1וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר: |
2וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֔ם שָׂ֥א עַל־צֹ֖ר קִינָֽה: |
3וְאָמַרְתָּ֣ לְצ֗וֹר הַיֹּשֶׁ֨בֶת (כתיב הַיֹּשֶׁ֨בֶתי) עַל־מְבוֹאֹ֣ת יָ֔ם רֹכֶ֙לֶת֙ הָֽעַמִּ֔ים אֶל־אִיִּ֖ים רַבִּ֑ים כֹּ֚ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה צ֕וֹר אַ֣תְּ אָמַ֔רְתְּ אֲנִ֖י כְּלִ֥ילַת יֹֽפִי: |
על מבואות ים.
על הנמל שהספינות באות עד החומה והשערים והרבה כרכין יושבין על הים ואינה מקום נמל ואין הספינות יכולות לקרב אליהם:
|
מבואות ים.
פור"ט בלע"ז:
|
רוכלת העמים.
כך היה מנהגם סוחרים הבאים לה זה מצפון וזה מדרום לא היו רשאין לעשות סחורה זה עם זה אלא יושבי העיר לוקחין מזה ומוכרין לזה:
|
את אמרת אני כלילת יופי.
עד עכשיו הכל אומרי' על ירושלים כלילת יופי (איכה ב׳:ט״ו-ט״ז) משוש כל הארץ (תהילים מ״ח:ג׳) עכשיו את מתגאה לומר אני כלילת היופי סוף גמר היופי כלול בי:
|
4בְּלֵ֥ב יַמִּ֖ים גְּבוּלָ֑יִךְ בֹּנַ֕יִךְ כָּלְל֖וּ יָפְיֵֽךְ: |
בוניך.
ארדכלייך, ל' בנין:
|
5בְּרוֹשִׁ֚ים מִשְּׂנִיר֙ בָּ֣נוּ לָ֔ךְ אֵ֖ת כָּל־לֻֽחֹתָ֑יִם אֶ֚רֶז מִלְּבָנוֹן֙ לָקָ֔חוּ לַֽעֲשׂ֥וֹת תֹּ֖רֶן עָלָֽיִךְ: |
ברושים משניר.
לפי שהיתה בנויה בים ובים אבדה המשילה הנביא לספינה משובחת שהכבידו משאה בתוכה וטבעה ברוח קדים:
|
משניר.
טור תלגא:
|
את כל לוחתים.
הלוחים שנעשית האניה מהם:
|
ארז מלבנון.
שם יער שהארזים מצויין בו:
|
תורן.
הוא העץ הזקוף וגבוה התקוע בספינה שבו תולין המפרש שקורין בוייל"א בלע"ז ובו נקבים בראשו שהחבל שמושכין בו הספינה נכנס ויוצא בו מש"ט בלע"ז:
|
6אַלּוֹנִים֙ מִבָּ֔שָׁן עָשׂ֖וּ מִשּׁוֹטָ֑יִךְ קַרְשֵׁ֚ךְ עָֽשׂוּ־שֵׁן֙ בַּת־אֲשֻׁרִ֔ים מֵֽאִיֵּ֖י כִּתִּיִּֽים (כתיב כִּתִּיִּֽם) : |
אלונים.
מן עץ סרק שקורין קיישנ"א בלע"ז:
|
משוטיך.
הם שרחבים בראשם שמנהיגין בהם האניה ריימ"ש בלע"ז:
|
קרשך.
הוא הקרש הרחב שבראש השני של ספינה אל מול התורן שבראשה אשר בו מהפכין את הספינה לכל צדדיה ומכוונין אותה אל הדרך ורב החובל אוחז בו ובלשון משנה קברניט ובלשון לעז גובריינא"ל:
|
עשו שן בת אשורים.
א"א לו להיות אלא של עץ וזהו בת אשורים כאלו הוא תיבה אחת לשון תדהר ותאשור (ישעיהו מ״א:י״ט) שניהם ת"י אשכרועין ואת קברניטה של צור המשיל לקרש של אשכרוע מצופה בשן ע"י מסמרים לנוי ולחוזק כי כן תרגם יונתן דפין דאשכרועין מכבשין בשן דפיל בית חופאה לא תיטרון כסויה לא יפול אבל יונתן פירש הקברניט הזה לפי עניין העיר על קרשי שעריה:
|
7שֵׁ֣שׁ בְּרִקְמָ֚ה מִמִּצְרַ֙יִם֙ הָיָ֣ה מִפְרָשֵׂ֔ךְ לִֽהְי֥וֹת לָ֖ךְ לְנֵ֑ס תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן מֵֽאִיֵּ֥י אֱלִישָׁ֖ה הָיָ֥ה מְכַסֵּֽךְ: |
שש ברקמה.
נגד שש עשוי בציורי רקמות:
|
מפרשך.
הוא שקורין בל"א סיג"ל ובלשונינו בווייל"א בלע"ז:
|
להיות לך לנס.
לפורשו על כלונס הארז ולהגביהו על התורן, נס בלשון משנה כלונס ובלע"ז פורקא:
|
היה מכסך.
לאהל ולגג על פני כל האניה:
|
8יֹֽשְׁבֵ֚י צִידוֹן֙ וְאַרְוַ֔ד הָי֥וּ שָׁטִ֖ים לָ֑ךְ חֲכָמַ֚יִךְ צוֹר֙ הָ֣יוּ בָ֔ךְ הֵ֖מָּה חֹֽבְלָֽיִךְ: |
היו שטים לך.
תופסי משוטיך להנהיגך:
|
חובליך.
אוחזי הקברניט לכוין וליישר האניה:
|
9זִקְנֵ֨י גְבַ֚ל וַֽחֲכָמֶ֙יהָ֙ הָ֣יוּ בָ֔ךְ מַֽחֲזִיקֵ֖י בִּדְקֵ֑ךְ כָּל־אֳנִיּ֨וֹת הַיָּ֚ם וּמַלָּֽחֵיהֶם֙ הָ֣יוּ בָ֔ךְ לַֽעֲרֹ֖ב מַֽעֲרָבֵֽךְ: |
זקני גבל.
אומני הבנין כמו שנאמר ובוני חירום והגבלים (מלכים א ה׳:ל״ב):
|
מחזיקי בדקך.
מתקני בדקך שלא יכנסו בהם המים אפייטונ"ט טאקראוצ"א בלע"ז:
|
כל אניות הים ומלחיהם.
הספנים שלהם:
|
היו בך.
היו סביבך לשוט אל המדינות הרחוקות להביא הסחור' לתוכך:
|
לערוב מערבך.
ל' ערובה הם כל צורכי האדם שהוא חי בהם וממונו הוא ערובתו והצלתו לחייו גרנטיא"ה בלע"ז:
|
10פָּרַ֨ס וְל֚וּד וּפוּט֙ הָי֣וּ בְחֵילֵ֔ךְ אַנְשֵׁ֖י מִלְחַמְתֵּ֑ךְ מָגֵ֚ן וְכוֹבַע֙ תִּלּוּ־בָ֔ךְ הֵ֖מָּה נָֽתְנ֥וּ הֲדָרֵֽךְ: |
11בְּנֵ֧י אַרְוַ֣ד וְחֵילֵ֗ךְ עַל־חֽוֹמוֹתַ֙יִךְ֙ סָבִ֔יב וְגַ֨מָּדִ֔ים בְּמִגְדְּלוֹתַ֖יִךְ הָי֑וּ שִׁלְטֵיהֶ֞ם תִּלּ֚וּ עַל־חֽוֹמוֹתַ֙יִךְ֙ סָבִ֔יב הֵ֖מָּה כָּֽלְל֥וּ יָפְיֵֽךְ: |
בני ארוד וחילך.
ושאר חיל בני אדם היושבים בתוכך:
|
וגמדים.
ת"י ואף קפוטקאי שמעתי משמו של רבי מנחם על שם שיורדין בים עד התהום משערי גומדי אמות עומקה נקראו גמדים אנדוי"ש בלע"ז ויש פותרים שהם ננסים ונכנסין במדת אמה:
|
שלטיהם.
הם אשפות שנותנין בהם חצים כמו (ירמיה כא) הברו החיצים מלאו השלטים קויכרינ"ה בלע"ז:
|
תלו.
הרבה תלי תלים:
|
12תַּרְשִׁ֥ישׁ סֹֽחַרְתֵּ֖ךְ מֵרֹ֣ב כָּל־ה֑וֹן בְּכֶ֚סֶף בַּרְזֶל֙ בְּדִ֣יל וְעוֹפֶ֔רֶת נָֽתְנ֖וּ עִזְבוֹנָֽיִךְ: |
תרשיש.
ים ששמה תרשיש:
|
מרוב כל הון.
שהיה בתוכך ובטוחים הסוחרים שימצאו בך סחורה הראויה להם:
|
בדיל.
אשטיי"ן בלע"ז:
|
עזבוניך.
חוזקיך ועוזרך כמו (נחמיה ג׳:ח׳) ויעזבו את ירושלים עד החומה וממונו של אדם הוא חזקו המעמידו על רגליו:
|
13יָוָ֚ן תּוּבַל֙ וָמֶ֔שֶׁךְ הֵ֖מָּה רֹֽכְלָ֑יִךְ בְּנֶ֚פֶשׁ אָדָם֙ וּכְלֵ֣י נְחֹ֔שֶׁת נָֽתְנ֖וּ מַֽעֲרָבֵֽךְ: |
בנפש אדם.
עבדים ושפחות למכור:
|
14מִבֵּ֖ית תּֽוֹגַרְמָ֑ה סוּסִ֚ים וּפָֽרָשִׁים֙ וּפְרָדִ֔ים נָֽתְנ֖וּ עִזְבוֹנָֽיִךְ: |
15בְּנֵ֚י דְדָן֙ רֹֽכְלַ֔יִךְ אִיִּ֥ים רַבִּ֖ים סְחֹרַ֣ת יָדֵ֑ךְ קַרְנ֥וֹת שֵׁן֙ וְהָבְנִ֔ים (כתיב וְהָובְנִ֔ים) הֵשִׁ֖יבוּ אֶשְׁכָּרֵֽךְ: |
ידך.
מקומך:
|
קרנות שן והבנים.
קרני יעלים ועצמות פיל וטווסים עופות ששמן פאו"ן בלע"ז:
|
השיבו אשכרך.
הביאו לך תשורה:
|
16אֲרָ֥ם סֹֽחַרְתֵּ֖ךְ מֵרֹ֣ב מַֽעֲשָׂ֑יִךְ בְּ֠נֹפֶךְ אַרְגָּמָ֨ן וְרִקְמָ֚ה וּבוּץ֙ וְרָאמ֣וֹת וְכַדְכֹּ֔ד נָֽתְנ֖וּ בְּעִזְבוֹנָֽיִךְ: |
ארם סוחרתך.
באבנים טובות האמורות במקרא וארגמן ורקמה ובוץ:
|
מרוב מעשיך.
מתוך שהיו יודעים בנשיאיך ושריך שמראין להם מעשה נוי ותפארת לתכשיט:
|
בנופך.
איקרבונקל"א בלעז:
|
17יְהוּדָה֙ וְאֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֔ל הֵ֖מָּה רֹֽכְלָ֑יִךְ בְּחִטֵּ֣י מִ֠נִּית וּפַנַּ֨ג וּדְבַ֚שׁ וָשֶׁ֙מֶן֙ וָצֹ֔רִי נָֽתְנ֖וּ מַֽעֲרָבֵֽךְ: |
בחטי מנית.
שם מקום שחיטיה יפות כמו עד בואך מנית (שופטים יח) ומדרש אגדה חטין יפין וגסין הנמכרים במניין ויונתן תרגם בחטי ריחוש לשון קבוצת מניינים הרבה טרוקא"ס בלע"ז וחבירו בפסיקתא מה הדם רחוש בעלין אף לאה רחושה בבנים ולא ידעתי מהו מפי רבי שמעון מצאתי שמצא במקרא תרגום ירושלמי בחיטי מנית ופנג דחושלא וקלמא שערי דחושלא שבגמרא אנו שונים שעורים קלופים ואומר אני מנית לשון מנות מאכל מזומן ואף לפי נקוד דגש דרכו של יונתן לתרגם התיבה פעם משמעה פעם מדרשה כן תרגם וגם שם העיר המונה אנו נוקדים שם והמונה לא מפיק ה"א ותרגם אף לתמן יתרמון קטולי קרתא דסגיאין איתרגושתהא:
|
ופנג.
ראיתי בספר יוסף הכהן עץ אפרסמון הוא פנג והיו מצויין ביריחו ועל שם ריח הטוב נקראת יריחו באלסמ"א בלע"ז:
|
18דַּמֶּ֧שֶׂק סֹֽחַרְתֵּ֛ךְ בְּרֹ֥ב מַֽעֲשַׂ֖יִךְ מֵרֹ֣ב כָּל־ה֑וֹן בְּיֵ֥ין חֶלְבּ֖וֹן וְצֶ֥מֶר צָֽחַר: |
ביין חלבון.
יין לבן מבושל ומנחם חברו עם חלב חטים (תהלים קמו) ל' טוב:
|
וצמר צחר.
ועמר מלת כבינא ביום שנולד הטלה וטהרתו אמו בלחיכתה עושין כסות ומכבנין אותו סביבו בקרסים כדי שיהא צמרו נקי:
|
צחר.
לבן כמו אתונות צחורות (שופטים ה):
|
19וְדָ֚ן וְיָוָן֙ מְאוּזָּ֔ל בְּעִזְבוֹנַ֖יִךְ נָתָ֑נּוּ בַּרְזֶ֚ל עָשׁוֹת֙ קִדָּ֣ה וְקָנֶ֔ה בְּמַֽעֲרָבֵ֖ךְ הָיָֽה: |
ודן ויון.
מדינות הם:
|
מאוזל.
מטוה של שיראין:
|
ברזל עשות.
עשוי כעששיות מש"ש בלעז והוא פרזלא הנדואה:
|
20דְּדָן֙ רֹֽכַלְתֵּ֔ךְ בְבִגְדֵי־חֹ֖פֶשׁ לְרִכְבָּֽה: |
בבגדי חופש לרכבה.
בלבוש דיקר לרתיכין:
|
21עֲרַב֙ וְכָל־נְשִׂיאֵ֣י קֵדָ֔ר הֵ֖מָּה סֹֽחֲרֵ֣י יָדֵ֑ךְ בְּכָרִ֚ים וְאֵילִם֙ וְעַתּוּדִ֔ים בָּ֖ם סֹֽחֲרָֽיִךְ: |
בכרים.
כבשים ויונתן תרגם בתורין וכן תרגם מאה אלף כרים דמישע מלך מואב (מלכים ב ג׳:ד׳):
|
22רֹכְלֵ֚י שְׁבָא֙ וְרַעְמָ֔ה הֵ֖מָּה רֹֽכְלָ֑יִךְ בְּרֹ֨אשׁ כָּל־בֹּ֜שֶׂם וּבְכָל־אֶ֚בֶן יְקָרָה֙ וְזָהָ֔ב נָֽתְנ֖וּ עִזְבוֹנָֽיִךְ: |
23חָרָ֚ן וְכַנֵּה֙ וָעֶ֔דֶן רֹֽכְלֵ֖י שְׁבָ֑א אַשּׁ֖וּר כִּלְמַ֥ד רֹֽכַלְתֵּֽךְ: |
אשור כלמד.
י"ת מדינן אשור ומדי:
|
24הֵ֚מָּה רֹֽכְלַ֙יִךְ֙ בְּמַכְלֻלִ֔ים בִּגְלוֹמֵי֙ תְּכֵ֣לֶת וְרִקְמָ֔ה וּבְגִנְזֵ֖י בְּרֹמִ֑ים בַּֽחֲבָלִ֧ים חֲבֻשִׁ֛ים וַֽאֲרֻזִ֖ים בְּמַרְכֻּלְתֵּֽךְ: |
במכלולים.
בדברים שהם למכלול פרמונ"ט בלע"ז ומה הם המכלולים גלומי תכלת ורקמה טליתות של תכלת מרוקמות:
|
ובגנזי ברומים.
בתכשיטי פאר שגונזין אותן בארגזין שקורין אשקרי"ן בלע"ז והם מחופין עור ומצוירין לנוי במיני מסמרין שורות שורות וציורין והם בלשון ארמי קמטרין ובלשון עברי ברומים והם חבושין ואסורין בחבלי בוץ לנוי:
|
וארוזים.
ת"י אעי הדסים אותן ארגזים היו נתונין במגדלי עץ הדס ומביאין אותן לתוך המגדלין והקמטראות שבתוכן והתכשיטין שבתוך הקמטראות הכל יחד לסחורה וכה פתרון הלשון בלשון קצרה ובגנזי ברומים החבושים בחבלים וארוזים בתוך עץ ארז שהברומים הם הקמטראות והיו אסורים בחבלים ונתונים במגדלי הדס שהיא ממיני ארז ומכלולים שבתוך הברומים קרא יונתן וכושפין דארזא באימלין די זהריתא תכשיטין הצריכין שמירה נאה דמחתין בקומטרין מונחים בקמטראות והמגדלים שבתרגום כמו שאנו שונין תיבה ומגדל שיפרייט"ש בלע"ז:
|
25אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֔ישׁ שָֽׁרוֹתַ֖יִךְ מַֽעֲרָבֵ֑ךְ וַתִּמָּֽלְאִ֧י וַתִּכְבְּדִ֛י מְאֹ֖ד בְּלֵ֥ב יַמִּֽים: |
אניות תרשיש.
שרותיך הם היו לך לערבה ומישור כשם שהמישור הוא דרך כבושה להביא בו סחורה לעיר היושבת ביבשה היו לך תחתם אניות תרשיש מסילה להביא מערבך לתוכך:
|
שרותיך.
לשון שרון ומישור ודוגמתו עלו בשרותיה (ירמיה ה):
|
ותמלאי, ותכבדי מאד.
הביאו לתוכך משא רב והכבידו משאך יותר מדאי:
|
26בְּמַ֚יִם רַבִּים֙ הֱבִיא֔וּךְ הַשָּׁטִ֖ים אוֹתָ֑ךְ רוּחַ הַקָּדִ֔ים שְׁבָרֵ֖ךְ בְּלֵ֥ב יַמִּֽים: |
במים רבים הביאוך השטים אותך.
כדרך האניות הגדולו' שמפליגין אותן לתוך פלגום הים ומתוך שנתמלאת וכבדת בא רוח הקדים ושברך בלב ימים ולענין דוגמת העיר מתוך שנתמלאת עושר גבה לבך ובא עליך פורענות:
|
27הוֹנֵךְ֙ וְעִזְבוֹנַ֔יִךְ מַֽעֲרָבֵ֕ךְ מַלָּחַ֖יִךְ וְחֹֽבְלָ֑יִךְ מַֽחֲזִיקֵ֣י בִדְקֵ֣ךְ וְֽעֹרְבֵ֣י מַֽ֠עֲרָבֵךְ וְכָל־אַנְשֵׁ֨י מִלְחַמְתֵּ֜ךְ אֲשֶׁר־בָּ֗ךְ וּבְכָל־קְהָלֵךְ֙ אֲשֶׁ֣ר בְּתוֹכֵ֔ךְ יִפְּלוּ֙ בְּלֵ֣ב יַמִּ֔ים בְּי֖וֹם מַפַּלְתֵּֽךְ: |
28לְק֖וֹל זַֽעֲקַ֣ת חֹֽבְלָ֑יִךְ יִרְעֲשׁ֖וּ מִגְרֹשֽׁוֹת: |
מגרשות.
כמו מגרשי העיר:
|
29וְֽיָרְד֞וּ מֵֽאֳנִיּֽוֹתֵיהֶ֗ם כֹּל תֹּֽפְשֵׂ֣י מָשׁ֔וֹט מַלָּחִ֕ים כֹּ֖ל חֹֽבְלֵ֣י הַיָּ֑ם אֶל־הָאָ֖רֶץ יַֽעֲמֹֽדוּ: |
אל הארץ יעמודו.
מה לנו עוד באניות להיכן נוליך סחורה עוד:
|
30וְהִשְׁמִ֚יעוּ עָלַ֙יִךְ֙ בְּקוֹלָ֔ם וְיִזְעֲק֖וּ מָרָ֑ה וְיַֽעֲל֚וּ עָפָר֙ עַל־רָ֣אשֵׁיהֶ֔ם בָּאֵ֖פֶר יִתְפַּלָּֽשׁוּ: |
יתפלשו.
יתגלגלו:
|
31וְהִקְרִ֚יחוּ אֵלַ֙יִךְ֙ קָרְחָ֔א וְחָֽגְר֖וּ שַׂקִּ֑ים וּבָכ֥וּ אֵלַ֛יִךְ בְּמַר־נֶ֖פֶשׁ מִסְפֵּ֥ד מָֽר: |
32וְנָֽשְׂא֨וּ אֵלַ֚יִךְ בְּנִיהֶם֙ קִינָ֔ה וְקֽוֹנְנ֖וּ עָלָ֑יִךְ מִ֣י כְצ֔וֹר כְּדֻמָּ֖ה בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם: |
ונשאו אליך בניהם.
בנהי שלהם:
|
כדומה.
כך היה שם ראשי אדום כענין שנאמר משא דומה (ישעיהו כ״א:י״א) וי"ת לית דדמי לה:
|
כדומה.
כדוגמתה:
|
33בְּצֵ֚את עִזְבוֹנַ֙יִךְ֙ מִיַּמִּ֔ים הִשְׂבַּ֖עַתְּ עַמִּ֣ים רַבִּ֑ים בְּרֹ֚ב הוֹנַ֙יִךְ֙ וּמַ֣עֲרָבַ֔יִךְ הֶֽעֱשַׁ֖רְתְּ מַלְכֵי־אָֽרֶץ: |
בצאת עזבוניך וגו'.
כל זה יקוננו עליך בקינתם:
|
34עֵ֛ת נִשְׁבֶּ֥רֶת מִיַּמִּ֖ים בְּמַֽעֲמַקֵּי־מָ֑יִם מַֽעֲרָבֵ֥ךְ וְכָל־קְהָלֵ֖ךְ בְּתוֹכֵ֥ךְ נָפָֽלוּ: |
35כֹּל יֹֽשְׁבֵ֣י הָֽאִיִּ֔ים שָֽׁמְמ֖וּ עָלָ֑יִךְ וּמַלְכֵיהֶם֙ שָׂ֣עֲרוּ שַׂ֔עַר רָֽעֲמ֖וּ פָּנִֽים: |
רעמו פנים.
זעומי פנים וכן בעבור הרעימה (שמואל א א׳:ו׳) וכן כל תלונה תורעמתא:
|
36סֹֽחֲרִים֙ בָּ֣עַמִּ֔ים שָֽׁרְק֖וּ עָלָ֑יִךְ בַּלָּה֣וֹת הָיִ֔ית וְאֵינֵ֖ךְ עַד־עוֹלָֽם: |
שרקו.
שובלי"ר בלעז כך שורקין על דבר שחלף והלך לו:
|