פרק ב

1אֲנִי֙ חֲבַצֶּ֣לֶת הַשָּׁר֔וֹן שֽׁוֹשַׁנַּ֖ת הָֽעֲמָקִֽים:
חֲבַצֶּלֶת.  הִיא שׁוֹשַׁנָּה:
שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים.  נָאָה מִשּׁוֹשַׁנַּת הֶהָרִים לְפִי שֶׁמַּרְטֶבֶת תָּמִיד, שֶׁאֵין כֹּחַ הַחַמָּה שׁוֹלֵט שָׁם:
2כְּשֽׁוֹשַׁנָּה֙ בֵּ֣ין הַֽחוֹחִ֔ים כֵּ֥ן רַעְיָתִ֖י בֵּ֥ין הַבָּנֽוֹת:
כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים.  שֶׁמְּנַקְּבִין אוֹתָהּ, וְתָמִיד הִיא עוֹמֶדֶת בְּנוֹיָהּ וְאַדְמִימוּתָהּ, "כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת", מְפַתּוֹת אוֹתָהּ לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם לִזְנוֹת כְּמוֹתָם אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְהִיא עוֹמֶדֶת בֶּאֱמוּנָתָהּ:
3כְּתַפּ֨וּחַ֙ בַּֽעֲצֵ֣י הַיַּ֔עַר כֵּ֥ן דּוֹדִ֖י בֵּ֣ין הַבָּנִ֑ים בְּצִלּוֹ֙ חִמַּ֣דְתִּי וְיָשַׁ֔בְתִּי וּפִרְי֖וֹ מָת֥וֹק לְחִכִּֽי:
כְּתַפּוּחַ.  אִילָן שֶׁל תַּפּוּחִים, כְּשֶׁהוּא בֵּין אִילָנֵי סְרָק, הוּא חָבִיב מִן כֻּלָּן, שֶׁפִּרְיוֹ טוֹב בְּטַעַם וּבְרֵיחַ:
כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים.  בֵּין הַבַּחוּרִים. הַדֻּגְמָא: כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִכָּל הָאֱלֹהִים נִבְחָר. לְפִיכָךְ, "בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי". וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: הַתַּפּוּחַ הַזֶּה, הַכֹּל בּוֹרְחִים הֵימֶנּוּ, לְפִי שֶׁאֵין לוֹ צֵל. כָּךְ בָּרְחוּ כָל הָאֻמּוֹת מֵעַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַתַּן תּוֹרָה, אֲבָל אֲנִי, "בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי":
4הֱבִיאַ֨נִי֙ אֶל־בֵּ֣ית הַיָּ֔יִן וְדִגְל֥וֹ עָלַ֖י אַֽהֲבָֽה:
אֶל בֵּית הַיָּיִן.  אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁשָּׁם נִתְּנוּ פְרָטֶיהָ וּבֵאוּרֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה:
וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה.  וּקְבוּצָתוֹ שֶׁדְּגָלַנִי אֵלָיו, אַהֲבָה הִיא עָלַי, עוֹדֶנִּי זוֹכֶרֶת אַהֲבָתוֹ. וְדִגְלוֹ אטר"ייט בְּלַעַ"ז:
5סַמְּכ֨וּנִי֙ בָּֽאֲשִׁישׁ֔וֹת רַפְּד֖וּנִי בַּתַּפּוּחִ֑ים כִּֽי־חוֹלַ֥ת אַֽהֲבָ֖ה אָֽנִי:
סַמְּכוּנִי.  עַתָּה, כְּמִדַּת הַחוֹלִים, בַּאֲשִׁישֵׁי עֲנָבִים אוֹ בַאֲשִׁישׁוֹת סֹלֶת נְקִיָּה:
רַפְּדוּנִי.  רַפְּדוּ רְפִידָתִי סְבִיבוֹתַי בַּתַּפּוּחִים לְרֵיחַ טוֹב, כְּדֶרֶךְ הַחוֹלִים, כִּי חוֹלָה אֲנִי לְאַהֲבָתוֹ, כִּי צָמֵאתִי לוֹ פֹה בְגָלוּתִי. רְפִידָה לְשׁוֹן מַצָּע הִיא, כְּמוֹ "יִרְפַּד חָרוּץ עֲלֵי טִיט":
6שְׂמֹאלוֹ֙ תַּ֣חַת לְרֹאשִׁ֔י וִֽימִינ֖וֹ תְּחַבְּקֵֽנִי:
שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי.  בַּמִּדְבָּר:
וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי.  דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים נוֹסֵעַ לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה, וּבִמְקוֹם הַמְנוּחָה מוֹרִיד לָהֶם מָן וּשְׂלָיו. כָּל זֶה אֲנִי זוֹכֶרֶת עַתָּה בְּגָלוּתִי, וְחוֹלָה לְאַהֲבָתוֹ:
7הִשְׁבַּ֨עְתִּי אֶתְכֶ֜ם בְּנ֤וֹת יְרֽוּשָׁלַ֙ ִם֙ בִּצְבָא֔וֹת א֖וֹ בְּאַיְל֣וֹת הַשָּׂדֶ֑ה אִם־תָּעִ֧ירוּ | וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ אֶת־הָאַֽהֲבָ֖ה עַ֥ד שֶׁתֶּחְפָּֽץ:
הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם.  אַתֶּם הָאֻמּוֹת:
בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת.  שֶׁתִּהְיוּ הֶפְקֵר וּמַאֲכָל כִּצְבָיִים וְאַיָּלִים:
אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה.  שֶׁבֵּינִי לְדוֹדִי, לְשַׁנּוֹתָהּ וּלְהַחֲלִיפָהּ וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי לְהִתְפַּתּוֹת אַחֲרֵיכֶם:
עַד שֶׁתֶּחְפָּץ.  בְּכָל עוֹד שֶׁהִיא תְקוּעָה בְלִבִּי וְהוּא חָפֵץ בִּי:
עַד שֶׁתֶּחְפָּץ.  כְּמוֹ "עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ", בְּעוֹד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ:
אִם תָּעִירוּ.  אִם תַּשְׂנִיאוּ, כְּמוֹ "וַיְהִי עָרֶךָ", "וּפִשְׁרֵהּ לְעָרָיךְ":
וְאִם תְּעוֹרְרוּ.  כְּמוֹ "הָעוֹרֵר עַל הַשָּׂדֶה" קלניי"ר בְּלַעַ"ז. יֵשׁ מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה רַבִּים וְאֵינָם מִתְיַשְּׁבִים עַל סֵדֶר הַדְּבָרִים, כִּי רוֹאֶה אֲנִי שֶׁנִּתְנַבֵּא שְׁלֹמֹה וְדִבֵּר עַל יְצִיאַת מִצְרַיִם וְעַל מַתַּן תּוֹרָה וְהַמִּשְׁכָּן וּבִיאַת הָאָרֶץ וּבֵית הַבְּחִירָה וְגָלוּת בָּבֶל וּבִיאַת בַּיִת שֵׁנִי וְחֻרְבָּנוֹ:
8ק֣וֹל דּוֹדִ֔י הִנֵּה־זֶ֖ה בָּ֑א מְדַלֵּג֙ עַל־הֶ֣הָרִ֔ים מְקַפֵּ֖ץ עַל־הַגְּבָעֽוֹת:
קוֹל דּוֹדִי.  חוֹזֵר הַמְשׁוֹרֵר עַל הָרִאשׁוֹנוֹת. כְּאָדָם שֶׁקִּצֵּר דְּבָרָיו וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר: לֹא אָמַרְתִּי לִפְנֵיכֶם רֵאשִׁית הַדְּבָרִים. הוּא הִתְחִיל וְאָמַר: "הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו", וְלֹא סִפֵּר הֵיאַךְ פְּקָדָם בְּמִצְרַיִם בִּלְשׁוֹן חִבָּה. וְעַכְשָׁיו חוֹזֵר וְאוֹמֵר: מְשִׁיכָה זוֹ שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם, שֶׁמְּשָׁכַנִי דוֹדִי וְרַצְתִּי אַחֲרָיו, כֵּן הָיְתָה: נוֹאָשׁ הָיִיתִי אוֹמֶרֶת לִגְאֻלָּה עַד תּם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה שֶׁנֶּאֱמְרוּ בֵּין הַבְּתָרִים, וְ. . .
קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא לִפְנֵי הַקֵּץ.  כִּמְדַלֵּג עַל הֶהָרִים וּמְקַפֵּץ בַּגְּבָעוֹת:
9דּוֹמֶ֤ה דוֹדִי֙ לִצְבִ֔י א֖וֹ לְעֹ֣פֶר הָֽאַיָּלִ֑ים הִנֵּה־זֶ֤ה עוֹמֵד֙ אַחַ֣ר כָּתְלֵ֔נוּ מַשְׁגִּ֨יחַ֙ מִן־הַ֣חֲלֹּנ֔וֹת מֵצִ֖יץ מִן־הַֽחֲרַכִּֽים:
דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי.  בְּקַלּוּת מְרוּצָתוֹ, שֶׁמִּהֵר לָבֹא כִצְבִי וּכְעֹפֶר הָאַיָּלִים. עֹפֶר אַיָּל בָּחוּר:
הִנֵּה זֶה עוֹמֵד וגו'.  סְבוּרָה הָיִיתִי לֵישֵׁב עֲגוּנָה עוֹד יָמִים רַבִּים. וְהִנֵּה הוּא הוֹדִיעַ שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמֵצִיץ מִן חַלּוֹנוֹת הַשָּׁמַיִם אֶת הֶעָשׂוּי לִי, שֶׁנֶּאֱמַר "רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי וגו'":
10עָנָ֥ה דוֹדִ֖י וְאָ֣מַר לִ֑י ק֥וּמִי לָ֛ךְ רַעְיָתִ֥י יָֽפָתִ֖י וּלְכִי־לָֽךְ:
עָנָה.  לְשׁוֹן עֲנִיָּה וּלְשׁוֹן צַעֲקַת קוֹל רָם, וְזֶה בִּנְיַן אָב לְכֻלָּם "וְעָנוּ הַלְוִיִּם":
וְאָמַר לִי.  עַל יְדֵי משֶׁה:
קוּמִי לָךְ.  "אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם":
11כִּֽי־הִנֵּ֥ה הַסְּתָ֖ו עָבָ֑ר הַגֶּ֕שֶׁם חָלַ֖ף הָלַ֥ךְ לֽוֹ:
הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר.  אֵין עַכְשָׁיו טֹרַח בַּדֶּרֶךְ. סְתָו חֹרֶף. תַּרְגּוּם חֹרֶף סִתְוָא:
12הַנִּצָּנִים֙ נִרְא֣וּ בָאָ֔רֶץ עֵ֥ת הַזָּמִ֖יר הִגִּ֑יעַ וְק֥וֹל הַתּ֖וֹר נִשְׁמַ֥ע בְּאַרְצֵֽנוּ:
הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ.  קָרְבוּ יְמֵי הַחַמָּה, שֶׁהָאִילָנוֹת מוֹצִיאִין פְּרָחִים, וְהוֹלְכֵי דְרָכִים מִתְעַנְּגִים לִרְאוֹתָם:
עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ.  שֶׁהָעוֹפוֹת נוֹתְנִין זֶמֶר וְקוֹל עָרֵב לְהוֹלְכֵי דְרָכִים:
וְקוֹל הַתּוֹר.  כְּמַשְׁמָעוֹ: תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה. דֶּרֶךְ הָעוֹפוֹת לִהְיוֹת מְשׁוֹרְרִים וּמְצַפְצְפִים בִּימֵי נִיסָן:
13הַתְּאֵנָה֙ חָֽנְטָ֣ה פַגֶּ֔יהָ וְהַגְּפָנִ֥ים | סְמָדַ֖ר נָ֣תְנוּ רֵ֑יחַ ק֥וּמִי לָ֛ךְ (כתיב לָ֛כְי) רַעְיָתִ֥י יָֽפָתִ֖י וּלְכִי־לָֽךְ:
הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ.  כְּמַשְׁמָעוֹ:
וְהַגְּפָנִים סְמָדַר.  כְּשֶׁנּוֹפֵל הַפֶּרַח וְהָעֲנָבִים מֻבְדָּלִים זֶה מִזֶּה וְנִכָּרִים כָּל עֲנָבָה לְעַצְמָהּ, קְרוּיָה סְמָדַר. כָּל הָעִנְיָן הַזֶּה, לְפִי פְשׁוּטוֹ, לְשׁוֹן חִבַּת פִּתּוּי, שֶׁבָּחוּר מְרַצֶּה אֶת אֲרוּסָתוֹ לֵילֵךְ אַחֲרָיו, כֵּן עָשָׂה לִי דוֹדִי:
עָנָה דוֹדִי.  עַל יְדֵי משֶׁה:
וְאָמַר לִי.  עַל יְדֵי אַהֲרֹן:
קוּמִי לָךְ.  זָרְזִי עַצְמֵךְ, "וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ":
כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר.  אֵלּוּ אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, דִּלַּגְתִּים לִמְנוֹתָם מִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק:
הַגֶּשֶׁם.  שֶׁהוּא טַרְחוּתוֹ שֶׁל סְתָו, חָלַף וְהָלַךְ לוֹ. כְּלוֹמַר, שְׁמוֹנִים וְשֵׁשׁ שָׁנָה שֶׁל קשִׁי הַשִּׁעְבּוּד נִגְזְרוּ עֲלֵיכֶם וְהָלְכוּ לָהֶם. מִשֶּׁנּוֹלְדָה מִרְיָם, הִקְשׁוּ הַמִּצְרִים שִׁעְבּוּד עַל יִשְׂרָאֵל, וּלְכָךְ נִקְרֵאת מִרְיָם עַל שֶׁמֵּרְרוּם:
הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ.  הֲרֵי משֶׁה וְאַהֲרֹן מוּכָנִים לָכֶם לְכָל צָרְכֵיכֶם:
עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ.  שֶׁאַתֶּם עֲתִידִים לוֹמַר שִׁירָה עַל הַיָּם:
וְקוֹל הַתּוֹר.  קוֹל הַתַּיָּר הַגָּדוֹל. דָּבָר אַחֵר: "קוֹל הַתּוֹר": קוֹל שֶׁהִגִּיעַ זְמַן יְצִיאַתְכֶם מִמִּצְרָיִם:
הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ.  הִגִּיעַ זְמַן שֶׁל בִּכּוּרִים לִקְרֹב, שֶׁתִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ:
וְהַגְּפָנִים סְמָדַר.  קָרֵב זְמַן נִסְכֵּי הַיָּיִן. דָּבָר אַחֵר: כְּשֵׁרִים שֶׁבָּכֶם חָנְטוּ וְהֵנֵצוּ לְפָנַי מַעֲשִׂים טוֹבִים וְהֵרִיחוּ רֵיחַ טוֹב:
קוּמִי לָכְי.  כְּתִיב יו"ד יְתֵרָה, "קוּמִי לָךְ" לְקַבֵּל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ אֵלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּלוּ בִשְׁלשֶׁת יְמֵי אֲפֵלָה.
וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ.  אֵלּוּ הַנִּשְׁאָרִים מֵהֶם, עָשׂוּ תְשׁוּבָה וְנִתְקַבְּלוּ. כָּךְ נִדְרַשׁ בִּפְסִיקְתָּא:
14יֽוֹנָתִ֞י בְּחַגְוֵ֣י הַסֶּ֗לַע בְּסֵ֨תֶר֙ הַמַּדְרֵגָ֔ה הַרְאִ֨ינִי֙ אֶת־מַרְאַ֔יִךְ הַשְׁמִיעִ֖נִי אֶת־קוֹלֵ֑ךְ כִּֽי־קוֹלֵ֥ךְ עָרֵ֖ב וּמַרְאֵ֥יךְ נָאוֶֽה:
יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע.  זֶה נֶאֱמַר עַל אוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁרָדַף פַּרְעֹה אַחֲרֵיהֶם וְהִשִׂיגָם חוֹנִים עַל הַיָּם, וְאֵין מָקוֹם לָנוּס לִפְנֵיהֶם מִפְּנֵי הַיָּם, וְלֹא לְהִפָּנוֹת מִפְּנֵי חַיּוֹת רָעוֹת. לְמָה הָיוּ דוֹמִין בְּאוֹתָהּ שָׁעָה? לְיוֹנָה שֶׁבּוֹרַחַת מִפְּנֵי הַנֵּץ וְנִכְנְסָה בִנְקִיקֵי הַסְּלָעִים, וְהָיָה הַנָּחָשׁ נוֹשֵׁף בָּהּ. תִּכָּנֵס לִפְנִים, הֲרֵי הַנָּחָשׁ, תֵּצֵא לַחוּץ, הֲרֵי הַנֵּץ. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ", אֶת כִּשְׁרוֹן פְּעֻלָּתֵךְ, לְמִי אַתְּ פּוֹנָה בְּעֵת צָרָה:
הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ.  "וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'":
בְּחַגְוֵי.  בִּנְקִיקֵי, וְהוּא לְשׁוֹן שֶׁבֶר, וְדוֹמֶה לוֹ "יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ". "וְהָיְתָה אַדְמַת יְהוּדָה לְמִצְרַיִם לְחָגָּא". וּכְשֶׁהֵן רַבִּים, קוֹרֵא לָהֶן חַגְוֵי, וְכֵן: קָצָה קַצְוֵי, וְכֵן "וַיִּכְרֹת אֶת מַדְוֵיהֶם":
הַמַּדְרֵגָה.  אישקלוי"ש בְּלַעַ"ז. כְּשֶׁעוֹשִׂין חָרִיץ סְבִיבוֹת הַמִּגְדָלִים וְשׁוֹפְכִים הֶעָפָר לְמַעְלָה לְהַגְבִּיהַּ הַתֵּל סָבִיב, עוֹשִׂין אוֹתוֹ מַדְרֵגוֹת מַדְרֵגוֹת זוּ לְמַעְלָה מִזּוּ:
בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה.  פְּעָמִים שֶׁיֵשׁ בָּהֶן חוֹרִים וְנִכְנָסִים שָׁם שְׁרָצִים וְעוֹפוֹת:
15אֶֽחֱזוּ־לָ֨נוּ֙ שֽׁוּעָלִ֔ים שֻֽׁעָלִ֥ים קְטַנִּ֖ים מְחַבְּלִ֣ים כְּרָמִ֑ים וּכְרָמֵ֖ינוּ סְמָדַֽר:
אֶחֱזוּ לָנוּ שׁוּעָלִים.  שָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת קוֹלָם, צִוָּה אֶת הַיָּם וּשְׁטָפָם. זֶהוּ: "אֶחֱזוּ לָנוּ הַשּׁוּעָלִים הַלָּלוּ", הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדוֹלִים, שֶׁאַף הַקְּטַנִּים הָיוּ מְחַבְּלִים אֶת הַכְּרָמִים בְּעוֹד כְּרָמֵינוּ סְמָדַר, שֶׁהָעֲנָבִים דַּקִּים. כְּשֶׁהָיְתָה בַת יִשְׂרָאֵל יוֹלֶדֶת זָכָר וְהִיא טוֹמַנְתּוֹ, וְהָיוּ הַמִּצְרִים נִכְנָסִים לְבָתֵּיהֶם וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַזְּכָרִים, וְהַתִּינוֹק טָמוּן, וְהוּא בֶן שָׁנָה אוֹ בֶן שְׁנָתַיִם. וְהֵן מְבִיאִין תִּינוֹקוֹת מִבֵּית מִצְרִי, וְתִינוֹק מִצְרִי מְדַבֵּר, וְתִינוֹק יִשְׂרָאֵל עוֹנֵהוּ מִמָּקוֹם שֶׁטָּמוּן שָׁם, וְהָיוּ תוֹפְשִׂין וּמַשְׁלִיכִין אוֹתוֹ לַיְאוֹר. וְלָמָּה קָרָא אוֹתָם שׁוּעָלִים? מָה הַשּׁוּעָל הַזֶּה מַבִּיט לִפְנוֹת לַאֲחוֹרָיו לִבְרֹחַ, אַף מִצְרִים מַבִּיטִים לַאֲחוֹרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל":
שֻׁעָלִים קְטַנִּים.  כְּתִיב חָסֵר וי"ו עַל שֵׁם שֶׁהָיָה נִפְרָע מֵהֶם בְּמַיִם, שֶׁנִּמְדְּדוּ בְשָּׁעֳלוֹ שֶׁל מָקוֹם:
16דּוֹדִ֥י לִי֙ וַֽאֲנִ֣י ל֔וֹ הָֽרֹעֶ֖ה בַּשּֽׁוֹשַׁנִּֽים:
דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ.  הוּא כָל צְרָכָיו תָּבַע מִמֶּנִּי, וְלֹא צִוָּה אֶלָּא לִי: "עֲשׂוּ פֶסַח, קַדְּשׁוּ בְכוֹרוֹת, עֲשׂוּ מִשְׁכָּן, הַקְרִיבוּ עוֹלוֹת", וְלֹא תָבַע מֵאֻמָּה אַחֶרֶת:
וַאֲנִי לוֹ.  כָּל צְרָכַי תָּבַעְתִּי מִמֶּנּוּ וְלֹא מֵאֱלֹהִים אֲחֵרִים:
הָרֹעֶה.  אֶת צֹאנוֹ בַּשּׁוֹשַׁנִּים בְּמִרְעֶה טוֹב וְנוֹחַ וְיָפֶה:
17עַ֤ד שֶׁיָּפ֨וּחַ֙ הַיּ֔וֹם וְנָ֖סוּ הַצְּלָלִ֑ים סֹב֩ דְּמֵֽה־לְךָ֙ דוֹדִ֜י לִצְבִ֗י א֛וֹ לְעֹ֥פֶר הָֽאַיָּלִ֖ים עַל־הָ֥רֵי בָֽתֶר:
עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם.  מוּסָב לַמִּקְרָא שֶׁל מַעְלָה הֵימֶנּוּ: "דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ", עַד זְמָן שֶׁגָּרַם הֶעָוֹן וּשְׁזָפַתְנִי הַשֶּׁמֶשׁ כְּחֹם הַיּוֹם וְגָבַר הַשָּׁרָב:
וְנָסוּ הַצְּלָלִים.  חָטָאנוּ בָעֵגֶל, חָטָאנוּ בַמְרַגְּלִים. "וְנָסוּ הַצְּלָלִים", זְכֻיּוֹת הַמְגִנּוֹת עָלֵינוּ, פָּרַקְתִּי עֻלּוֹ:
סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי.  גָּרַמְתִּי לוֹ לְהִסְתַּלֵּק מֵעָלַי עַל הָרִים הַמֻּפְלָגִים מִמֶּנִּי:
בָתֶר.  לְשׁוֹן חֲלֻקָּה וְהַפְלָגָה: