פרק צז

1יְהֹוָ֣ה מָ֖לָךְ תָּגֵ֣ל הָאָ֑רֶץ יִ֜שְׂמְח֗וּ אִיִּ֥ים רַבִּֽים:
ה' מלך.  בנטלו המלוכה מעמלק ומזרעו:
תגל הארץ.  זהו שאמר (יחזקאל ל״ה:י״ד) כשמוח כל הארץ שממה אעשה לך, על עמלק נתנבא כן:
2עָנָ֣ן וַֽעֲרָפֶ֣ל סְבִיבָ֑יו צֶ֥דֶק וּ֜מִשְׁפָּ֗ט מְכ֣וֹן כִּסְאֽוֹ:
3אֵשׁ לְפָנָ֣יו תֵּלֵ֑ךְ וּתְ֜לַהֵ֗ט סָבִ֥יב צָרָֽיו:
אש לפניו תלך.  במלחמת גוג ומגוג דכתיב במלחמתו (שם לח) ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית:
4הֵאִ֣ירוּ בְרָקָ֣יו תֵּבֵ֑ל רָֽאֲתָ֖ה וַתָּחֵ֣ל הָאָֽרֶץ:
ברקיו.  זהרוריו, לשון למען היה לה ברק מורטה (יחזקאל כ״א:ט״ו):
ותחל.  ביום ההוא יהיה רעש גדול על אדמת ישראל ורעשו מפניו דגי הים ותחל לשון חיל כיולדה (מיכה ד):
5הָרִ֗ים כַּדּוֹנַ֗ג נָ֖מַסּוּ מִלִּפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה מִ֜לִּפְנֵ֗י אֲד֣וֹן כָּל־הָאָֽרֶץ:
כדונג נמסו.  דכתיב ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות:
כדונג.  כשעוה:
6הִגִּ֣ידוּ הַשָּׁמַ֣יִם צִדְק֑וֹ וְרָא֖וּ כָל־הָֽעַמִּ֣ים כְּבוֹדֽוֹ:
7יֵבֹ֚֗שׁוּ | כָּל־עֹ֥בְדֵי פֶ֗סֶל הַמִּתְהַלְלִ֥ים בָּֽאֱלִילִ֑ים הִשְׁתַּֽחֲווּ־ל֜֗וֹ כָּל־אֱלֹהִֽים:
יבשו כל עובדי פסל.  דכתיב (ישעיהו ב׳:י״ח) והאלילים כליל יחלוף:
המתהללים.  המתפארים לע"ג:
8שָֽׁמְעָ֚ה וַתִּשְׂמַ֨ח | צִיּ֗וֹן וַ֖תָּגֵלְנָה בְּנ֣וֹת יְהוּדָ֑ה לְמַ֖עַן מִשְׁפָּטֶ֣יךָ יְהֹוָֽה:
משפטיך.  נקמתך:
9כִּֽי־אַתָּ֚ה יְהֹוָ֗ה עֶלְי֥וֹן עַל־כָּל־הָאָ֑רֶץ מְאֹ֥ד נַֽ֜עֲלֵ֗יתָ עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים:
10אֹֽהֲבֵ֥י יְהֹוָ֗ה שִׂנְא֫וּ רָ֥ע שֹׁ֖מֵר נַפְשׁ֣וֹת חֲסִידָ֑יו מִיַּ֥ד רְ֜שָׁעִ֗ים יַצִּילֵֽם:
11א֖וֹר זָרֻ֣עַ לַצַּדִּ֑יק וּלְיִשְׁרֵי־לֵ֥ב שִׂמְחָֽה:
אור זרוע לצדיק.  זריעה ממש מוכנת לצמוח להם:
12שִׂמְח֣וּ צַ֖דִּיקִים בַּֽיהֹוָ֑ה וְ֜הוֹד֗וּ לְזֵ֣כֶר קָדְשֽׁוֹ: