פרק סא

1ר֛וּחַ אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִ֖ה עָלָ֑י יַ֡עַן מָשַׁח֩ יְהֹוָ֨ה אֹתִ֜י לְבַשֵּׂ֣ר עֲנָוִ֗ים שְׁלָחַ֙נִי֙ לַֽחֲבֹ֣שׁ לְנִשְׁבְּרֵי־לֵ֔ב לִקְרֹ֚א לִשְׁבוּיִם֙ דְּר֔וֹר וְלַֽאֲסוּרִ֖ים פְּקַח־קֽוֹחַ:
יען משח  אין משיחה זו אלא ל' שררה וגדולה:
לקרוא לשבויים דרור  כלומר לבשר להם בשורת הגאולה:
פקח קוח  פקח את מלקוחם ושבים והתירם:
2לִקְרֹ֚א שְׁנַת־רָצוֹן֙ לַֽיהֹוָ֔ה וְי֥וֹם נָקָ֖ם לֵֽאלֹהֵ֑ינוּ לְנַחֵ֖ם כָּל־אֲבֵלִֽים:
שנת רצון  שנת פיוס ורצוי:
3לָשׂ֣וּם | לַֽאֲבֵלֵ֣י צִיּ֗וֹן לָתֵת֩ לָהֶ֨ם פְּאֵ֜ר תַּ֣חַת אֵ֗פֶר שֶׁ֚מֶן שָׂשׂוֹן֙ תַּ֣חַת אֵ֔בֶל מַֽעֲטֵ֣ה תְהִלָּ֔ה תַּ֖חַת ר֣וּחַ כֵּהָ֑ה וְקֹרָ֚א לָהֶם֙ אֵילֵ֣י הַצֶּ֔דֶק מַטַּ֥ע יְהֹוָ֖ה לְהִתְפָּאֵֽר:
אילי הצדק  לשון אילנות כמו (לעיל ב) מאילים אשר חמדתם ומטע ה' יורה עליו:
4וּבָנוּ֙ חָרְב֣וֹת עוֹלָ֔ם שֹֽׁמְמ֥וֹת רִֽאשֹׁנִ֖ים יְקוֹמֵ֑מוּ וְחִדְּשׁוּ֙ עָ֣רֵי חֹ֔רֶב שֹֽׁמְמ֖וֹת דּ֥וֹר וָדֽוֹר:
5וְעָֽמְד֣וּ זָרִ֔ים וְרָע֖וּ צֹֽאנְכֶ֑ם וּבְנֵ֣י נֵכָ֔ר אִכָּרֵיכֶ֖ם וְכֹֽרְמֵיכֶֽם:
אכריכם  מנהיגי המחרישה:
6וְאַתֶּ֗ם כֹּֽהֲנֵ֚י יְהֹוָה֙ תִּקָּרֵ֔אוּ מְשָֽׁרְתֵ֣י אֱלֹהֵ֔ינוּ יֵֽאָמֵ֖ר לָכֶ֑ם חֵ֚יל גּוֹיִם֙ תֹּאכֵ֔לוּ וּבִכְבוֹדָ֖ם תִּתְיַמָּֽרוּ:
כהני ה'  נשיאי הקב"ה:
חיל גוים  נכסי פלחי כוכביא:
תתימרו  אתם תכנסו תחתיהם בכבוד שנטלו עד הנה:
7תַּ֚חַת בָּשְׁתְּכֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה וּכְלִמָּ֖ה יָרֹ֣נּוּ חֶלְקָ֑ם לָכֵ֚ן בְּאַרְצָם֙ מִשְׁנֶ֣ה יִירָ֔שׁוּ שִׂמְחַ֥ת עוֹלָ֖ם תִּהְיֶ֥ה לָהֶֽם:
תחת בשתכם  שהיה משנה אף הם כלמה ירונו תמיד חלקם כלו' תחת אשר עד הנה תמיד עמי היו רוננים כלמה חלקם יש רנה שהוא אבל כמו (איכה ב׳:י״ט) קומי רוני בלילה וכמו (מ"א כב) ותעבור הרנה דאחאב:
8כִּ֣י אֲנִ֚י יְהֹוָה֙ אֹהֵ֣ב מִשְׁפָּ֔ט שֹׂנֵ֥א גָזֵ֖ל בְּעוֹלָ֑ה וְנָֽתַתִּ֚י פְעֻלָּתָם֙ בֶּֽאֱמֶ֔ת וּבְרִ֥ית עוֹלָ֖ם אֶכְר֥וֹת לָהֶֽם:
כי אני ה' אוהב משפט שונא גזל בעולה  לכך אינו מקבל עולות העכו"ם שכולן גזל:
ונתתי פעולתם  של ישראל שתהא באמת או ונתתי פעולתם שפעלו שכר שסבלו גידופי העכו"ם על כבודי באמת:
9וְנוֹדַ֚ע בַּגּוֹיִם֙ זַרְעָ֔ם וְצֶֽאֱצָֽאֵיהֶ֖ם בְּת֣וֹךְ הָֽעַמִּ֑ים כָּל־רֹֽאֵיהֶם֙ יַכִּיר֔וּם כִּ֛י הֵ֥ם זֶ֖רַע בֵּרַ֥ךְ יְהֹוָֽה:
10שׂ֧וֹשׂ אָשִׂ֣ישׂ בַּֽיהֹוָ֗ה תָּגֵ֚ל נַפְשִׁי֙ בֵּֽאלֹהַ֔י כִּ֚י הִלְבִּישַׁ֙נִי֙ בִּגְדֵי־יֶ֔שַׁע מְעִ֥יל צְדָקָ֖ה יְעָטָ֑נִי כֶּֽחָתָן֙ יְכַהֵ֣ן פְּאֵ֔ר וְכַכַּלָּ֖ה תַּעְדֶּ֥ה כֵלֶֽיהָ:
כחתן  אשר ילבש לבושי פאר ככהן גדול:
וככלה תעדה כליה  תכשיטיה:
11כִּ֚י כָאָ֙רֶץ֙ תּוֹצִ֣יא צִמְחָ֔הּ וּכְגַנָּ֖ה זֵרוּעֶ֣יהָ תַצְמִ֑יחַ כֵּ֣ן | אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה יַצְמִ֚יחַ צְדָקָה֙ וּתְהִלָּ֔ה נֶ֖גֶד כָּל־הַגּוֹיִֽם:
כי כארץ  אשר תוציא צמחה וגו':