פרק עא

1בְּךָ־יְהֹוָ֥ה חָסִ֑יתִי אַל־אֵב֥וֹשָׁה לְעוֹלָֽם:
2בְּצִדְקָֽתְךָ֗ תַּצִּילֵ֥נִי וּתְפַלְּטֵ֑נִי הַטֵּה־אֵלַ֥י אָ֜זְנְךָ֗ וְהֽוֹשִׁיעֵֽנִי:
3הֱיֵ֚ה לִ֨י | לְצ֥וּר מָע֡וֹן לָב֥וֹא תָמִ֗יד צִוִּ֥יתָ לְהֽוֹשִׁיעֵ֑נִי כִּֽי־סַלְעִ֖י וּמְצֽוּדָתִ֣י אָֽתָּה:
לבוא תמיד.  באותו מעון, להנצל בתוכו מן הרודף:
צוית להושיעני.  פעמים רבות הושעתני על ידי שלוחיך:
4אֱֽלֹהַ֗י פַּ֖לְּטֵנִי מִיַּד־רָשָׁ֑ע מִכַּ֖ף מְעַוֵּ֣ל וְחוֹמֵֽץ:
וחומץ.  כמו חומס וכן (ישעיה א') אשרו חמוץ, נגזל:
5כִּֽי־אַתָּ֥ה תִקְוָתִ֑י אֲדֹנָ֥י יֱ֜הֹוִ֗ה מִבְטַחִ֥י מִנְּעוּרָֽי:
6עָלֶ֚יךָ | נִסְמַ֬כְתִּי מִבֶּ֗טֶן מִמְּעֵ֣י אִ֖מִּי אַתָּ֣ה גוֹזִ֑י בְּךָ֖ תְהִלָּתִ֣י תָמִֽיד:
אתה גוזי.  אתה מוציאי ומעבירי כמו (במדבר י״א:ל״א) ויגז שלוים, כי גז חיש ונעופה (לקמן צ'):
7כְּמוֹפֵת הָיִ֣יתִי לְרַבִּ֑ים וְ֜אַתָּ֗ה מַֽחֲסִי־עֹֽז:
כמופת הייתי לרבים.  רבים ראו צרותי ודאגו פן יקראם דוגמת צרתי פן אהיה להם לאות כאשר הוקרה לזה כן יקרה לנו כענין שנאמר (יחזקאל כ"ד) והיה יחזקאל לכם למופת:
8יִמָּ֣לֵא פִ֖י תְּהִלָּתֶ֑ךָ כָּל־הַ֜יּ֗וֹם תִּפְאַרְתֶּֽךָ:
9אַל־תַּ֖שְׁלִיכֵנִי לְעֵ֣ת זִקְנָ֑ה כִּכְל֥וֹת כֹּ֜חִ֗י אַל־תַּֽעַזְבֵֽנִי:
לעת זקנה.  אם זקנתי בחטאים כלומר שחטאתי הרבה:
10כִּֽי־אָֽמְר֣וּ אֽוֹיְבַ֣י לִ֑י וְשֹֽׁמְרֵ֥י נַ֜פְשִׁ֗י נֽוֹעֲצ֥וּ יַחְדָּֽו:
כי אמרו אויבי לי.  אמרו אויבי עלי ונועצו יחדו לאמר אלהים עזבו אין אנו נענשין עליו שכבר נכשל בעבירה:
11לֵאמֹר אֱלֹהִ֣ים עֲזָב֑וֹ רִדְפ֥וּ וְ֜תִפְשׂ֗וּהוּ כִּי־אֵ֥ין מַצִּֽיל:
12אֱלֹהִים אַל־תִּרְחַ֣ק מִמֶּ֑נִּי אֱ֜לֹהַ֗י לְעֶזְרָ֥תִי חֽוּשָׁה (כתיב חֽיּשָׁה) :
13יֵב֣שׁוּ יִכְלוּ֘ שֽׂטְנֵ֪י נַ֫פְשִׁ֥י יַֽעְטּ֣וּ חֶרְפָּ֣ה וּכְלִמָּ֑ה מְ֜בַקְשֵׁ֗י רָֽעָתִֽי:
14וַֽאֲנִי תָּמִ֣יד אֲיַחֵ֑ל וְ֜הֽוֹסַפְתִּ֗י עַל־כָּל־תְּהִלָּתֶֽךָ:
ואני תמיד איחל.  לישועתך וכשתושיעני אוסיף על תהלתך:
15פִּ֚י | יְסַפֵּ֬ר צִדְקָתֶ֗ךָ כָּל־הַ֖יּוֹם תְּשֽׁוּעָתֶ֑ךָ כִּ֚י לֹ֖א יָדַ֣עְתִּי סְפֹרֽוֹת:
לא ידעתי ספורות.  של צדקות והתשועות שעשית עמי:
16אָב֗וֹא בִּ֖גְבֻרוֹת אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה אַזְכִּ֖יר צִדְקָֽתְךָ֣ לְבַדֶּֽךָ:
אבוא.  להודות ולהלל בגבורתך:
17אֱלֹהִ֗ים לִמַּדְתַּ֥נִי מִנְּעוּרָ֑י וְעַד־הֵ֜֗נָּה אַגִּ֥יד נִפְלְאוֹתֶֽיךָ:
ועד הנה.  עד היום במה שעבר עלי ועד זקנה ושיבה לכשאגיע לששים ושבעים אל תעזבני (סא"א):
18וְגַ֚ם עַד־זִקְנָ֨ה | וְשֵׂיבָה֘ אֱלֹהִ֪ים אַל־תַּֽעַ֫זְבֵ֥נִי עַד־אַגִּ֣יד זְרֽוֹעֲךָ֣ לְד֑וֹר לְכָל־יָ֜ב֗וֹא גְּבֽוּרָתֶֽךָ:
לכל יבוא גבורתך.  לכל אשר יבוא אצלי אגיד גבורתיך:
19וְצִדְקָֽתְךָ֥ אֱלֹהִ֗ים עַד־מָ֫ר֥וֹם אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתָ גְדֹל֑וֹת אֱ֜לֹהִ֗ים מִ֣י כָמֽוֹךָ:
וצדקתך אלהים.  אשר היא עד מרום, שני המקראות מחוברים עם אגיד זרועך לדור:
20אֲשֶׁ֚ר הִרְאִיתַ֨נִי | (כתיב הִרְאִיתַ֨נִו) צָר֥וֹת רַבּ֗וֹת וְ֫רָע֥וֹת תָּשׁ֥וּב תְּחַיֵּ֑ינִי (כתיב תְּחַיֵּ֑ינִו) וּמִתְּהוֹמ֥וֹת הָ֜אָ֗רֶץ תָּשׁ֥וּב תַּֽעֲלֵֽנִי:
21תֶּ֚רֶב | גְּֽ֜דֻלָּתִ֗י וְתִסֹּ֥ב תְּֽנַֽחֲמֵֽנִי:
22גַּם־אֲנִ֚י | אֽוֹדְךָ֣ בִכְלִי־נֶבֶל֘ אֲמִתְּךָ֪ אֱלֹ֫הָ֥י אֲזַמְּרָ֣ה לְךָ֣ בְכִנּ֑וֹר קְ֜ד֗וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל:
23תְּרַנֵּ֣נָּה שְׂ֖פָתַי כִּ֣י אֲזַמְּרָה־לָּ֑ךְ וְ֜נַפְשִׁ֗י אֲשֶׁ֣ר פָּדִֽיתָ:
תרננה שפתי.  עם זמר קול הכנור כשאזמרה לך בכנור:
24גַּם־לְשׁוֹנִ֗י כָּל־הַ֖יּוֹם תֶּהְגֶּ֣ה צִדְקָתֶ֑ךָ כִּי־בֹ֥שׁוּ כִי־חָֽ֜פְר֗וּ מְבַקְשֵׁ֥י רָֽעָתִֽי: