פרק סד

1לַֽמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:
2שְׁמַ֬ע אֱלֹהִ֣ים קוֹלִ֣י בְשִׂיחִ֑י מִפַּ֣חַד א֜וֹיֵ֗ב תִּצֹּ֥ר חַיָּֽי:
שמע אלהים קולי בשיחי: מזמור זה דרשוהו בעלי אגדת תהלים על דניאל שהושלך לגוב אריות ויפה נופל כל לשון המזמור על האגדה צפה דוד ברוח הקדש כל המאורע לו והתפלל עליו שדניאל מזרעו היה, כמו שנאמר לחזקיה (ישעיהו ל״ט:ז׳) ומבניך אשר תוליד יקחו והיו סריסים בהיכל מלך בבל אלו דניאל חנניה מישאל ועזריה:
מפחד אויב: אלו האחשדרפנים שנתיעצו עליו שנאמר (דניאל ו׳:ה׳) אדין סרכיא ואחשדרפניא הוו בעין עלה להשכחה לדניאל:
3תַּסְתִּירֵנִי מִסּ֣וֹד מְרֵעִ֑ים מֵֽ֜רִגְשַׁ֗ת פֹּ֣עֲלֵי אָֽוֶן:
מרגשת פעלי און: שהם מתרגשים לבקש לי עלילות מות כדכתיב ארגישו על מלכא וגו' (שם):
4אֲשֶׁ֚ר שָֽׁנְנ֣וּ כַחֶ֣רֶב לְשׁוֹנָ֑ם דָּֽרְכ֥וּ חִ֜צָּ֗ם דָּבָ֥ר מָֽר:
דרכו חצם: הוא לשונם הרע:
5לִירֹ֣ת בַּמִּסְתָּרִ֣ים תָּ֑ם פִּתְאֹ֥ם יֹ֜רֻ֗הוּ וְלֹ֣א יִירָֽאוּ:
לירות במסתרים תם: יורוהו בחציהם:
6יְחַזְּקוּ־לָ֨מוֹ | דָּבָ֨ר רָ֗ע יְ֖סַפְּרוּ לִטְמ֣וֹן מֽוֹקְשִׁ֑ים אָֽ֜מְר֗וּ מִ֣י יִרְאֶה־לָּֽמוֹ:
יספרו לטמון מוקשים: ידברו אל המלך בערמה דברים טמונים שאפילו המלך לא הבין למה היו עושין כך והם היו מתכוונים לטמון לדניאל מוקשים להלכד בהם שאמרו לדריוש אתיעטו כל סרכי מלכותא וגו' לקיימא קיים מלכא וגו' (שם) שלא יתפלל שום אדם תפלתו לפני שום אלוה חוץ ממך עד שלשים יום:
7יַֽחְפְּשׂ֥וּ עוֹלֹ֗ת תַּ֖מְּנוּ חֵ֣פֶשׂ מְחֻפָּ֑שׂ וְקֶ֥רֶב אִ֜֗ישׁ וְלֵ֣ב עָמֹֽק:
יחפשו עולות: מבקשים עלילות כמו שנאמר (שם) הוו בעין עילה השכחה לדניאל:
טמנו: בלבם ולא גילו דעתם את חפש העלילה המחופש על ידם וקרב מחשבותם עומק לבם:
וקרב איש: איש מהם כל אחד ואחד טמן מחשבתו:
8וַיֹּרֵ֗ם אֱלֹ֫הִ֥ים חֵ֥ץ פִּתְא֑וֹם הָי֥וּ מַכּוֹתָֽם:
ויורם אלהים: ירה אותם לגוב האריות כדכתיב (שם) ואמר מלכא והיתיו לגבריא אליך די אכלו קרצוהי די דניאל ולגוב אריותא רמו וגו':
9וַיַּכְשִׁילֻ֣הוּ עָלֵ֣ימוֹ לְשׁוֹנָ֑ם יִ֜תְנֽוֹדְד֗וּ כָּל־רֹ֥אֵה בָֽם:
ויכשילהו עלימו לשונם: הכשלון שדימו להכשילו עלימו נהפך לשונם:
יתנודדו: בראשם להניע ראש ולשחוק עליהם כל ראה בם:
10וַיִּֽירְא֗וּ כָּל־אָ֫דָ֥ם וַ֖יַּגִּידוּ פֹּ֣עַל אֱלֹהִ֑ים וּמַֽעֲשֵׂ֥הוּ הִשְׂכִּֽילוּ:
11יִשְׂמַ֬ח צַדִּ֣יק בַּֽ֖יהֹוָה וְחָ֣סָה ב֑וֹ וְ֜יִֽתְהַֽלְל֗וּ כָּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב:
ישמח צדיק: דניאל:
ויתהללו כל ישרי לב: יתפארו על יושר לבם וישתבחו בעצמם כי בטוחים הם שהקב"ה בעזרתם: