹ:
איש מדה: שאר בני אדם אין צריך למדוד כי אם מאומד יכול לידע ודוגמא אשר ראינו בתוכה אנשי מדות (במדבר י״ג:ל״ב):
כמנור אורגים: עץ שכורכים עליו הבגד:
24אֵ֣לֶּה עָשָׂ֔ה בְּנָיָ֖הוּ בֶּן־יְהֽוֹיָדָ֑ע וְל֥וֹ שֵׁ֖ם בִּשְׁלוֹשָׁ֥ה הַגִּבֹּרִֽים:
25מִן־הַשְּׁלוֹשִׁ֗ים הִנּ֚וֹ נִכְבָּד֙ ה֔וּא וְאֶל־הַשְּׁלֹשָׁ֖ה לֹא־בָ֑א וַיְשִׂימֵ֥הוּ דָוִ֖יד עַל־מִשְׁמַעְתּֽוֹ:
מן השלושים הנו נכבד הוא ואל השלשה: לכלל גבורת השלשה לא בא לאותן ג' שמזכיר למעלה ולכן כתיב לא באלף:
על משמעתו: ל' מנוי וכן ובני עמון משמעתם (ישעיהו י״א:י״ד):
26וְגִבּוֹרֵ֖י הַֽחֲיָלִ֑ים עֲשָׂהאֵל֙ אֲחִ֣י יוֹאָ֔ב אֶלְחָנָ֥ן בֶּן־דּוֹד֖וֹ מִבֵּ֥ית לָֽחֶם:
וגבורי החילים: אך לא כאותן של מעלה:
27שַׁמּוֹת֙ הַֽהֲרוֹרִ֔י חֵ֖לֶץ הַפְּלוֹנִֽי:
28עִירָ֚א בֶן־עִקֵּשׁ֙ הַתְּקוֹעִ֔י אֲבִיעֶ֖זֶר הָֽעַנְּתוֹתִֽי:
29סִבְּכַי֙ הַחֻ֣שָׁתִ֔י עִילַ֖י הָֽאֲחוֹחִֽי:
30מַהְרַי֙ הַנְּטֹ֣פָתִ֔י חֵ֥לֶד בֶּֽן־בַּֽעֲנָ֖ה הַנְּטֽוֹפָתִֽי:
31אִיתַ֣י בֶּן־רִיבַ֗י מִגִּבְעַת֙ בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן בְּנָיָ֖ה הַפִּרְעָֽתֹנִֽי:
32חוּרַי֙ מִנַּֽ֣חֲלֵי גָ֔עַשׁ אֲבִיאֵ֖ל הָֽעַרְבָתִֽי:
33עַזְמָ֙וֶת֙ הַבַּֽחֲרוּמִ֔י אֶלְיַחְבָּ֖א הַשַּֽׁעַלְבֹנִֽי:
34בְּנֵ֗י הָשֵׁם֙ הַגִּ֣זוֹנִ֔י יֽוֹנָתָ֥ן בֶּן־שָׁגֵ֖ה הַֽהֲרָרִֽי:
35אֲחִיאָ֧ם בֶּן־שָׂכָ֛ר הַֽהֲרָרִ֖י אֱלִיפָ֥ל בֶּן־אֽוּר:
36חֵפֶר הַמְּכֵ֣רָתִ֔י אֲחִיָּ֖ה הַפְּלֹנִֽי:
37חֶצְרוֹ֙ הַֽכַּרְמְלִ֔י נַֽעֲרַ֖י בֶּן־אֶזְבָּֽי:
38יוֹאֵל֙ אֲחִ֣י נָתָ֔ן מִבְחָ֖ר בֶּן־הַגְרִֽי:
39צֶ֖לֶק הָֽעַמּוֹנִ֑י נַחְרַי֙ הַבֵּ֣רֹתִ֔י נֹשֵׂ֕א כְּלֵ֖י יוֹאָ֥ב בֶּן־צְרוּיָֽה:
40עִירָא֙ הַיִּתְרִ֔י גָּרֵ֖ב הַיִּתְרִֽי:
41אֽוּרִיָּה֙ הַחִתִּ֔י זָבָ֖ד בֶּן־אַחְלָֽי:
42עֲדִינָ֨א בֶן־שִׁיזָ֜א הָרֽאוּבֵנִ֗י רֹ֛אשׁ לָרֽאוּבֵנִ֖י וְעָלָ֥יו שְׁלֹשִֽׁים:
43חָנָן֙ בֶּן־מַֽעֲכָ֔ה וְיֽוֹשָׁפָ֖ט הַמִּתְנִֽי:
44עֻזִּיָּ֖א הָֽעַשְׁתְּרָתִ֑י שָׁמָע֙ וִֽיעִיאֵ֔ל (כתיב וִֽיעִואֵ֔ל) בְּנֵ֖י חוֹתָ֥ם הָֽעֲרֹֽעֵרִֽי:
45יְדִֽיעֲאֵל֙ בֶּן־שִׁמְרִ֔י וְיוֹחָ֥א אָחִ֖יו הַתִּיצִֽי:
46אֱלִיאֵל֙ הַמַּֽחֲוִ֔ים וִֽירִיבַ֥י וְיֽוֹשַׁוְיָ֖ה בְּנֵ֣י אֶלְנָ֑עַם וְיִתְמָ֖ה הַמּֽוֹאָבִֽי:
47אֱלִיאֵ֣ל וְעוֹבֵ֔ד וְיַֽעֲשִׂיאֵ֖ל הַמְּצֹֽבָיָֽה: