פרק לה

1לְדָוִ֨ד | רִיבָ֣ה יְ֖הֹוָה אֶת־יְרִיבַ֑י לְ֜חַ֗ם אֶת־לֹֽחֲמָֽי:

ריבה ה' את יריבי. עשה מריבה עם אותם שעושים מריבה עמי:

לחם. לשון מלחמה וכן לוחמי הלחם עם הנלחמים עמו:

2הַֽחֲזֵ֣ק מָגֵ֣ן וְצִנָּ֑ה וְ֜ק֗וּמָה בְּעֶזְרָתִֽי:

3וְהָ֘רֵ֚ק חֲנִ֣ית וּ֖סְגֹר לִקְרַ֣את רֹֽדְפָ֑י אֱמֹ֥ר לְ֜נַפְשִׁ֗י יְשֻֽׁעָתֵ֥ךְ אָֽנִי:

והרק חנית. הזדיין כמו אריק חרבי (שמות ט״ו:ט׳), וירק את חניכיו (בראשית י״ד:י״ד):

וסגר לקראת רדפי. הגן ביני וביניהם כמחיצ':

לנפשי. אימוימאימא"ש בלע"ז, כמו כרו שוחה לנפשי (ירמיהו י״ח:כ׳):

4יֵבֹ֣שׁוּ וְיִכָּֽלְמוּ֘ מְבַקְשֵׁ֪י נַ֫פְשִׁ֥י יִסֹּ֣גוּ אָח֣וֹר וְיַחְפְּר֑וּ חֹ֜שְׁבֵ֗י רָֽעָתִֽי:

5יִֽהְי֗וּ כְּמֹ֥ץ לִפְנֵי־ר֑וּחַ וּמַלְאַ֖ךְ יְהֹוָ֣ה דֹּחֶֽה:

6יְֽהִי־דַרְכָּ֗ם חֹ֥שֶׁךְ וַֽחֲלַקְלַקֹּ֑ת וּמַלְאַ֥ךְ יְ֜הֹוָ֗ה רֹֽדְפָֽם:

חשך והלקלקות. שניהם יחד כדי שיחליקו רגליה' בחלקלקות והחשך אינו מניחם להשמר מן החלקלקות כד"א (שם כ"ג) לכן יהיה דרכם להם כחלקלקות באפלה ידחו ויפלו בה:

7כִּֽי־חִנָּ֣ם טָֽמְנוּ־לִ֖י שַׁ֣חַת רִשְׁתָּ֑ם חִ֜נָּ֗ם חָֽפְר֥וּ לְנַפְשִֽׁי:

חפרו לנפשי. שוחה ליפול בה:

8תְּבוֹאֵ֣הוּ שׁוֹאָה֘ לֹ֪א יֵ֫דָ֥ע וְרִשְׁתּ֣וֹ אֲשֶׁר־טָמַ֣ן תִּלְכְּד֑וֹ בְּ֜שׁוֹאָ֗ה יִפָּל־בָּֽהּ:

שואה. חשך ברואינ"ה בלע"ז:

ורשתו אשר טמן. כן דרך לטמון הרשת ולכסותו בקש או בעפר כדי שלא ירגיש בה העובר עליה עד שנלכד בה:

9וְנַפְשִׁי תָּגִ֣יל בַּֽיהֹוָ֑ה תָּ֜שִׂישׂ בִּישֽׁוּעָתֽוֹ:

ונפשי תגיל. כשאראה במפלתם:

10כָּ֥ל עַצְמֹתַ֨י | תֹּאמַרְנָה֘ יְהֹוָ֗ה מִ֥י כָ֫מ֥וֹךָ מַצִּ֣יל עָ֖נִי מֵֽחָזָ֣ק מִמֶּ֑נּוּ וְעָנִ֥י וְ֜אֶבְי֗וֹן מִגֹּֽזְלֽוֹ:

כל עצמותי. יקלסוך על כך כי עתה:

11יְקוּמוּן עֵדֵ֣י חָמָ֑ס אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָ֜דַ֗עְתִּי יִשְׁאָלֽוּנִי:

יקומון. עלי תמיד עדי חמס וגו':

12יְשַׁלְּמ֣וּנִי רָ֖עָה תַּ֥חַת טוֹבָ֗ה שְׁכ֣וֹל לְנַפְשִֽׁי:

13וַֽאֲנִ֚י | בַּֽחֲלוֹתָ֡ם לְב֬וּשִׁי שָׂ֗ק עִנֵּ֣יתִי בַצּ֣וֹם נַפְשִׁ֑י וּ֜תְפִלָּתִ֗י עַל־חֵיקִ֥י תָשֽׁוּב:

ותפלתי על חיקי תשוב. כלומר ואם יאמרו לא עניתי נפשי אלא לרעתם שיכבד עליהם חליים תפלתי שהתפללתי עליהם תשוב עלי:

14כְּרֵ֣עַ כְּאָח־לִ֖י הִתְהַלָּ֑כְתִּי כַּֽאֲבֶל־אֵ֜֗ם קֹדֵ֥ר שַׁחֹֽתִי:

כרע כאח לי התהלכתי. כאילו היו לי אחי ורעי התהלכתי מיצר עליהם על צרת':

כאבל. אם כבן המתאבל על אמו או כאם המתאבלת על בנה:

קודר. לשון שחרות:

שחותי. לשון שפלות:

15וּבְצַלְעִי֘ שָֽׂמְח֪וּ וְנֶֽאֱ֫סָ֥פוּ נֶֽאֶסְפ֬וּ עָלַ֣י נֵ֖כִים וְלֹ֣א יָדַ֑עְתִּי קָֽרְע֥וּ וְלֹא־דָֽמּוּ:

ובצלעי שמחו ונאספו. וכשאני צולע ששבר בא עלי שמחו ונאספו:

נאספו עלי נכים. אנשי' פסחי' כמו שאנו מתרגמינן נכה חגירא, ומנחם חברו כמו נכאי' (ישעיה ט"ז) אימנויישי"ץ בלע"ז:

קרעו ולא דמו. אילו היו קורעין את בשרי לא היה דמי שותת לארץ כשמלבינין פני:

16בְּחַנְפֵי לַֽעֲגֵ֣י מָע֑וֹג חָרֹ֖ק עָלַ֣י שִׁנֵּֽימוֹ:

בחנפי לעגי מעוג וגו'. בשביל חניפות של ליצנות אכילה ושתיה שמחניפין לשאול בשביל שיאכילם וישקם חורקים עלי שיניהם:

מעוג. לשון אכילה כמו אם יש לי מעוג דאליהו (מלכים א י״ז:י״ב), ומנחם פתר אותו לשון עוגה קטנה (שם) וכן אם יש לי מעוג:

17אֲדֹנָי֘ כַּמָּ֪ה תִ֫רְאֶ֥ה הָשִׁ֣יבָה נַ֖פְשִׁי מִשֹּֽׁאֵיהֶ֑ם מִ֜כְּפִירִ֗ים יְחִֽידָתִֽי:

כמה תראה. כמה ארך אפים יש לפניך לראות כל אלה:

משואיהם. מחשך שלהם:

מכפירים יחידתי. מוסב על השיבה נפשי השיבה מכפירים יחידתי, (יחידתי נשמתי סא"א):

18א֣וֹדְךָ בְּקָהָ֣ל רָ֑ב בְּעַ֖ם עָצ֣וּם אֲהַֽלְלֶֽךָּ:

19אַל־יִשְׂמְחוּ־לִ֣י אֹֽיְבַ֣י שֶׁ֑קֶר שֽׂנְאַ֥י חִ֜נָּ֗ם יִקְרְצוּ־עָֽיִן:

אויבי שקר. ששונאין אותי על דבר שקר שמעידין עלי מה שלא עלה במחשבתי מעולם אל ישמחו במפלתי:

שונאי. ששונאי' אותי אל יקרצו עלי עין וללעוג בעיניהם על מפלתי יקרצו צינאנ"ט בלע"ז:

20כִּ֚י לֹ֥א שָׁל֗וֹם יְ֫דַבֵּ֥רוּ וְעַ֥ל רִגְעֵי־אֶ֑רֶץ דִּבְרֵ֥י מִ֜רְמוֹת יַֽחֲשֹׁבֽוּן:

על רגעי ארץ. על דכאי ארץ, וכן רוגע הים (ירמיהו ל״א:ל״ה) עורי רגע (איוב ז׳:ה׳), וכן פירש דונש:

21וַיַּרְחִ֥יבוּ עָלַ֗י פִּ֫יהֶ֥ם אָֽ֖מְרוּ הֶאָ֣ח | הֶאָ֑ח רָֽ֘אֲתָ֥ה עֵינֵֽינוּ:

האח האח. לשון שמחה מתהלל בתאות לבו מרוב שמחת' שרואים תאותם מתקיימת:

22רָאִ֣יתָה יְ֖הֹוָה אַל־תֶּֽחֱרַ֑שׁ אֲ֜דֹנָ֗י אַל־תִּרְחַ֥ק מִמֶּֽנִּי:

23הָעִ֣ירָה וְ֖הָקִיצָה לְמִשְׁפָּטִ֑י אֱלֹהַ֖י וַֽאדֹנָ֣י לְרִיבִֽי:

העירה והקיצה. פמליא של מעל' לשפוט משפטי מאויבי:

24שָׁפְטֵ֣נִי כְ֖צִדְקְךָ יְהֹוָ֥ה אֱ֜לֹהָ֗י וְאַל־יִשְׂמְחוּ־לִֽי:

25אַל־יֹֽאמְר֣וּ בְ֖לִבָּם הֶאָ֣ח נַפְשֵׁ֑נוּ אַל־יֹֽ֜אמְר֗וּ בִּלַּֽעֲנֽוּהוּ:

26יֵ֘בֹ֚שׁוּ וְיַחְפְּר֨וּ | יַחְדָּו֘ שְׂמֵחֵ֪י רָעָ֫תִ֥י יִלְבְּשׁוּ־בֹ֥שֶׁת וּכְלִמָּ֑ה הַמַּגְדִּילִ֥ים עָלָֽי:

27יָרֹ֣נּוּ וְיִשְׂמְחוּ֘ חֲפֵצֵ֪י צִ֫דְקִ֥י וְיֹֽאמְר֣וּ תָ֖מִיד יִגְדַּ֣ל יְהֹוָ֑ה הֶֽ֜חָפֵ֗ץ שְׁל֣וֹם עַבְדּֽוֹ:

28וּלְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּ֣ה צִדְקֶ֑ךָ כָּל־הַ֜יּוֹם תְּהִלָּתֶֽךָ: