פרק א

1וּבִשְׁנַ֣ת אַחַ֗ת לְכ֙וֹרֶשׁ֙ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס לִכְל֥וֹת דְּבַר־יְהֹוָ֖ה מִפִּ֣י יִרְמְיָ֑ה הֵעִ֣יר יְהֹוָ֗ה אֶת־ר֙וּחַ֙ כֹּ֣רֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרַ֔ס וַיַּֽעֲבֶר־קוֹל֙ בְּכָל־מַלְכוּת֔וֹ וְגַם־בְּמִכְתָּ֖ב לֵאמֹֽר:
ובשנת אחת לכורש מלך פרס  סדר ספר זה סדור ומשוך אחר ספר דניאל כמפורש בב"ב והמלה מוסבת מזה לזה שנאמר בדניאל בשנת א' למלכו אני דניאל בינותי בספרי' מספר השנים אשר היה דבר ה' אל ירמיה הנביא למלאות לחרבות ירושלים שבעים שנה וכן הולכת ומספרת כל הפרשה בחורבן הבית וזמן גלות בבל ואת וידויו אשר התוודה על חטאת ישראל ותחילת סדר ספר זה כך הוא שלאחר שנהרג בלשצר מלך דריוש המדי שנאמר ודריוש מדאה קביל מלכותא וגומר ולאחר מיתת דריוש מלך כורש זה מלך פרס ובשנת אחת למלכו הושלמו שבעים שנה לפקידת גלות בבל מיום שגלה יהויקים שנאמר (ירמיהו כ״ט:י׳) לפי מלאת לבבל ע' שנה אפקוד אתכם וגו' שחזרו ישראל מגלות בבל לא"י ובאותה שנה בשנת אחת לכורש יסדו ישראל יסוד ב"ה וצרי יהודה ובנימין הלשינו עליהם לכורש מלך פרס וצוה לבטל המלאכה שלא לבנות עוד בנין בית המקדש והיו ישראל בטלים שלא בנו הבית כל מלכות כורש ואחשורוש שמלך אחריו עד שנת שתים למלכות דריוש בן אחשורוש מלך פרס שהוא דריוש בן אסתר ובשנת שתים למלכותו התחילו לבנות בית המקדש עד אשר הושלם הבנין ומשנת אחת לכורש עד שנת שתים לדריוש בן אחשורוש מלך פרס שנבנה הבית בימיו היו י"ח שנה לקיים מה שנאמר (דניאל ט׳:ב׳) למלאות לחרבות ירושלים ע' שנה וגו' ועכשיו בשנת שתים לדריוש הושלמו ע' שנה למלאות לחרבות ירושלים חורבן הבית שגלה צדקיהו ומגלות יהויקים עד גלות צדקיהו שנחרב הבית היו שמנה עשר' שנה ועכשיו בשנת אחת לכורש מלך פרס הושלמו ע' שנה מגלות יהויקים שגלו ישראל לבבל ובכך נתקיים המקרא שנא' (ירמיהו כ״ט:י׳) כי לפי מלאת לבבל ע' שנה אפקוד אתכם וגומר וזו היא הפקידה שחזרו ישראל על אדמתם ובנו יסוד בנין הבית אע"פ שלא נגמר עכשיו נמצא שהיה נ"ב שנה מגלות צדקיהו שנחרב הבית עד שנה אחת לכורש מלך פרס ושמנה עשרה לאחר שנה א' לכורש שהיא שנת שתים לדריוש מלך פרס הושלמו שבעים שנה לחורבות ירושלים מגלות צדקיהו שנחרב הבית עד שתים לדריוש שהתחילו ישראל לבנות הבנין וגמרוהו וכן מוכיח בסדר עולם ובמסכת מגילה ובספר זה כאשר בארתי:
לכלות דבר ה' מפי ירמיה  לזמן אשר הושלם דברו של הקב"ה אשר דבר ירמיהו הנביא שנאמ' (שם כ"ט) כי לפי מלאות לבבל וגו':
העיר ה' את רוח  רצון:
קול  כרוז הכריז בכל מלכותו:
וגם במכתב  ואף מכתבו שלח בכל מלכותו על דבר זה:
לאמר  וכה אמר להם בהכרז הכרוז אשר הכריז ובאגרת מכתבו אשר שלח בכל מלכותו:
2כֹּ֣ה אָמַ֗ר כֹּרֶשׁ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס כֹּל מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֔רֶץ נָ֣תַן לִ֔י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמָ֑יִם וְהֽוּא־פָקַ֚ד עָלַי֙ לִבְנֽוֹת־ל֣וֹ בַ֔יִת בִּירֽוּשָׁלִַ֖ם אֲשֶׁ֥ר בִּֽיהוּדָֽה:
כה אמר כורש מלך פרס וגו': נתן לי  שאני מלך ושליט על כל הממלכות:
והוא פקד עלי  צוה עלי ע"י ישעיה הנביא לבנות לו בית המקדש בירושלים כמו שנאמר בספר (ישעיה מ"ד) האומר לכורש רועי וכל חפצי ישלים ולאמר לירושלים תבנה והיכל תוסד כה אמר ה' למשיחו לכורש אשר החזקתי בימינו וגומר (שם מ"ה) וכבר נאמרה נבואה זו ע"י ישעיה:
בירושלים אשר ביהודה  אשר במדינת יהודה:
3מִֽי־בָכֶ֣ם מִכָּל־עַמּ֗וֹ יְהִ֚י אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וְיַ֕עַל לִירֽוּשָׁלִַ֖ם אֲשֶׁ֣ר בִּֽיהוּדָ֑ה וְיִ֗בֶן אֶת־בֵּ֚ית יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל ה֥וּא הָֽאֱלֹהִ֖ים אֲשֶׁ֥ר בִּירֽוּשָׁלִָֽם:
מי בכם  כך היה מכריז וכותב לכל הממלכות מי בכם מכל עמו של הקב"ה יהי הקב"ה בעזרו ויעלה לבנות ביתו אשר בירושלים:
4וְכָל־הַנִּשְׁאָ֗ר מִֽכָּל־הַמְּקֹמוֹת֘ אֲשֶׁ֣ר ה֣וּא גָֽר־שָׁם֒ יְנַשְּׂא֙וּהוּ֙ אַנְשֵׁ֣י מְקֹמ֔וֹ בְּכֶ֥סֶף וּבְזָהָ֖ב וּבִרְכ֣וּשׁ וּבִבְהֵמָ֑ה עִם־הַ֨נְּדָבָ֔ה לְבֵ֥ית הָֽאֱלֹהִ֖ים אֲשֶׁ֥ר בִּירֽוּשָׁלִָֽם:
וכל הנשאר  וכל יהודי הנשאר במקומו שלא יוכל לעלות מחמת שאין לו ממון:
ינשאוהו  מצוה אני לאנשי מקומו שיעניקוהו וינשאוהו בכסף ובזהב ורכוש ובהמות למען יוכל לעלות לירושלים עם הנדבה אשר יתנדבו אנשי מקומו לבנין הבית שאף האומות יש בהם אשר היו מתנדבים נדבה לבנין הבית:
לבית האלהים אשר בירושלים  מן כה אמר כורש עד כאן הכרזת הכרוז ושליחות אגרת המכתב:
5וַיָּק֜וּמוּ רָאשֵׁ֣י הָֽאָב֗וֹת לִֽיהוּדָה֙ וּבִנְיָמִ֔ן וְהַכֹּֽהֲנִ֖ים וְהַֽלְוִיִּ֑ם לְכֹ֨ל הֵעִ֚יר הָֽאֱלֹהִים֙ אֶת־רוּח֔וֹ לַֽעֲל֣וֹת לִבְנ֔וֹת אֶת־בֵּ֥ית יְהֹוָ֖ה אֲשֶׁ֥ר בִּירֽוּשָׁלִָֽם:
ליהודה ובנימין  אותן ראשי האבות אשר לשבטים הללו של יהודה ובנימין:
לכל העיר  עם כל אות' שהעיר ה' רוחו לעלות ולבנות הבית עלו לירושלים לבנות הבית:
6וְכָל־סְבִיבֹֽתֵיהֶם֙ חִזְּק֣וּ בִֽידֵיהֶ֔ם בִּכְלֵי־כֶ֧סֶף בַּזָּהָ֛ב בָּֽרְכ֥וּשׁ וּבַבְּהֵמָ֖ה וּבַמִּגְדָּנ֑וֹת לְבַ֖ד עַל־כָּל־הִתְנַדֵּֽב:
וכל סביבותיהם  וכל העמים שהיו שכניהם של ישראל סייעו והחזיקו ידי היהודים בזהב ובכסף ומתנות הללו למען יוכלו לעלות לירושלים:
לבד על כל התנדב  כל זאת היו עושים שכיני היהודים לבד מה שהם מתנדבים בעצמם לבנין הבית:
7וְהַמֶּ֣לֶךְ כּ֔וֹרֶשׁ הוֹצִ֖יא אֶת־כְּלֵ֣י בֵֽית־יְהֹוָ֑ה אֲשֶׁ֨ר הוֹצִ֚יא נְבֽוּכַדְנֶצַּר֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם וַיִּתְּנֵ֖ם בְּבֵ֥ית אֱלֹהָֽיו:
ויתנם בבית אלהיו  אשר נתנם נבוכדנצר בבית עבודת כוכבים שלו:
8וַיּֽוֹצִיאֵ֗ם כּוֹרֶשׁ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס עַל־יַ֖ד מִתְרְדָ֣ת הַגִּזְבָּ֑ר וַיִּסְפְּרֵם֙ לְשֵׁשְׁבַּצַּ֔ר הַנָּשִׂ֖יא לִֽיהוּדָֽה:
על יד מתרדת הגזבר  כך שמו של גזבר אשר לכורש וצוהו כורש להוציאם:
ויספרם  הגזבר הזה מנה אותם ומסרם לששבצר למען ישאם ויוליכם לירושלים ואמרו רבותינו הוא ששבצר הוא דניאל ולמה נקרא שמו ששבצר שעמד בשש צרות:
הנשיא ליהודה  הוא הנשיא אשר לשבט יהודה:
9וְאֵ֖לֶּה מִסְפָּרָ֑ם אֲגַרְטְלֵ֨י זָהָ֜ב שְׁלֹשִׁ֗ים אֲגַרְטְלֵי־כֶ֙סֶף֙ אָ֔לֶף מַֽחֲלָפִ֖ים תִּשְׁעָ֥ה וְעֶשְׂרִֽים:
מספרם  של כלי בית ה':
אגרטלי  מיני כלים הם:
מחלפים  הם סכינים והוא ל' בית החלפות שעל כן שהיו נותנין בה הסכינין היתה נקרא' לשכת בית החלפות:
10כְּפוֹרֵ֚י זָהָב֙ שְׁלֹשִׁ֔ים כְּפ֚וֹרֵי כֶ֙סֶף֙ מִשְׁנִ֔ים אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת וַֽעֲשָׂרָ֑ה כֵּלִ֥ים אֲחֵרִ֖ים אָֽלֶף:
כפורי  מזרקים ונקראו כפורי מל' קנוח כמו דכפר ידיה בגלימא דחבריה על שם שהמקבל דם במזרק הי' מקנח נצוצות הדם שנתזו על ידו בשפת המזרק:
משנים  שניים כלים אחרים של מין אחר:
11כָּל־כֵּלִים֙ לַזָּהָ֣ב וְלַכֶּ֔סֶף חֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וְאַרְבַּ֣ע מֵא֑וֹת הַכֹּ֞ל הֶֽעֱלָ֣ה שֵׁשְׁבַּצַּ֗ר עִם הֵֽעָל֣וֹת הַגּוֹלָ֔ה מִבָּבֶ֖ל לִירֽוּשָׁלִָֽם:
כל כלים  עתה כולל חשבון המנויין ושאינן מנויין כולן במניין אחד אבל החשובין הוא מונה:
העלות  לשון (יפעל):