1כִּ֗י הִנֵּ֛ה בַּיָּמִ֥ים הָהֵ֖מָּה וּבָעֵ֣ת הַהִ֑יא אֲשֶׁ֥ר אָשִׁ֛יב (כתיב אָשִׁ֛וב) אֶת־שְׁב֥וּת יְהוּדָ֖ה וִירֽוּשָׁלִָֽם: |
2וְקִבַּצְתִּי֙ אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֔ם וְה֣וֹרַדְתִּ֔ים אֶל־עֵ֖מֶק יְהֽוֹשָׁפָ֑ט וְנִשְׁפַּטְתִּ֨י עִמָּ֜ם שָׁ֗ם עַל־עַמִּ֨י וְנַֽחֲלָתִ֚י יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֣ר פִּזְּר֣וּ בַגּוֹיִ֔ם וְאֶת־אַרְצִ֖י חִלֵּֽקוּ: |
אל עמק יהושפט
ארד עמם בעומק הדין:
|
יהושפט
משפטי י"ה:
|
3וְאֶל־עַמִּ֖י יַדּ֣וּ גוֹרָ֑ל וַיִּתְּנ֚וּ הַיֶּ֙לֶד֙ בַּזּוֹנָ֔ה וְהַיַּלְדָּ֛ה מָֽכְר֥וּ בַיַּ֖יִן וַיִּשְׁתּֽוּ: |
ידו גורל
כמו וידו אבן בי (איכה ג׳:נ״ג):
|
4וְ֠גַם מָֽה־אַתֶּ֥ם לִי֙ צֹ֣ר וְצִיד֔וֹן וְכֹ֖ל גְּלִיל֣וֹת פְּלָ֑שֶׁת הַגְּמ֗וּל אַתֶּם֙ מְשַׁלְּמִ֣ים עָלָ֔י וְאִם־גֹּֽמְלִ֚ים אַתֶּם֙ עָלַ֔י קַ֣ל מְהֵרָ֔ה אָשִׁ֥יב גְּמֻלְכֶ֖ם בְּרֹֽאשְׁכֶֽם: |
הגמול אתם משלמים
זהו הגמול שנתן שלמה לחירם מלך צור עשרים עיר (מלכים א ט):
|
קל מהרה
לשון זריזות:
|
5אֲשֶׁר־כַּסְפִּ֥י וּזְהָבִ֖י לְקַחְתֶּ֑ם וּמַֽחֲמַדַּי֙ הַטֹּבִ֔ים הֲבֵאתֶ֖ם לְהֵֽיכְלֵיכֶֽם: |
6וּבְנֵ֚י יְהוּדָה֙ וּבְנֵ֣י יְרֽוּשָׁלִַ֔ם מְכַרְתֶּ֖ם לִבְנֵ֣י הַיְּוָנִ֑ים לְמַ֥עַן הַרְחִיקָ֖ם מֵעַ֥ל גְּבוּלָֽם: |
7הִֽנְנִ֣י מְעִירָ֔ם מִ֨ן־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתָ֖ם שָׁ֑מָּה וַֽהֲשִֽׁבֹתִ֥י גְּמֻלְכֶ֖ם בְּרֹֽאשְׁכֶֽם: |
8וּמָֽכַרְתִּ֞י אֶת־בְּנֵיכֶ֣ם וְאֶת־בְּנֽוֹתֵיכֶ֗ם בְּיַד֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּמְכָר֥וּם לִשְׁבָאִי֖ם אֶל־גּ֣וֹי רָח֑וֹק כִּ֥י יְהֹוָ֖ה דִּבֵּֽר: |
לשבאים וגו'
לבני שבא:
|
כי ה' דבר
והיכן דבר עבד עבדים יהיה לאחיו (בראשית ט׳:כ״ה) כן מפורש במכילתין:
|
9קִרְאוּ־זֹאת֙ בַּגּוֹיִ֔ם קַדְּשׁ֖וּ מִלְחָמָ֑ה הָעִ֙ירוּ֙ הַגִּבּוֹרִ֔ים יִגְּשׁ֣וּ יַֽעֲל֔וּ כֹּ֖ל אַנְשֵׁ֥י הַמִּלְחָמָֽה: |
קדשו מלחמה
אם תוכלון אתם להלחם כנגדי:
|
10כֹּ֚תּוּ אִתֵּיכֶם֙ לַֽחֲרָב֔וֹת וּמַזְמְרֹֽתֵיכֶ֖ם לִרְמָחִ֑ים הַ֣חַלָּ֔שׁ יֹאמַ֖ר גִּבּ֥וֹר אָֽנִי: |
אתיכם
קלטר"ש בלע"ז:
|
מזמרותיכם
שרפש"א בלע"ז:
|
11ע֣וּשׁוּ וָבֹ֧אוּ כָל־הַגּוֹיִ֛ם מִסָּבִ֖יב וְנִקְבָּ֑צוּ שָׁ֕מָּה הַֽנְחַ֥ת יְהֹוָ֖ה גִּבּוֹרֶֽיךָ: |
עושו
כמו חושו כך חברו מנחם ויונתן תרגם יתכנשון ואומר אני שהוא לשון עשת ברזל המכונס יחד מש"א בלע"ז ואין תי"ו בו יסוד:
|
שמה הנחת ה' גבוריך
שם בקבוצת עמק יהושפט ישבור גבורתכם כן תרגם יונתן ואיני יודע אם ל' ארמי הורדה או לשון חתת והנו"ן בו נופל כמו (דניאל ב) הנעל לדניאל קדם מלכא שאין בו אות שורש אלא על:
|
12יֵע֙וֹרוּ֙ וְיַֽעֲל֣וּ הַגּוֹיִ֔ם אֶל־עֵ֖מֶק יְהֽוֹשָׁפָ֑ט כִּ֣י שָׁ֗ם אֵשֵׁ֛ב לִשְׁפֹּ֥ט אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֖ם מִסָּבִֽיב: |
13שִׁלְח֣וּ מַגָּ֔ל כִּ֥י בָשַׁ֖ל קָצִ֑יר בֹּ֚אוּ רְדוּ֙ כִּי־מָ֣לְאָה גַּ֔ת הֵשִׁ֙יקוּ֙ הַיְקָבִ֔ים כִּ֥י רַבָּ֖ה רָֽעָתָֽם: |
שלחו מגל וגו'
שלחו חרבות אותם ההולכים בשליחותי לחבל את אויבי ה':
|
כי בשל קציר
כלומר כי הגיע עתם ודמה הדבר לקציר שקוצרים אותו במגלות כשגמר בישולו:
|
באו רדו כי מלאה גת
מן הענבים באו ודרכו אותם כלומר נתמלא סאת עוונם:
|
רדו
ל' כבישה ורדוי כמו ורדו בדגת הים (בראשית א׳:כ״ח):
|
השיקו היקבים
קול קילוח היקבים היורד תוך הבור שלפני הגיתות נשמע:
|
14הֲמוֹנִ֣ים הֲמוֹנִ֔ים בְּעֵ֖מֶק הֶֽחָר֑וּץ כִּ֚י קָרוֹב֙ י֣וֹם יְהֹוָ֔ה בְּעֵ֖מֶק הֶֽחָרֽוּץ: |
בעמק החרוץ
ששם חרוץ שהמשפט אמת וכן תרגם יונתן מישר פילוג דינא:
|
15שֶׁ֥מֶשׁ וְיָרֵ֖חַ קָדָ֑רוּ וְכֽוֹכָבִ֖ים אָֽסְפ֥וּ נָגְהָֽם: |
אספו נגהם
הכניסו אורם:
|
16וַֽיהֹוָ֞ה מִצִּיּ֣וֹן יִשְׁאָ֗ג וּמִירֽוּשָׁלִַ֙ם֙ יִתֵּ֣ן קוֹל֔וֹ וְרָֽעֲשׁ֖וּ שָׁמַ֣יִם וָאָ֑רֶץ וַֽיהֹוָה֙ מַֽחֲסֶ֣ה לְעַמּ֔וֹ וּמָע֖וֹז לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: |
מציון ישאג
ממה שעשו לציון:
|
ורעשו שמים וארץ
יפרע משרים של מעלה (שרי הכשדים) ואח"כ מן (הכשדים):
|
מחסה
לשון כסוי ובלע"ז אבריאיי"ל:
|
17וִֽידַעְתֶּ֗ם כִּ֣י אֲנִ֚י יְהֹוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם שֹׁכֵ֖ן בְּצִיּ֣וֹן הַר־קָדְשִׁ֑י וְהָֽיְתָ֚ה יְרֽוּשָׁלִַ֙ם֙ קֹ֔דֶשׁ וְזָרִ֥ים לֹא־יַֽעַבְרוּ־בָ֖הּ עֽוֹד: |
18וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא יִטְּפ֧וּ הֶֽהָרִ֣ים עָסִ֗יס וְהַגְּבָעוֹת֙ תֵּלַ֣כְנָה חָלָ֔ב וְכָל־אֲפִיקֵ֥י יְהוּדָ֖ה יֵ֣לְכוּ מָ֑יִם וּמַעְיָ֗ן מִבֵּ֚ית יְהֹוָה֙ יֵצֵ֔א וְהִשְׁקָ֖ה אֶת־נַ֥חַל הַשִּׁטִּֽים: |
אפיקי
מקום מוצא מים:
|
והשקה את נחל השטים
כמשמעו ומשקי ית מישר שטים ומדרשו יכפר על עון פעור (עיין זכריה יד):
|
19מִצְרַ֙יִם֙ לִשְׁמָמָ֣ה תִֽהְיֶ֔ה וֶֽאֱד֕וֹם לְמִדְבַּ֥ר שְׁמָמָ֖ה תִּֽהְיֶ֑ה מֵֽחֲמַס֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁר־שָֽׁפְכ֥וּ דָֽם־נָקִ֖יא בְּאַרְצָֽם: |
מצרים וגו'
סמכן זה לזה לפורעניות אתה מוצא שאילולי מצרים לא היתה אדום שנא' (מלכי' א א) כי ששה חדשים ישב יואב עד הכרית כל זר באדום וכתיב (שם א) ויברח הדד הוא ואנשים אדומיים וימצא הדד חן בעיני פרעה וגומר והדד שמע כי שכב דוד עם אבותיו וגומר ובאחרונה ויהי לשטן לשלמה אמר הקב"ה אני אכלה זו וזו:
|
מחמס בני יהודה
בשביל חמס שעשו עכו"ם לבני יהודה אשר שפכו את דמם:
|
20וִֽיהוּדָ֖ה לְעוֹלָ֣ם תֵּשֵׁ֑ב וִירֽוּשָׁלִַ֖ם לְד֥וֹר וָדֽוֹר: |
21וְנִקֵּ֖יתִי דָּמָ֣ם לֹֽא־נִקֵּ֑יתִי וַֽיהֹוָ֖ה שֹׁכֵ֥ן בְּצִיּֽוֹן: |
ונקיתי דמם לא נקיתי
ואף אם אנקה אותם משאר עבירות שבידם ומרעות שעשו לי דמם של בני יהודה לא אנקה מהם אימתי תהיה זאת בזמן שהקב"ה שוכן בציון:
|