| 1מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד יְהֹוָ֨ה | שְׁמַ֬ע תְּפִלָּתִ֗י הַֽאֲזִ֥ינָה אֶל־תַּֽחֲנוּנַ֑י בֶּֽאֱמֻנָֽתְךָ֥ עֲ֜נֵ֗נִי בְּצִדְקָתֶֽךָ: |
| באמונתך.
להאמין הבטחה שהבטחתני:
|
| 2וְאַל־תָּב֣וֹא בְ֖מִשְׁפָּט אֶת־עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֚י לֹֽא־יִצְדַּ֖ק לְפָנֶ֣יךָ כָל־חָֽי: |
| 3כִּ֥י רָ֘דַ֚ף אוֹיֵ֨ב | נַפְשִׁ֗י דִּכָּ֣א לָאָ֣רֶץ חַיָּתִ֑י הֽוֹשִׁ֘יבַ֥נִי בְ֜מַֽחֲשַׁכִּ֗ים כְּמֵ֘תֵ֥י עוֹלָֽם: |
| כי רדף אויב נפשי.
כלומר אם חטאתי לך הרי לקיתי וכנגד כל ישראל נאמר מזמור זה:
|
| 4וַתִּתְעַטֵּ֣ף עָלַ֣י רוּחִ֑י בְּ֜תוֹכִ֗י יִשְׁתּ֘וֹמֵ֥ם לִבִּֽי: |
| ישתומם.
לשון אוטם ותמהון כמו ואשב שם שבעת ימים משמים בתוכם (יחזקאל ג׳:ט״ו) ותשב תמר ושוממה (שמואל ב י״ג:כ׳):
|
| 5זָ֘כַ֚רְתִּי יָמִ֨ים | מִקֶּ֗דֶם הָגִ֥יתִי בְכָל־פָּֽעֳלֶ֑ךָ בְּמַֽעֲשֵׂ֖ה יָדֶ֣יךָ אֲשׂוֹחֵֽחַ: |
| זכרתי ימים מקדם.
שהפלית לנו נסים רבי':
|
| 6פֵּרַ֣שְׂתִּי יָדַ֣י אֵלֶ֑יךָ נַפְשִׁ֓י | כְּאֶֽרֶץ־עֲיֵפָ֖ה לְךָ֣ סֶֽלָה: |
| כארץ עיפה.
בגולה:
|
| 7מַ֘הֵ֚ר עֲנֵ֨נִי | יְהֹוָה֘ כָּֽלְתָ֪ה ר֫וּחִ֥י אַל־תַּסְתֵּ֣ר פָּנֶ֣יךָ מִמֶּ֑נִּי וְ֜נִמְשַׁ֗לְתִּי עִם־יֹ֥רְדֵי בֽוֹר: |
| כלתה רוחי.
המתאוה ואינו משיג קרוי כליון עינים וכליון רוח:
|
| 8הַשְׁמִ֘יעֵ֚נִי בַבֹּ֨קֶר | חַסְדֶּךָ֘ כִּי־בְךָ֪ בָ֫טָ֥חְתִּי הֽוֹדִיעֵ֗נִי דֶּֽרֶךְ־ז֥וּ אֵלֵ֑ךְ כִּֽי־אֵ֜לֶיךָ נָ֘שָׂ֥אתִי נַפְשִֽׁי: |
| בבקר.
בצמוח הגאולה (מצאתי):
|
| הודיעני דרך זו.
נשאתי נפשי אליך שתקבל שאלתי (סא"א):
|
| 9הַצִּילֵ֖נִי מֵאֹֽיְבַ֥י | יְ֜הֹוָ֗ה אֵ֘לֶ֥יךָ כִסִּֽיתִי: |
| אליך כסיתי.
תלאותי אני מכסה מכל אדם להגידם אליך:
|
| 10לַמְּדֵ֚נִי | לַֽעֲשׂ֣וֹת רְצוֹנֶךָ֘ כִּֽי־אַתָּ֪ה אֱל֫וֹהָ֥י רֽוּחֲךָ֥ טוֹבָ֑ה תַּ֜נְחֵ֗נִי בְּאֶ֣רֶץ מִישֽׁוֹר: |
| 11לְמַֽעַן־שִׁמְךָ֣ יְהֹוָ֣ה תְּחַיֵּ֑נִי בְּצִדְקָֽתְךָ֓ | תּוֹצִ֖יא מִצָּרָ֣ה נַפְשִֽׁי: |
| 12וּֽבְחַסְדְּךָ֘ תַּצְמִ֪ית אֹֽ֫יְבָ֥י וְ֖הַֽאֲבַדְתָּ כָּל־צֹֽרְרֵ֣י נַפְשִׁ֑י כִּ֜֗י אֲנִ֣י עַבְדֶּֽךָ: |
