| 1לַֽמְנַצֵּ֥חַ אַל־תַּשְׁחֵ֑ת מִזְמ֖וֹר לְאָסָ֣ף שִֽׁיר: |
| אל תשחת.
את ישראל:
|
| 2הוֹדִ֚ינוּ לְּךָ֨ | אֱלֹהִ֗ים ה֖וֹדִינוּ וְקָר֣וֹב שְׁמֶ֑ךָ סִ֜פְּר֗וּ נִפְלְאוֹתֶֽיךָ: |
| הודינו לך אלהים.
על הטובה הודינו אף על הרעה:
|
| וקרוב.
בפינו שמך תמיד:
|
| ספרו.
דורותינו נפלאותיך תמיד:
|
| 3כִּי־אֶקַּ֥ח מוֹעֵ֑ד אֲ֜נִ֗י מֵֽישָׁרִ֥ים אֶשְׁפֹּֽט: |
| כי אקח מועד.
כשיש לנו יום טוב אין אנו עסוקים בנבול פה וקלות ראש:
|
| אני מישרים אשפוט.
אנו נותנין אל לבנו להללך ולשבחך מעין המאורע ליום:
|
| 4נְֽמֹגִ֗ים־אֶ֥רֶץ וְכָל־יֹֽשְׁבֶ֑יהָ אָֽנֹכִ֨י תִכַּ֖נְתִּי עַמּוּדֶ֣יהָ סֶּֽלָה: |
| נמוגים ארץ וכל יושביה וגו'.
ביום מתן תורה כשהיו נמוגים הארץ וכל יושביה מתנאי שהתנית עם מעשה בראשית אם לא יקבלו וכו' תחזרו לתוהו ובהו:
|
| אנכי.
:
|
| תכנתי עמודיה.
כשאמרתי נעשה ונשמע:
|
| 5אָמַ֣רְתִּי לַ֖הֽוֹלְלִים אַל־תָּהֹ֑לּוּ וְ֜לָֽרְשָׁעִ֗ים אַל־תָּרִ֥ימוּ קָֽרֶן: |
| להוללים.
לרשעים המערבבים את ישראל:
|
| 6אַל־תָּרִ֣ימוּ לַמָּר֣וֹם קַרְנְכֶ֑ם תְּדַבְּר֖וּ בְצַוָּ֣אר עָתָֽק: |
| 7כִּ֚י לֹ֣א מִ֖מּוֹצָא וּמִמַּֽעֲרָ֑ב וְ֜לֹ֗א מִמִּדְבַּ֥ר הָרִֽים: |
| כי לא ממוצא.
השמש וממערבו ולא מן המדברות שאתם מפרשים בשיירא להרבות ממון לא בכל אלה להרים קרן:
|
| 8כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים שֹׁפֵ֑ט זֶ֥ה יַ֜שְׁפִּ֗יל וְזֶ֣ה יָרִֽים: |
| כי אלהים שופט.
על כל הרעה שעשיתם:
|
| זה ישפיל וזה ירים.
הגבוהים ישפיל והנמוכים ירים:
|
| 9כִּ֚י כ֪וֹס בְּיַד־יְהֹוָ֡ה וְיַ֚יִן חָמַ֨ר | מָ֥לֵא מֶסֶךְ֘ וַיַּגֵּ֪ר מִ֫זֶּ֥ה אַךְ־שְׁ֖מָרֶיהָ יִמְצ֣וּ יִשְׁתּ֑וּ כֹּ֜֗ל רִשְׁעֵי־אָֽרֶץ: |
| כי כוס.
התרעלה בידו:
|
| ויין חמר.
חזק ווינו"ש בלע"ז:
|
| מלא מסך.
הכוס מלא מזג למזוג ולהשקות את כל הגוים:
|
| ויגר מזה.
מזה הכוס יפיץ ויקלח את משתיהם ל' כמים מוגרים (מיכה א'):
|
| 10וַֽאֲנִי אַגִּ֣יד לְעֹלָ֑ם אֲ֜זַמְּרָ֗ה לֵֽאלֹהֵ֥י יַֽעֲקֹֽב: |
| ואני אגיד לעולם.
מאז והלאה את נקמתו וגבורתו:
|
| 11וְכָל־קַרְנֵ֣י רְשָׁעִ֣ים אֲגַדֵּ֑עַ תְּ֜רוֹמַ֗מְנָה קַרְנ֥וֹת צַדִּֽיק: |
| וכל קרני רשעים.
של עמלק:
|
| אגדע.
כענין שנא' (יחזקאל כ״ה:י״ד) ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל ישראל יגדעו קרן עמלק וגו' ואז תרוממנ' קרנות צדיקו של עולם ישראל שהם שבחו של הקב"ה:
|
