פרק פט

1מַשְׂכִּ֗יל לְאֵיתָ֥ן הָֽאֶזְרָחִֽי:
לאיתן האזרחי.  גם הוא אחד מן חמשה אחים המשוררי', ורבותינו פירשוהו באברה' אבינו על שם מי העיר ממזרח:
2חַֽסְדֵּ֣י יְ֖הֹוָה עוֹלָ֣ם אָשִׁ֑ירָה לְדֹ֥ר וָדֹ֓ר | אוֹדִ֖יעַ אֱמוּנָֽתְךָ֣ בְּפִֽי:
אודיע אמונתך בפי.  את שידעתיך שאתה שומר הבטחתך ומאמין דבריך:
3כִּֽי־אָמַ֗רְתִּי ע֖וֹלָם חֶ֣סֶד יִבָּנֶ֑ה שָׁמַ֓יִם | תָּכִ֖ן אֱמוּנָֽתְךָ֣ בָהֶֽם:
כי אמרתי עולם חסד יבנה.  כי אמרתי עד עולם יבנה בחסד כסא דוד כמ"ש (שמואל ב ז׳:י״ג) והכינותי כסא ממלכתו וגו', ד"א סבור הייתי שיהא העולם בנוי בחסדך ותכין אמונתך בשמים שתהא נכונה ומקוימת ומה היא האמונה אותה ההבטחה שהבטחת את דוד ע"י נתן הנביא לאמר כרתי ברית לבחירי להכין עד עולם זרעו (שם):
4כָּרַ֣תִּי בְ֖רִית לִבְחִירִ֑י נִ֜שְׁבַּ֗עְתִּי לְדָוִ֥ד עַבְדִּֽי:
5עַד־ע֖וֹלָם אָכִ֣ין זַרְעֶ֑ךָ וּבָנִ֨יתִי לְדֹֽר־וָד֖וֹר כִּסְאֲךָ֣ סֶֽלָה:
6וְיוֹד֣וּ שָׁ֖מַיִם פִּלְאֲךָ֣ יְהֹוָ֑ה אַף־אֱ֜מוּנָֽתְךָ֗ בִּקְהַ֥ל קְדֹשִֽׁים:
ויודו שמים פלאך.  אם היית שומר הבטחתך:
אף אמונתך.  אמונת דבריך יודו בקהל קדושים:
7כִּ֚י מִ֣י בַ֖שַּׁחַק יַֽעֲרֹ֣ךְ לַֽיהֹוָ֑ה יִדְמֶ֥ה לַֽ֜יהֹוָ֗ה בִּבְנֵ֥י אֵלִֽים:
יערוך לה'.  יהא נערץ כמותו:
8אֵ֣ל נַֽ֖עֲרָץ בְּסוֹד־קְדֹשִׁ֣ים רַבָּ֑ה וְ֜נוֹרָ֗א עַל־כָּל־סְבִיבָֽיו:
בסוד קדושים רבה.  בסוד רב של מלאכים:
9יְהֹוָ֨ה | אֱלֹ֘הֵ֚י צְבָא֗וֹת מִֽי־כָמ֖וֹךָ חֲסִ֥ין | יָ֑הּ וֶֽ֜אֱמוּנָֽתְךָ֗ סְבִֽיבוֹתֶֽיךָ:
10אַתָּ֣ה מ֖וֹשֵׁל בְּגֵא֣וּת הַיָּ֑ם בְּשׂ֥וֹא גַ֜לָּ֗יו אַתָּ֥ה תְשַׁבְּחֵֽם:
בשוא גליו.  בהנשא גליו:
אתה תשבחם.  תשפילם וכן (משלי כ״ט:י״א) וחכם באחור ישבחנה (וכן לעיל סה) משביח שאון ימים:
11אַתָּ֚ה דִכִּ֣אתָ כֶֽחָלָ֣ל רָ֑הַב בִּזְר֥וֹעַ עֻ֜זְּךָ֗ פִּזַּ֥רְתָּ אֽוֹיְבֶֽיךָ:
רהב.  מצרים:
12לְךָ֣ שָׁ֖מַיִם אַף־לְךָ֣ אָ֑רֶץ תֵּבֵ֥ל וּ֜מְלֹאָ֗הּ אַתָּ֥ה יְסַדְתָּֽם:
13צָפ֣וֹן וְ֖יָמִין אַתָּ֣ה בְרָאתָ֑ם תָּב֥וֹר וְ֜חֶרְמ֗וֹן בְּשִׁמְךָ֥ יְרַנֵּֽנוּ:
14לְךָ֣ זְ֖רוֹעַ עִם־גְּבוּרָ֑ה תָּעֹ֥ז יָֽ֜דְךָ֗ תָּר֥וּם יְמִינֶֽךָ:
15צֶ֣דֶק וּ֖מִשְׁפָּט מְכ֣וֹן כִּסְאֶ֑ךָ חֶ֥סֶד וֶֽ֜אֱמֶ֗ת יְֽקַדְּמ֥וּ פָנֶֽיךָ:
16אַשְׁרֵ֣י הָ֖עָם יֹֽדְעֵ֣י תְרוּעָ֑ה יְ֜הֹוָ֗ה בְּאֽוֹר־פָּנֶ֥יךָ יְהַלֵּכֽוּן:
יודעי תרועה.  שיודעין לרצות את בוראם בראש השנה בתרועה שמסדרים עליה מלכיות זכרונות ושופרות:
17בְּשִׁמְךָ יְגִיל֣וּן כָּל־הַיּ֑וֹם וּבְצִדְקָֽתְךָ֥ יָרֽוּמוּ:
18כִּֽי־תִפְאֶ֣רֶת עֻזָּ֣מוֹ אָ֑תָּה וּ֜בִרְצֽוֹנְךָ֗ תָּר֥וּם (כתיב תָּר֥יּם) קַרְנֵֽנוּ:
וברצונך.  שאתה מתרצה להם אפימאנ"ט בלע"ז:
19כִּ֣י לַֽיהֹוָ֥ה מָֽגִנֵּ֑נוּ וְלִקְד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֣ל מַלְכֵּֽנוּ:
20אָ֚ז דִּבַּ֪רְתָּ בְחָ֡זוֹן לַֽחֲסִידֶ֗יךָ וַתֹּ֗אמֶר שִׁוִּ֣יתִי עֵ֖זֶר עַל־גִּבּ֑וֹר הֲרִימ֖וֹתִי בָח֣וּר מֵעָֽם:
לחסידיך.  נתן הנביא וגד החוזה:
שויתי עזר.  על דוד לעזור לו תמיד:
21מָצָאתִי דָּוִ֣ד עַבְדִּ֑י בְּשֶׁ֖מֶן קָדְשִׁ֣י מְשַׁחְתִּֽיו:
22אֲשֶׁ֣ר יָ֖דִי תִּכּ֣וֹן עִמּ֑וֹ אַף־זְרוֹעִ֥י תְאַמְּצֶֽנּוּ:
23לֹֽא־יַשִּׁ֣יא אוֹיֵ֣ב בּ֑וֹ וּבֶן־עַ֜וְלָ֗ה לֹ֣א יְעַנֶּֽנּוּ:
לא ישיא אויב בו.  לא יגבור עליו להיות לו כנושה:
24וְכַתּוֹתִ֣י מִפָּנָ֣יו צָרָ֑יו וּמְשַׂנְאָ֥יו אֶגּֽוֹף:
25וֶֽאֱמֽוּנָתִ֣י וְחַסְדִּ֣י עִמּ֑וֹ וּ֜בִשְׁמִ֗י תָּר֥וּם קַרְנֽוֹ:
26וְשַׂמְתִּ֣י בַיָּ֣ם יָד֑וֹ וּבַנְּהָר֥וֹת יְמִינֽוֹ:
27ה֣וּא יִ֖קְרָאֵנִי אָ֣בִי אָ֑תָּה אֵ֜לִ֗י וְצ֣וּר יְשֽׁוּעָתִֽי:
28אַף־אָ֖נִי בְּכ֣וֹר אֶתְּנֵ֑הוּ עֶ֜לְי֗וֹן לְמַלְכֵי־אָֽרֶץ:
בכור אתנהו.  גדול אתנהו:
29לְעוֹלָם אֶשְׁמָר־ (כתיב אֶשְׁמָור) ל֣וֹ חַסְדִּ֑י וּ֜בְרִיתִ֗י נֶֽאֱמֶ֥נֶת לֽוֹ:
30וְשַׂמְתִּ֣י לָעַ֣ד זַרְע֑וֹ וְ֜כִסְא֗וֹ כִּימֵ֥י שָׁמָֽיִם:
31אִם־יַֽעַזְב֣וּ בָ֖נָיו תּֽוֹרָתִ֑י וּ֜בְמִשְׁפָּטַ֗י לֹ֣א יֵֽלֵכֽוּן:
32אִם־חֻקֹּתַ֥י יְחַלֵּ֑לוּ וּ֜מִצְו‍ֹתַ֗י לֹ֣א יִשְׁמֹֽרוּ:
33וּפָֽקַדְתִּ֣י בְשֵׁ֣בֶט פִּשְׁעָ֑ם וּבִנְגָעִ֥ים עֲו‍ֹנָֽם:
ופקדתי בשבט פשעם.  כך אמר לו נתן הנביא על שלמה (שמואל ב ז׳:י״ד) אשר בהעותו והוכחתיו בשבט אנשים, זה רזון בן אלידע שעמד לשטן לו ובנגעי בני אדם זה אשמדאי שהשדים בני אדם הראשון היו:
34וְחַסְדִּי לֹֽא־אָפִ֣יר מֵֽעִמּ֑וֹ וְלֹ֥א אֲ֜שַׁקֵּ֗ר בֶּֽאֱמֽוּנָתִֽי:
35לֹֽא־אֲחַלֵּ֥ל בְּרִיתִ֑י וּמוֹצָ֥א שְֹ֜פָתַ֗י לֹ֣א אֲשַׁנֶּֽה:
36אַחַת נִשְׁבַּ֣עְתִּי בְקָדְשִׁ֑י אִם־לְדָוִ֥ד אֲכַזֵּֽב:
אם לדוד אכזב.  לשון לא יכזבו מימיו (ישעיהו נ״ח:י״א) פיילנצ"א בלע"ז:
37זַרְעוֹ לְעוֹלָ֣ם יִֽהְיֶ֑ה וְכִסְא֖וֹ כַשֶּׁ֣מֶשׁ נֶגְדִּֽי:
38כְּיָרֵחַ יִכּ֣וֹן עוֹלָ֑ם וְעֵ֥ד בַּ֜שַּׁ֗חַק נֶֽאֱמָ֥ן סֶֽלָה:
ועד בשחק נאמן.  הירח והשמש עדים לו שכל זמן שהם קימים יתקיים מלכותו כמו שנאמר (ירמיהו ל״ג:כ׳) אם תפרו את בריתי היום ואת בריתי הלילה גם בריתי תופר את דוד עבדי:
39וְאַתָּ֣ה זָ֖נַחְתָּ וַתִּמְאָ֑ס הִ֜תְעַבַּ֗רְתָּ עִם־מְשִׁיחֶֽךָ:
ואתה זנחת.  דקדקת אחר בניו לחשוב עונם עד אשר זנחתם ומאסתם בימי צדקיהו:
40נֵאַרְתָּה בְּרִ֣ית עַבְדֶּ֑ךָ חִלַּ֖לְתָּ לָאָ֣רֶץ נִזְרֽוֹ:
נארתה.  בטלת:
41פָּרַ֥צְתָּ כָל־גְּדֵֽרֹתָ֑יו שַׂ֖מְתָּ מִבְצָרָ֣יו מְחִתָּֽה:
כל גדרותיו.  שבנה בירושלים:
מבצריו.  הר הבית ומצודת ציון:
42שַׁסֻּהוּ כָּל־עֹ֣בְרֵי דָ֑רֶךְ הָיָ֥ה חֶ֜רְפָּ֗ה לִשְׁכֵנָֽיו:
43הֲרִימוֹתָ יְמִ֣ין צָרָ֑יו הִ֜שְׂמַ֗חְתָּ כָּל־אֽוֹיְבָֽיו:
44אַף־תָּשִׁ֣יב צ֣וּר חַרְבּ֑וֹ וְלֹ֥א הֲ֜קֵמֹת֗וֹ בַּמִּלְחָמָֽה:
אף תשיב צור חרבו.  השבות אחור והפכת את חידוד חרבו כמו (יהושע ה׳:ב׳) חרבות צורים, וכן (ישעיהו נ״ד:י״ז) כל כלי יוצר עליך:
ולא הקמותו.  ולא העמדתו מלפול:
45הִשְׁבַּ֥תָּ מִטֳּהָר֑וֹ וְ֜כִסְא֗וֹ לָאָ֥רֶץ מִגַּֽרְתָּה:
השבת מטהרו.  זריחתו כמו צהרים דמתרגמינן טיהרא וכמו (שמות כ״ד:י׳) וכעצם השמים לטוהר:
לארץ מגרתה.  השפלת והשחת, כל לשון שחייה בתרגום יונתן מגר:
46הִקְצַרְתָּ יְמֵ֣י עֲלוּמָ֑יו הֶֽעֱטִ֨יתָ עָלָ֖יו בּוּשָׁ֣ה סֶֽלָה:
47עַד־מָ֣ה יְ֖הֹוָה תִּסָּתֵ֣ר לָנֶ֑צַח תִּבְעַ֖ר כְּמוֹ־אֵ֣שׁ חֲמָתֶֽךָ:
48זְכָר־אֲנִ֥י מֶה־חָ֑לֶד עַל־מַה־שָּׁ֜֗וְא בָּרָ֥אתָ כָל־בְּנֵי־אָדָֽם:
זכר אני מה חלד.  מה זקנה יש לי הלא מעט ימי ודי לך שאתה נפרע ממני במותי קצר ימים:
על מה שוא.  לחנם ולהבל בראת כל בני אדם:
49מִ֚י גֶ֣בֶר יִ֖חְיֶה וְלֹ֣א יִרְאֶה־מָּ֑וֶת יְמַלֵּ֨ט נַפְשׁ֖וֹ מִיַּד־שְׁא֣וֹל סֶֽלָה:
50אַיֵּ֚ה חֲסָדֶ֖יךָ הָרִֽאשֹׁנִ֥ים | אֲ֖דֹנָ֑י נִשְׁבַּ֥עְתָּ לְ֜דָוִ֗ד בֶּֽאֱמֽוּנָתֶֽךָ:
51זְכֹ֣ר אֲ֖דֹנָי חֶרְפַּ֣ת עֲבָדֶ֑יךָ שְׂאֵתִ֥י בְ֜חֵיקִ֗י כָּל־רַבִּ֥ים עַמִּֽים:
שאתי בחקי כל רבים עמים.  בגולה אני נושא סבלם ומשאם:
52אֲשֶׁ֚ר חֵֽרְפ֖וּ אֽוֹיְבֶ֥יךָ | יְהֹוָ֑ה אֲשֶׁ֥ר חֵֽ֜רְפ֗וּ עִקְּב֥וֹת מְשִׁיחֶֽךָ:
עקבות משיחך.  סופי מלך המשיח ולשון משנה הוא בעקבות המשיח חוצפא יסגא:
53בָּר֖וּךְ יְהֹוָ֥ה לְ֜עוֹלָ֗ם אָ֘מֵ֥ן | וְאָמֵֽן:
ברוך ה' לעולם.  על כל אשר עשה לנו: