פרק כז

1לְדָוִ֨ד | יְהֹוָ֚ה | אוֹרִ֣י וְ֖יִשְׁעִי מִמִּ֣י אִירָ֑א יְהֹוָ֖ה מָע֥וֹז חַ֜יַּ֗י מִמִּ֥י אֶפְחָֽד:

2בִּקְרֹ֥ב עָלַ֨י | מְרֵעִים֘ לֶֽאֱכֹ֪ל אֶת־בְּשָׂ֫רִ֥י צָרַ֣י וְאֹֽיְבַ֣י לִ֑י הֵ֜֗מָּה כָּֽשְׁל֥וּ וְנָפָֽלוּ:

3אִם־תַּֽחֲנֶ֬ה עָלַ֨י | מַֽחֲנֶה֘ לֹֽא־יִירָ֪א לִ֫בִּ֥י אִם־תָּק֣וּם עָ֖לַי מִלְחָמָ֑ה בְּ֜זֹ֗את אֲנִ֣י בוֹטֵֽחַ:

בזאת אני בוטח. במה שאמר למעלה ה' מעוז חיי:

4אַחַ֚ת | שָׁאַ֣לְתִּי מֵֽאֵת־יְהֹוָה֘ אוֹתָ֪הּ אֲבַ֫קֵּ֥שׁ שִׁבְתִּ֣י בְּבֵֽית־יְ֖הֹוָה כָּל־יְמֵ֣י חַיַּ֑י לַֽחֲז֥וֹת בְּנֹֽעַם־יְ֜הֹוָ֗ה וּלְבַקֵּ֥ר בְּהֵיכָלֽוֹ:

ולבקר בהיכלו. ליראות שם בכל בקר ובקר כך פירשו דונש, ומנחם חברו עם לא יבקר בין טוב לרע (ויקרא כ״ז:ל״ג), אבל דונש פתר לשון בוקר:

5כִּ֚י יִצְפְּנֵ֨נִי | בְּסֻכּוֹ֘ (כתיב בְּסֻכֹּה֘) בְּי֪וֹם רָ֫עָ֥ה יַ֖סְתִּירֵֽנִי בְּסֵ֣תֶר אָֽהֳל֑וֹ בְּ֜צ֗וּר יְרֽוֹמְמֵֽנִי:

כי יצפנני בסכה. בטוח אני שיצפנני בבית מקדשו ושנינו בסדר עולם שהמקרא הזה נאמר על יואש בן אחזיה שהסתירתו יהושבע אחותו בעליית בית קדשי הקדשים, כענין שנאמר (מלכים ב י״א:ג׳) ויהי אתה בית ה' מתחבא שש שנים:

בצור ירוממני. העמיד על סלע רגלי:

6וְעַתָּ֨ה יָר֪וּם רֹאשִׁ֡י עַל־אֹֽיְבַ֬י סְֽבִֽיבוֹתַ֗י וְאֶזְבְּחָ֣ה בְ֖אָֽהֳלוֹ זִבְחֵ֣י תְרוּעָ֑ה אָשִׁ֥ירָה וַֽ֜אֲזַמְּרָ֗ה לַֽיהֹוָֽה:

זבחי תרועה. זבחים שאומר עליהם שיר:

7שְׁמַע־יְהֹוָ֖ה קוֹלִ֥י אֶ֜קְרָ֗א וְחָנֵּ֥נִי וַֽעֲנֵֽנִי:

8לְךָ֚ | אָמַ֣ר לִ֖בִּי בַּקְּשׁ֣וּ פָנָ֑י אֶת־פָּנֶ֖יךָ יְהֹוָ֣ה אֲבַקֵּֽשׁ:

לך אמר לבי בקשו פני. בשבילך בשליחותיך אומר (לי) לבי בקשו כלכם ישראל את פני ואני שומע לו, את פניך ה' אבקש לך כמו (איוב ל״ג:ו׳) הן אני כפיך לאל, במקומו, אם לאל תריבון (שם י"ג), במקומו, אף כאן לך אמר לבי במקומך בא אלי לבי לומר כן:

9אַל־תַּסְתֵּ֬ר פָּנֶ֨יךָ | מִמֶּנִּי֘ אַל־תַּט בְּאַ֗ף עַ֫בְדֶּ֥ךָ עֶזְרָתִ֥י הָיִ֑יתָ אַל־תִּטְּשֵׁ֥נִי וְאַל־תַּֽ֜עַזְבֵ֗נִי אֱלֹהֵ֥י יִשְׁעִֽי:

אל תט. אל תכריע כמו ויט שמים (לעיל י"ח):

10כִּֽי־אָבִ֣י וְאִמִּ֣י עֲזָב֑וּנִי וַֽ֜יהֹוָה יַֽאַסְפֵֽנִי:

כי אבי ואמי עזבוני. בשעת תשמיש להנאתן נתכוונו כיון שגמרו הנאתן זה הופך פניו אילך וזה הופך פניו אילך:

וה' יאספני. הקב"ה שומר את הטיפה וצר את העובר:

11ה֚וֹרֵ֥נִי יְהֹוָ֗ה דַּ֫רְכֶּ֥ךָ וּ֖נְחֵנִי בְּאֹ֣רַח מִישׁ֑וֹר לְ֜מַ֗עַן שֽׁוֹרְרָֽי:

12אַל־תִּ֖תְּנֵנִי בְּנֶ֣פֶשׁ צָרָ֑י כִּ֥י קָֽמוּ־בִ֥י עֵֽדֵי־שֶׁ֜֗קֶר וִיפֵ֥חַ חָמָֽס:

בנפש צרי. בתאות שונאי להיות תאותם מתקיימת עלי:

ויפח חמס. דוברי רעה לשון אחר לשון מוקש (סא"א):

13ל֗וּ֗לֵ֣֗א֗ הֶֽ֖אֱמַנְתִּי לִרְא֥וֹת בְּטֽוּב־יְהֹוָ֗ה בְּאֶ֣רֶץ חַיִּֽים:

לולא האמנתי וגו'. אם לא שהאמנתי בהקב"ה כבר קמו בי אותם עדי שקר וכלוני, לולא נקוד עליו למדרש שדרשו רבותינו יודע אני שאתה נותן שכר לצדיקים לעולם הבא אבל איני יודע אם יש לי חלק עמהם אם לאו:

14קַוֵּ֗ה אֶל־יְהֹ֫וָ֥ה חֲ֖זַק וְיַֽאֲמֵ֣ץ לִבֶּ֑ךָ וְ֜קַוֵּ֗ה אֶל־יְהֹוָֽה:

וקוה אל ה'. ואם לא תתקבל תפלתך חזור וקוה: