פרק לט

1בַּשָּׁנָ֣ה הַ֠תְּשִׁעִית לְצִדְקִיָּ֨הוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָ֜ה בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽעֲשִׂרִ֗י בָּ֠א נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֨ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֚ל וְכָל־חֵילוֹ֙ אֶל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וַיָּצֻ֖רוּ עָלֶֽיהָ:

2בְּעַשְׁתֵּֽי־עֶשְׂרֵ֚ה שָׁנָה֙ לְצִדְקִיָּ֔הוּ בַּחֹ֥דֶשׁ הָֽרְבִיעִ֖י בְּתִשְׁעָ֣ה לַחֹ֑דֶשׁ הָבְקְעָ֖ה הָעִֽיר:

3וַיָּבֹ֗אוּ כֹּל שָׂרֵ֣י מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וַיֵּשְׁב֖וּ בְּשַׁ֣עַר הַתָּ֑וֶךְ נֵרְגַ֣ל שַׂרְ֠אֶצֶר סַמְגַּר־נְב֞וּ שַׂרְסְכִ֣ים רַב־סָרִ֗יס נֵרְגַ֚ל שַׂרְאֶ֙צֶר֙ רַב־מָ֔ג וְכָ֨ל־שְׁאֵרִ֔ית שָׂרֵ֖י מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל:

ויבאו כל שרי מלך בבל וישבו בשער התוך וגו'. מגיד שנתקיימה כאן נבואה עליונה ובאו ונתנו איש כסאו פתח שערי ירושלים וגו' (לעיל א):

בשער התוך. בתרעא מציעתא שער העזרה שער ניקנור המזרחי והוא בין שער עזרת נשים ובין שער ההיכל ורבותינו אמרו שער התוך שער שמחתכין בו הלכות עליהם הוא אומר מקום המשפט שמה הרשע (קהלת ג׳:ט״ז):

4וַיְהִ֡י כַּֽאֲשֶׁ֣ר רָ֠אָם צִדְקִיָּ֨הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֜ה וְכֹ֣ל | אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֗ה וַ֠יִּבְרְחוּ וַיֵּֽצְא֨וּ לַ֚יְלָה מִן־הָעִיר֙ דֶּרֶךְ גַּ֣ן הַמֶּ֔לֶךְ בְּשַׁ֖עַר בֵּ֣ין הַחֹֽמֹתָ֑יִם וַיֵּצֵ֖א דֶּ֥רֶךְ הָֽעֲרָבָֽה:

דרך גן המלך. מער' היתה לו מביתו עד ערבות ירחו ויצא לילך דרך המערה מה עשה הקב"ה לקיים ופרשתי את רשתי עליו (יחזקאל י״ב:י״ג) זימן צבי לפני הכשדים מהלך על גג המערה חוץ לעיר ורצו אחריו לתפשו והוא רץ עד פתח המערה וראו את צדקיהו יוצא מן המערה:

5וַיִּרְדְּפ֨וּ חֵיל־כַּשְׂדִּ֜ים אַֽחֲרֵיהֶ֗ם וַיַּשִּׂ֣גוּ אֶת־צִדְקִיָּהוּ֘ בְּעַרְב֣וֹת יְרֵחוֹ֒ וַיִּקְח֣וּ אֹת֗וֹ וַ֠יַּֽעֲלֻהוּ אֶל־נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֧ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל רִבְלָ֖תָה בְּאֶ֣רֶץ חֲמָ֑ת וַיְדַבֵּ֥ר אִתּ֖וֹ מִשְׁפָּטִֽים:

וידבר אתו משפטים. למה עברת על השבועה:

6וַיִּשְׁחַט֩ מֶ֨לֶךְ בָּבֶ֜ל אֶת־בְּנֵ֧י צִדְקִיָּ֛הוּ בְּרִבְלָ֖ה לְעֵינָ֑יו וְאֵת֙ כָּל־חֹרֵ֣י יְהוּדָ֔ה שָׁחַ֖ט מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל:

ואת כל חורי יהודה. אלו הסנהדרין על שהתירו לו את שבועתו החטא היה בעיני האלהים שהתירו השבועה:

7וְאֶת־עֵינֵ֥י צִדְקִיָּ֖הוּ עִוֵּ֑ר וַיַּֽאַסְרֵ֙הוּ֙ בַּֽנְחֻשְׁתַּ֔יִם לָבִ֥יא אֹת֖וֹ בָּבֶֽלָה:

8וְאֶת־בֵּ֚ית הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְאֶת־בֵּ֣ית הָעָ֔ם שָֽׂרְפ֥וּ הַכַּשְׂדִּ֖ים בָּאֵ֑שׁ וְאֶת־חֹמֹ֥ת יְרֽוּשָׁלִַ֖ם נָתָֽצוּ:

ואת בית העם. בתי כנסיות:

9וְאֵת֩ יֶ֨תֶר הָעָ֜ם הַנִּשְׁאָרִ֣ים בָּעִ֗יר וְאֶת־הַנֹּֽפְלִים֙ אֲשֶׁ֣ר נָֽפְל֣וּ עָלָ֔יו וְאֵ֛ת יֶ֥תֶר הָעָ֖ם הַנִּשְׁאָרִ֑ים הֶגְלָ֛ה נְבֽוּזַרְאֲדָ֥ן רַב־טַבָּחִ֖ים בָּבֶֽל:

10וּמִן־הָעָ֣ם הַדַּלִּ֗ים אֲשֶׁ֚ר אֵֽין־לָהֶם֙ מְא֔וּמָה הִשְׁאִ֛יר נְבֽוּזַרְאֲדָ֥ן רַב־טַבָּחִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ יְהוּדָ֑ה וַיִּתֵּ֥ן לָהֶ֛ם כְּרָמִ֥ים וִֽיגֵבִ֖ים בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא:

כרמים ויגבים. שדות לעבדם כל יגיבה לשון חפירה אפושי"ץ בלע"ז:

11וַיְצַ֛ו נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל עַל־יִרְמְיָ֑הוּ בְּיַ֛ד נְבֽוּזַרְאֲדָ֥ן רַב־טַבָּחִ֖ים לֵאמֹֽר:

12קָחֶ֗נּוּ וְעֵינֶ֙יךָ֙ שִׂ֣ים עָלָ֔יו וְאַל־תַּ֥עַשׂ ל֖וֹ מְא֣וּמָה רָ֑ע כִּ֗י אם כַּֽאֲשֶׁר֙ (כתיב ולא) יְדַבֵּ֣ר אֵלֶ֔יךָ כֵּ֖ן עֲשֵׂ֥ה עִמּֽוֹ:

13וַיִּשְׁלַ֞ח נְבֽוּזַרְאֲדָ֣ן רַב־טַבָּחִ֗ים וּנְבֽוּשַׁזְבָּן֙ רַב־סָרִ֔יס וְנֵרְגַ֥ל שַׂרְאֶ֖צֶר רַב־מָ֑ג וְכֹ֖ל רַבֵּ֥י מֶֽלֶךְ־בָּבֶֽל:

רבי. כמו שרי:

14וַיִּשְׁלְחוּ֩ וַיִּקְח֨וּ אֶת־יִרְמְיָ֜הוּ מֵֽחֲצַ֣ר הַמַּטָּרָ֗ה וַיִּתְּנ֚וּ אֹתוֹ֙ אֶל־גְּדַלְיָ֙הוּ֙ בֶּן־אֲחִיקָ֣ם בֶּן־שָׁפָ֔ן לְהֽוֹצִאֵ֖הוּ אֶל־הַבָּ֑יִת וַיֵּ֖שֶׁב בְּת֥וֹךְ הָעָֽם:

אל גדליהו בן אחיקם. שנפל אל הכשדים ע"פ ירמיהו וכשנלכדה העיר מינהו שליט בנשארים שם:

15וְאֶל־יִרְמְיָ֖הוּ הָיָ֣ה דְבַר־יְהֹוָ֑ה בִּֽהְיֹת֣וֹ עָצ֔וּר בַּֽחֲצַ֥ר הַמַּטָּרָ֖ה לֵאמֹֽר:

16הָל֣וֹךְ וְאָמַרְתָּ֡ לְעֶֽבֶד־מֶ֨לֶךְ הַכּוּשִׁ֜י לֵאמֹ֗ר כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֚ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הִֽנְנִי֩ מֵבִ֨יא (כתיב מֵבִ֨י) אֶת־דְּבָרַ֜י אֶל־הָעִ֥יר הַזֹּ֛את לְרָעָ֖ה וְלֹ֣א לְטוֹבָ֑ה וְהָי֥וּ לְפָנֶ֖יךָ בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא:

והיו לפניך ביום ההוא. והיו הדברים לפניך שתראה אותם מתקיימי':

17וְהִצַּלְתִּ֥יךָ בַיּוֹם־הַה֖וּא נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וְלֹ֚א תִנָּתֵן֙ בְּיַ֣ד הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה יָג֖וֹר מִפְּנֵיהֶֽם:

ביד האנשים. ביד הכשדים:

18כִּ֚י מַלֵּט֙ אֲמַלֶּטְךָ֔ וּבַחֶ֖רֶב לֹ֣א תִפֹּ֑ל וְהָיְתָ֨ה לְךָ֚ נַפְשְׁךָ֙ לְשָׁלָ֔ל כִּֽי־בָטַ֥חְתָּ בִּ֖י נְאֻם־יְהֹוָֽה: