פרק ל

1וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר:

2בֶּן־אָדָ֕ם הִנָּבֵא֙ וְאָ֣מַרְתָּ֔ כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה הֵילִ֖ילוּ הָ֥הּ לַיּֽוֹם:

הה. כמו אהה הה ליום העתיד לבא על אותן העכו"ם:

3כִּֽי־קָר֣וֹב י֔וֹם וְקָר֥וֹב י֖וֹם לַֽיהֹוָ֑ה י֣וֹם עָנָ֔ן עֵ֥ת גּוֹיִ֖ם יִֽהְיֶֽה:

עת גוים. עידן תבר עממיא:

4וּבָאָ֥ה חֶ֙רֶב֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְהָֽיְתָ֚ה חַלְחָלָה֙ בְּכ֔וּשׁ בִּנְפֹ֥ל חָלָ֖ל בְּמִצְרָ֑יִם וְלָֽקְח֣וּ הֲמוֹנָ֔הּ וְנֶֽהֶרְס֖וּ יְסֹֽדוֹתֶֽיהָ:

והיתה חלחלה בכוש. ל' רעד כשישמעו מפלת מצרים יחרדו לנפשם פן יעלה מלך בבל עליהם:

5כּ֣וּשׁ וּפ֚וּט וְלוּד֙ וְכָל־הָעֶ֣רֶב וְכ֔וּב וּבְנֵ֖י אֶ֣רֶץ הַבְּרִ֑ית אִתָּ֖ם בַּחֶ֥רֶב יִפֹּֽלוּ:

וכל הערב. ת"י וכל סומכוותא כל העורבים ערובת מצרים גרנסי"אה בלע"ז:

ארץ הברית. כורתי ברית למצרים לעזור לה:

6כֹּה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה וְנָֽפְלוּ֙ סֹמְכֵ֣י מִצְרַ֔יִם וְיָרַ֖ד גְּא֣וֹן עֻזָּ֑הּ מִמִּגְדֹּ֣ל סְוֵנֵ֗ה בַּחֶ֙רֶב֙ יִפְּלוּ־בָ֔הּ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה:

7וְנָשַׁ֕מּוּ בְּת֖וֹךְ אֲרָצ֣וֹת נְשַׁמּ֑וֹת וְעָרָ֕יו בְּתֽוֹךְ־עָרִ֥ים נַֽחֲרָב֖וֹת תִּֽהְיֶֽינָה:

8וְיָֽדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֑ה בְּתִתִּי־אֵ֣שׁ בְּמִצְרַ֔יִם וְנִשְׁבְּר֖וּ כָּל־עֹֽזְרֶֽיהָ:

בתתי אש. חמתי כאש:

9בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יֵֽצְא֨וּ מַלְאָכִ֚ים מִלְּפָנַי֙ בַּצִּ֔ים לְהַֽחֲרִ֖יד אֶת־כּ֣וּשׁ בֶּ֑טַח וְהָֽיְתָ֨ה חַלְחָלָ֚ה בָהֶם֙ כְּי֣וֹם מִצְרַ֔יִם כִּ֥י הִנֵּ֖ה בָּאָֽה:

מלאכים מלפני. גדודי גייסות הולכים בשליחותי בשיירות רבות להחריד את כוש היושבת בטח:

בצים. כמו וצים מיד כתים (במדבר כ״ד:כ״ד) וכן תרגמו יונתן בלגיונין:

10כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה וְהִשְׁבַּתִּי֙ אֶת־הֲמ֣וֹן מִצְרַ֔יִם בְּיַ֖ד נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶלֶךְ־בָּבֶֽל:

11ה֠וּא וְעַמּ֚וֹ אִתּוֹ֙ עָֽרִיצֵ֣י גוֹיִ֔ם מֽוּבָאִ֖ים לְשַׁחֵ֣ת הָאָ֑רֶץ וְהֵרִ֚יקוּ חַרְבוֹתָם֙ עַל־מִצְרַ֔יִם וּמָֽלְא֥וּ אֶת־הָאָ֖רֶץ חָלָֽל:

12וְנָֽתַתִּ֚י יְאֹרִים֙ חָ֣רָבָ֔ה וּמָֽכַרְתִּ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ בְּיַד־רָעִ֑ים וַֽהֲשִׁמֹּתִ֞י אֶ֚רֶץ וּמְלֹאָהּ֙ בְּיַד־זָרִ֔ים אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה דִּבַּֽרְתִּי:

ונתתי יאורים. ארץ היאורים היא מצרים:

ומכרתי. כתרגומו ואימסר:

13כֹּֽה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה וְהַֽאֲבַדְתִּ֨י גִלּוּלִ֜ים וְהִשְׁבַּתִּ֚י אֱלִילִים֙ מִנֹּ֔ף וְנָשִׂ֥יא מֵאֶֽרֶץ־מִצְרַ֖יִם לֹ֣א יִֽהְיֶה־ע֑וֹד וְנָֽתַתִּ֥י יִרְאָ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:

14וַֽהֲשִׁמֹּתִי֙ אֶת־פַּתְר֔וֹס וְנָתַ֥תִּי אֵ֖שׁ בְּצֹ֑עַן וְעָשִׂ֥יתִי שְׁפָטִ֖ים בְּנֹֽא:

ועשיתי שפטים בנא. אלכסנדריא:

15וְשָׁפַכְתִּ֣י חֲמָתִ֔י עַל־סִ֖ין מָע֣וֹז מִצְרָ֑יִם וְהִכְרַתִּ֖י אֶת־הֲמ֥וֹן נֹֽא:

16וְנָתַ֚תִּי אֵשׁ֙ בְּמִצְרַ֔יִם ח֚וּל תָּחוּל֙ (כתיב תָּחיּל֙) סִ֔ין וְנֹ֖א תִּֽהְיֶ֣ה לְהִבָּקֵ֑עַ וְנֹ֖ף צָרֵ֥י יוֹמָֽם:

להבקע. חומתה תבקע:

צרי יומם. צרים יבאו עליה יום יום:

17בַּח֥וּרֵי אָ֛וֶן וּפִי־בֶ֖סֶת בַּחֶ֣רֶב יִפֹּ֑לוּ וְהֵ֖נָּה בַּשְּׁבִ֥י תֵלַֽכְנָה:

והנה בשבי תלכנה. שתיהן המדינות און ופיבסת:

18וּבִתְחַפְנְחֵס֙ חָשַׂ֣ךְ הַיּ֔וֹם בְּשִׁבְרִי־שָׁם֙ אֶת־מֹט֣וֹת מִצְרַ֔יִם וְנִשְׁבַּת־בָּ֖הּ גְּא֣וֹן עֻזָּ֑הּ הִיא עָנָ֣ן יְכַסֶּ֔נָּה וּבְנוֹתֶ֖יהָ בַּשְּׁבִ֥י תֵלַֽכְנָה:

חשך היום. ימנע האור:

ענן יכסנה. צרה תבוא עליה ותכסנה ותחשך כיום כסוי הענן:

ובנותיה. וכפרנהא:

19וְעָשִׂ֥יתִי שְׁפָטִ֖ים בְּמִצְרָ֑יִם וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה:

20וַיְהִ֗י בְּאַחַ֚ת עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה בָּֽרִאשׁ֖וֹן בְּשִׁבְעָ֣ה לַחֹ֑דֶשׁ הָיָ֥ה דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר:

21בֶּן־אָדָ֕ם אֶת־זְר֛וֹעַ פַּרְעֹ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֖יִם שָׁבָ֑רְתִּי וְהִנֵּ֣ה לֹֽא־חֻ֠בְּשָׁה לָתֵ֨ת רְפֻא֜וֹת לָשׂ֥וּם חִתּ֛וּל לְחָבְשָׁ֥הּ לְחָזְקָ֖הּ לִתְפֹּ֥שׂ בֶּחָֽרֶב:

את זרוע פרעה מלך מצרים שברתי. כבר פעם אחרת שנתתי חילו ביד נבוכדנצר בשנה הרביעית ליהויקים כמה שנאמר בספר (ירמיהו מ״ו:ב׳) למצרים על חיל פרעה נכה מלך מצרים אשר היה בכרכמיש על נהר פרת אשר הכה נבוכדנצר וגומר:

והנה לא חובשה. מאותו היום והלאה כמה שנאמ' בספר (מלכים ב כ״ד:ז׳) בסופו ולא יסף עוד מלך מצרים לצאת מארצו כי לקח מלך בבל מנהר פרת עד נחל מצרים ובסגנון זה נתנבא ירמי' גם הוא על אותה המכה בלשון רפואה אין לה שנאמר (ירמיהו מ״ו:י״א) עלי גלעד וקחי צרי בתולת בת מצרים לשוא הרבית רפואות תעלה אין לך:

לא חובשה. ל' קשירה שקושרין עצם הנשבר:

לשום חתול. מעשה בגדים ורטייה כמו (לעיל טז) והחתל לא חתלת:

לתפוש בחרב. שיהא לו עוד כח להלחם:

22לָכֵ֞ן כֹּה־אָמַ֣ר | אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה הִֽנְנִי֙ אֶל־פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם וְשָֽׁבַרְתִּי֙ אֶת־זְרֹ֣עֹתָ֔יו אֶת־הַֽחֲזָקָ֖ה וְאֶת־הַנִּשְׁבָּ֑רֶת וְהִפַּלְתִּ֥י אֶת־הַחֶ֖רֶב מִיָּדֽוֹ:

ושברתי את זרועותיו. אשבור את השנית ותהיינה שתיהן שבורות כלומר כבר לקח מלך בבל מצד הא' עוד אמסור לו יתר המלכות כולו:

23וַֽהֲפִֽצוֹתִ֥י אֶת־מִצְרַ֖יִם בַּגּוֹיִ֑ם וְזֵֽרִיתִ֖ים בָּֽאֲרָצֽוֹת:

24וְחִזַּקְתִּ֗י אֶת־זְרֹעוֹת֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל וְנָֽתַתִּ֥י אֶת־חַרְבִּ֖י בְּיָד֑וֹ וְשָֽׁבַרְתִּי֙ אֶת־זְרֹע֣וֹת פַּרְעֹ֔ה וְנָאַ֛ק נַֽאֲק֥וֹת חָלָ֖ל לְפָנָֽיו:

וחזקתי. לשון חוזק:

25וְהַֽחֲזַקְתִּ֗י אֶת־זְרֹעוֹת֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל וּזְרֹע֥וֹת פַּרְעֹ֖ה תִּפֹּ֑לְנָה וְֽיָֽדְע֞וּ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֗ה בְּתִתִּ֚י חַרְבִּי֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וְנָטָ֥ה אוֹתָ֖הּ אֶל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:

והחזקתי. ל' אחיזה שאוחז בידו לסמיכה שלא תפול וסופו יוכיח וזרועות פרעה תפולנה שאינו אוחז בהן:

26וַֽהֲפִֽצוֹתִ֚י אֶת־מִצְרַ֙יִם֙ בַּגּוֹיִ֔ם וְזֵֽרִיתִ֥י אוֹתָ֖ם בָּֽאֲרָצ֑וֹת וְיָֽדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה: