פרק לג

1וַיְהִ֧י דְבַר־יְהֹוָ֛ה אֶל־יִרְמְיָ֖הוּ שֵׁנִ֑ית וְהוּא֙ עוֹדֶ֣נּוּ עָצ֔וּר בַּֽחֲצַ֥ר הַמַּטָּרָ֖ה לֵאמֹֽר:
עצור: בבית הכלא:
2כֹּֽה־אָמַ֥ר יְהֹוָ֖ה עֹשָׂ֑הּ יְהֹוָ֗ה יוֹצֵ֥ר אוֹתָ֛הּ לַֽהֲכִינָ֖הּ יְהֹוָ֥ה שְׁמֽוֹ:
כה אמר ה' עשה: העושה זאת:
3קְרָ֥א אֵלַ֖י וְאֶֽעֱנֶ֑ךָּ וְאַגִּ֧ידָה לְּךָ֛ גְּדֹל֥וֹת וּבְצֻר֖וֹת לֹ֥א יְדַעְתָּֽם:
קרא אלי ואענך: להודיעך העתידות:
ובצורות: שמורות בלבי לעשותם:
4כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֚ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַל־בָּתֵּי֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְעַל־בָּתֵּ֖י מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה הַנְּתֻצִ֕ים אֶל־הַסֹּֽלְל֖וֹת וְאֶל־הֶחָֽרֶב:
הנתוצים אל הסוללות: לעשות מהם סוללות תלים שצבורים למעלה אשר בונים בני העיר לעלות אל הסוללות להלחם מעליהם אל הכשדים:
ואל החרב: לתקפא שורא מן קדם דקטלין בחרבא:
5בָּאִ֗ים לְהִלָּחֵם֙ אֶת־הַכַּשְׂדִּ֔ים וּלְמַלְּאָם֙ אֶת־פִּגְרֵ֣י הָֽאָדָ֔ם אֲשֶׁר־הִכֵּ֥יתִי בְאַפִּ֖י וּבַֽחֲמָתִ֑י וַֽאֲשֶׁ֨ר הִסְתַּ֚רְתִּי פָנַי֙ מֵהָעִ֣יר הַזֹּ֔את עַ֖ל כָּל־רָֽעָתָֽם:
ולמלאם את פגרי האדם: ואת הבתים אשר נתצו עושים קברות לפגרים שנהרגים בתוך העיר:
ואשר הסתרתי וגו': כה אמר ה' הנני מעלה לה וגו':
6הִֽנְנִ֧י מַֽעֲלֶה־לָּ֛הּ אֲרֻכָ֥ה וּמַרְפֵּ֖א וּרְפָאתִ֑ם וְגִלֵּיתִ֣י לָהֶ֔ם עֲתֶ֥רֶת שָׁל֖וֹם וֶאֱמֶֽת:
עתרת שלום: ברכת שלום שלוד בלע"ז:
7וַֽהֲשִֽׁבֹתִי֙ אֶת־שְׁב֣וּת יְהוּדָ֔ה וְאֵ֖ת שְׁב֣וּת יִשְׂרָאֵ֑ל וּבְנִתִ֖ים כְּבָרִֽאשֹׁנָֽה:
8וְטִ֣הַרְתִּ֔ים מִכָּל־עֲו‍ֹנָ֖ם אֲשֶׁ֣ר חָֽטְאוּ־לִ֑י וְסָלַחְתִּ֗י לְכָל־ (כתיב לְכָול) עֲו‍ֹנֽוֹתֵיהֶם֙ אֲשֶׁ֣ר חָֽטְאוּ־לִ֔י וַֽאֲשֶׁ֖ר פָּ֥שְׁעוּ בִֽי:
9וְהָ֣יְתָה לִּ֔י לְשֵׁ֚ם שָׂשׂוֹן֙ לִתְהִלָּ֣ה וּלְתִפְאֶ֔רֶת לְכֹ֖ל גּוֹיֵ֣י הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֨ר יִשְׁמְע֜וּ אֶת־כָּל־הַטּוֹבָ֗ה אֲשֶׁ֚ר אָֽנֹכִי֙ עֹשֶׂ֣ה אוֹתָ֔ם וּפָֽחֲד֣וּ וְרָֽגְז֗וּ עַ֚ל כָּל־הַטּוֹבָה֙ וְעַ֣ל כָּל־הַשָּׁל֔וֹם אֲשֶׁ֥ר אָֽנֹכִ֖י עֹ֥שֶׂה לָּֽהּ:
10כֹּ֣ה | אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה עוֹד֘ יִשָּׁמַ֣ע בַּמָּקֽוֹם־הַזֶּה֒ אֲשֶׁר֙ אַתֶּ֣ם אֹֽמְרִ֔ים חָרֵ֣ב ה֔וּא מֵאֵ֥ין אָדָ֖ם וּמֵאֵ֣ין בְּהֵמָ֑ה בְּעָרֵ֚י יְהוּדָה֙ וּבְחֻצ֣וֹת יְרֽוּשָׁלִַ֔ם הַֽנְשַׁמּ֗וֹת מֵאֵ֥ין אָדָ֛ם וּמֵאֵ֥ין יוֹשֵׁ֖ב וּמֵאֵ֥ין בְּהֵמָֽה:
11ק֣וֹל שָׂשׂ֞וֹן וְק֣וֹל שִׂמְחָ֗ה ק֣וֹל חָתָן֘ וְק֣וֹל כַּלָּה֒ ק֣וֹל אֹֽמְרִ֡ים הוֹדוּ֩ אֶת־יְהֹוָ֨ה צְבָא֜וֹת כִּֽי־ט֚וֹב יְהֹוָה֙ כִּֽי־לְעוֹלָ֣ם חַסְדּ֔וֹ מְבִאִ֥ים תּוֹדָ֖ה בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה כִּֽי־אָשִׁ֧יב אֶת־שְׁבֽוּת־הָאָ֛רֶץ כְּבָרִֽאשֹׁנָ֖ה אָמַ֥ר יְהֹוָֽה:
12כֹּֽה־אָמַר֘ יְהֹוָ֣ה צְבָאוֹת֒ ע֞וֹד יִֽהְיֶ֣ה | בַּמָּק֣וֹם הַזֶּ֗ה הֶֽחָרֵ֛ב מֵאֵֽין־אָדָ֥ם וְעַד־בְּהֵמָ֖ה וּבְכָל־עָרָ֑יו נְוֵ֣ה רֹעִ֔ים מַרְבִּצִ֖ים צֹֽאן:
נוה רועים: מדור רועים:
13בְּעָרֵ֨י הָהָ֜ר בְּעָרֵ֚י הַשְּׁפֵלָה֙ וּבְעָרֵ֣י הַנֶּ֔גֶב וּבְאֶ֧רֶץ בִּנְיָמִ֛ן וּבִסְבִיבֵ֥י יְרֽוּשָׁלִַ֖ם וּבְעָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה עֹ֣ד תַּֽעֲבֹ֧רְנָה הַצֹּ֛אן עַל־יְדֵ֥י מוֹנֶ֖ה אָמַ֥ר יְהֹוָֽה:
עוד תעבורנה הצאן וגו': יצאו ויבאו ישראל ע"י מנהיג הולך בראשם:
14הִנֵּ֛ה יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וַֽהֲקִֽמֹתִי֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַטּ֔וֹב אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֛רְתִּי אֶל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל וְעַל־בֵּ֥ית יְהוּדָֽה:
15בַּיָּמִ֚ים הָהֵם֙ וּבָעֵ֣ת הַהִ֔יא אַצְמִ֥יחַ לְדָוִ֖ד צֶ֣מַח צְדָקָ֑ה וְעָשָׂ֛ה מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה בָּאָֽרֶץ:
16בַּיָּמִ֚ים הָהֵם֙ תִּוָּשַׁ֣ע יְהוּדָ֔ה וִירֽוּשָׁלִַ֖ם תִּשְׁכּ֣וֹן לָבֶ֑טַח וְזֶ֥ה אֲשֶׁר־יִקְרָא־לָ֖הּ יְהֹוָ֥ה | צִדְקֵֽנוּ:
17כִּי־כֹ֖ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֑ה לֹֽא־יִכָּרֵ֣ת לְדָוִ֔ד אִ֕ישׁ ישֵׁ֖ב עַל־כִּסֵּ֥א בֵֽית־יִשְׂרָאֵֽל:
לא יכרת: כריתות עולם אלא אם יפסוק סופו לחזור:
18וְלַכֹּֽהֲנִים֙ הַֽלְוִיִּ֔ם לֹֽא־יִכָּרֵ֥ת אִ֖ישׁ מִלְּפָנָ֑י מַֽעֲלֶ֨ה עוֹלָ֜ה וּמַקְטִ֥יר מִנְחָ֛ה וְעֹ֥שֶׂה זֶּ֖בַח כָּל־הַיָּמִֽים:
כל הימים: לא יכרת להם זרע הראוי להעלות עולה ולהקטיר מנחה:
19וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהֹוָ֔ה אֶל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֽוֹר:
20כֹּה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה אִם־תָּפֵ֙רוּ֙ אֶת־בְּרִיתִ֣י הַיּ֔וֹם וְאֶת־בְּרִיתִ֖י הַלָּ֑יְלָה וּלְבִלְתִּ֛י הֱי֥וֹת יוֹמָֽם־וָלַ֖יְלָה בְּעִתָּֽם:
אם תפרו את בריתי היום: אם תוכלו להפר את בריתי אשר כרתי את היום ואת הלילה להיותם בעתם אשר כרתי לנח ובניו ויום ולילה לא ישבותו:
21גַּם־בְּרִיתִ֚י תֻפַר֙ אֶת־דָּוִ֣ד עַבְדִּ֔י מִֽהְיוֹת־ל֥וֹ בֵ֖ן מֹלֵ֣ךְ עַל־כִּסְא֑וֹ וְאֶת־הַלְוִיִּ֥ם הַכֹּֽהֲנִ֖ים מְשָֽׁרְתָֽי:
22אֲשֶׁ֚ר לֹֽא־יִסָּפֵר֙ צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְלֹ֥א יִמַּ֖ד ח֣וֹל הַיָּ֑ם כֵּ֣ן אַרְבֶּ֗ה אֶת־זֶ֙רַע֙ דָּוִ֣ד עַבְדִּ֔י וְאֶת־הַֽלְוִיִּ֖ם מְשָֽׁרְתֵ֥י אֹתִֽי:
23וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהֹוָ֔ה אֶל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר:
24הֲל֣וֹא רָאִ֗יתָ מָֽה־הָעָ֚ם הַזֶּה֙ דִּבְּר֣וּ לֵאמֹ֔ר שְׁתֵּ֣י הַמִּשְׁפָּח֗וֹת אֲשֶׁ֨ר בָּחַ֧ר יְהֹוָ֛ה בָּהֶ֖ם וַיִּמְאָסֵ֑ם וְאֶת־עַמִּי֙ יִנְאָצ֔וּן מִֽהְי֥וֹת ע֖וֹד גּ֥וֹי לִפְנֵיהֶֽם:
שתי המשפחות: המלכות והכהונה:
ואת עמי ינאצון: ובדברים האלה הם גורמים לעמי לנאץ מהיות גוי לי:
לפניהם: לפני דבריהם אלה שמלמדין אותן לומר לא ישוב הקב"ה מחרונו עוד ולא תועיל לכם תשובה:
25כֹּה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה אִם־לֹ֥א בְרִיתִ֖י יוֹמָ֣ם וָלָ֑יְלָה חֻקּ֛וֹת שָׁמַ֥יִם וָאָ֖רֶץ לֹא־שָֽׂמְתִּי:
אם לא בריתי וגו': אי אפשר שלא יתקיים הברית שכרתי ליום ולילה להיות בעתם ואי אפשר לחוקות שמים וארץ ליבטל כאלו לא שמתים גם זרע יעקב וגו' ורבותינו דרשוהו לענין ברית התורה ללמוד מכאן שבשביל התורה נבראו שמים וארץ אך אין המדרש מיושב על סדר המקראות:
26גַּם־זֶ֣רַע יַֽ֠עֲקוֹב וְדָוִ֨ד עַבְדִּ֜י אֶמְאַ֗ס מִקַּ֚חַת מִזַּרְעוֹ֙ מֹֽשְׁלִ֔ים אֶל־זֶ֥רַע אַבְרָהָ֖ם יִשְׂחָ֣ק וְיַֽעֲקֹ֑ב כִּֽי־אָשִׁ֥יב (כתיב אָשִׁ֥וב) אֶת־שְׁבוּתָ֖ם וְרִֽחַמְתִּֽים: