| 1לַֽמְנַצֵּחַ לְדָוִ֣ד מִזְמ֑וֹר אֱלֹהֵ֥י תְ֜הִלָּתִ֗י אַל־תֶּֽחֱרַֽשׁ: |
| אלהי תהלתי אל תחרש.
על כל ישראל נאמר:
|
| 2כִּ֚י פִ֪י רָשָׁ֡ע וּפִֽי־מִ֖רְמָה עָלַ֣י פָּתָ֑חוּ דִּבְּר֥וּ אִ֜תִּ֗י לְשׁ֣וֹן שָֽׁקֶר: |
| כי פי רשע.
עשו:
|
| 3וְדִבְרֵ֣י שִׂנְאָ֣ה סְבָב֑וּנִי וַיִּלָּֽחֲמ֥וּנִי חִנָּֽם: |
| 4תַּֽחַת־אַֽהֲבָתִ֥י יִשְֹ֜טְנ֗וּנִי וַֽאֲנִ֥י תְפִלָּֽה: |
| תחת אהבתי.
אותך ישטנוני:
|
| ואני תפלה.
ואני מתפלל אליך תמיד (מצאתי):
|
| 5וַיָּ֘שִׂ֚ימוּ עָלַ֣י רָ֖עָה תַּ֣חַת טוֹבָ֑ה וְ֜שִׂנְאָ֗ה תַּ֣חַת אַֽהֲבָתִֽי: |
| רעה תחת טובה.
שבעים פרים אני מקריב בכל שנה בשביל שבעי' אומו' ומבקש לגשמים והם מריעים לי (בשוחר טוב):
|
| 6הַפְקֵ֣ד עָלָ֣יו רָשָׁ֑ע וְ֜שָׂטָ֗ן יַֽעֲמֹ֥ד עַל־יְמִינֽוֹ: |
| 7בְּהִשָּׁ֣פְטוֹ יֵצֵ֣א רָשָׁ֑ע וּ֜תְפִלָּת֗וֹ תִּהְיֶ֥ה לַֽחֲטָאָֽה: |
| בהשפטו.
לפניך יצא מדינך מחויב ורשע:
|
| 8יִֽהְיוּ־יָמָ֥יו מְעַטִּ֑ים פְּ֜קֻדָּת֗וֹ יִקַּ֥ח אַחֵֽר: |
| פקודתו.
גדולתו פרבושטיא"ה בלע"ז כמו ויפקד המלך פקידים (אסתר ב ד):
|
| 9יִֽהְיוּ־בָנָ֥יו יְתוֹמִ֑ים וְאִשְׁתּ֥וֹ אַלְמָנָֽה: |
| 10וְנ֚וֹעַ יָנ֣וּעוּ בָנָ֣יו וְשִׁאֵ֑לוּ וְ֜דָֽרְשׁ֗וּ מֵֽחָרְבֽוֹתֵיהֶֽם: |
| ושאלו ודרשו מחרבותיהם.
הכל ישאלו עליה' מה נהיתה בפלוני ופלוני מתוך קול חורבה שיצא עליהם ודרשו
משמע מאת אחרים שהרי נקוד חטף קמץ וכן ושאלו מפי אחרים הוא משמע שישאלו אחרים עליהם, ויש לפתור ושאלו ממשקל חזק יהיו משאלים על הפתחים:
|
| 11יְנַקֵּ֣שׁ נ֖וֹשֶׁה לְכָל־אֲשֶׁר־ל֑וֹ וְיָבֹ֖זּוּ זָרִ֣ים יְגִיעֽוֹ: |
| ינקש נושה לכל אשר לו.
אדם הטורח מחזיר ולהוט לעשות דבר נופל בו לשון מתנקש כלומר מוטרף ומתלבט כמו (דניאל ה׳:ו׳) וארכובתיה דא לדא נקשן וכן פן תנקש אחריהם אף כאן יהיה הנושה בעשו את עבודתו שנאמר ורב יעבד צעיר, ל"א יהיה הנושה נוגע ונקרב לכל אשר לו ינקש שייטאצופי"ץ בלע"ז יהי משפט הנושה נוקש ונשען על כל ממונו וזהו יעקב הנושה בעשו את עבודתו שנאמר ורב יעבד צעיר מצאתי.
|
| 12אַל־יְהִי־ל֖וֹ מֹשֵׁ֣ךְ חָ֑סֶד וְֽאַל־יְהִ֥י ח֜וֹנֵ֗ן לִֽיתוֹמָֽיו: |
| 13יְהִֽי־אַֽחֲרִית֥וֹ לְהַכְרִ֑ית בְּד֥וֹר אַ֜חֵ֗ר יִמַּ֥ח שְׁמָֽם: |
| בדור אחר.
שיבא אחר כורתו ימח שמו וטבעו שאפילו זכרון לא יפול עליו בפי הדור הנולד בעול' לאחר שנשחת שמו שארטרמיר"א בלע"ז:
|
| 14יִזָּכֵ֚ר | עֲוֹ֣ן אֲ֖בֹתָיו אֶל־יְהֹוָ֑ה וְחַטַּ֥את אִ֜מּ֗וֹ אַל־תִּמָּֽח: |
| עון אבותיו.
עון שהעוה על אבותיו, לאברהם שגרע חמש שנים מחייו ולאביו גרם כהיון עינים:
|
| וחטאת אמו.
שהשחית רחמה ושגרם להעלים יום קבורתה מן הבריות שלא יקללוה שיצא מכריסה עשו כמו שנאמר (בראשית ל״ה:ח׳) ותמת דבורה מינקת רבקה וגומר אלון בכות בלשון יוני קורין לאחר אלון שאבל אחר היה ליעקב עם של דבורה שמתה אמו והעלימו מיתתה:
|
| 15יִֽהְי֣וּ נֶֽגֶד־יְהֹוָ֣ה תָּמִ֑יד וְיַכְרֵ֖ת מֵאֶ֣רֶץ זִכְרָֽם: |
| יהיו.
העונו' האלה נגד ה' תמיד:
|
| ויכרת מארץ זכרם.
של עשו ואלופיו:
|
| 16יַ֗עַן אֲשֶׁ֚ר | לֹֽא־זָכַר֘ עֲשׂ֪וֹת֫ חָ֥סֶד וַיִּרְדֹּ֡ף אִישׁ־עָנִ֣י וְ֖אֶבְיוֹן וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת: |
| יען אשר לא זכר עשות חסד.
לעסוק באבל אביו כמו שעשה יעקב נזיד עדשים לנחם את יצחק שבאותו היום מת אברהם:
|
| איש עני.
ישראל:
|
| 17וַיֶּֽאֱהַ֣ב קְ֖לָלָה וַתְּבוֹאֵ֑הוּ וְלֹֽא־חָפֵ֥ץ בִּ֜בְרָכָ֗ה וַתִּרְחַ֥ק מִמֶּֽנּוּ: |
| ויאהב קללה.
קללתו של הקדוש ברוך הוא שכפר בו:
|
| 18וַיִּלְבַּ֥שׁ קְלָלָ֗ה כְּמַ֫דּ֥וֹ וַתָּבֹ֣א כַמַּ֣יִם בְּקִרְבּ֑וֹ וְ֜כַשֶּׁ֗מֶן בְּעַצְמוֹתָֽיו: |
| וילבש קללה.
הכניס עצמו בקללה ונוחה לו פריקת עול הקרבן וברכת כהנים וקללת האומות:
|
| 19תְּֽהִי־ל֖וֹ כְּבֶ֣גֶד יַעְטֶּ֑ה וּ֜לְמֵ֗זַח תָּ֘מִ֥יד יַחְגְּרֶֽהָ: |
| תהי לו.
הקללה מעטה כבגד (מצאתי):
|
| ולמזח תמיד.
חגורה, וכן ומזיח אפיקים רפה (איוב י״ב:כ״א) אזור החזקים פתח:
|
| 20זֹ֗את | פְּעֻלַּ֣ת שֽׂ֖טְנַי מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה וְהַדֹּֽבְרִ֥ים רָ֜֗ע עַל־נַפְשִֽׁי: |
| 21וְאַתָּ֚ה | יֱהֹ֘וִ֚ה אֲדֹנָ֗י עֲֽשֵׂה־אִ֖תִּי לְמַ֣עַן שְׁמֶ֑ךָ כִּי־ט֥וֹב חַסְדְּךָ֣ הַצִּילֵֽנִי: |
| 22כִּֽי־עָנִ֣י וְאֶבְי֣וֹן אָנֹ֑כִי וְ֜לִבִּ֗י חָלַ֥ל בְּקִרְבִּֽי: |
| 23כְּצֵ֣ל כִּנְטוֹת֣וֹ נֶֽהֱלָ֑כְתִּי נִ֜נְעַ֗רְתִּי כָּֽאַרְבֶּֽה: |
| כצל כנטותו.
לעת ערב:
|
| ננערתי.
לשון תשנוק וטרוף ואוטם כארבה שהוא נודד ונע ומטורף, (מצאתי):
|
| 24בִּרְכַּי כָּֽשְׁל֣וּ מִצּ֑וֹם וּ֜בְשָׂרִ֗י כָּחַ֥שׁ מִשָּֽׁמֶן: |
| 25וַֽאֲנִ֚י | הָיִ֣יתִי חֶרְפָּ֣ה לָהֶ֑ם יִ֜רְא֗וּנִי יְנִיע֥וּן רֹאשָֽׁם: |
| 26עָזְרֵנִי יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑י ה֖וֹשִׁיעֵ֣נִי כְחַסְדֶּֽךָ: |
| 27וְיֵֽדְעוּ כִּֽי־יָ֥דְךָ זֹּ֑את אַתָּ֖ה יְהֹוָ֣ה עֲשִׂיתָֽהּ: |
| 28יְקַֽלְל֣וּ הֵמָּה֘ וְאַתָּ֪ה תְבָ֫רֵ֥ךְ קָ֚מוּ | וַיֵּבֹ֗שׁוּ וְעַבְדְּךָ֥ יִשְׂמָֽח: |
| 29יִלְבְּשׁ֣וּ שֽׂוֹטְנַ֣י כְּלִמָּ֑ה וְיַֽעֲט֖וּ כַמְעִ֣יל בָּשְׁתָּֽם: |
| ויעטו כמעיל.
העוטה ועוטף כל הגוף לכל לבוש:
|
| 30א֘וֹדֶ֚ה יְהֹוָ֣ה מְאֹ֣ד בְּפִ֑י וּבְת֖וֹךְ רַבִּ֣ים אֲהַֽלְלֶֽנּוּ: |
| 31כִּֽי־יַֽ֖עֲמֹד לִימִ֣ין אֶבְי֑וֹן לְ֜הוֹשִׁ֗יעַ מִשֹּֽׁפְטֵ֥י נַפְשֽׁוֹ: |
