פרק כ

1בִּשְׁנַ֨ת בֹּ֚א תַרְתָּן֙ אַשְׁדּ֔וֹדָה בִּשְׁלֹ֣ח אֹת֔וֹ סַרְגּ֖וֹן מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וַיִּלָּ֥חֶם בְּאַשְׁדּ֖וֹד וַֽיִּלְכְּדָֽהּ:
2בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא דִּבֶּ֣ר יְהֹוָה֘ בְּיַד־יְשַׁעְיָ֣הוּ בֶן־אָמוֹץ֘ לֵאמֹר֒ לֵ֗ךְ וּפִתַּחְתָּ֚ הַשַּׂק֙ מֵעַ֣ל מָתְנֶ֔יךָ וְנַֽעַלְךָ֥ תַֽחֲלֹ֖ץ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֑ךָ וַיַּ֣עַשׂ כֵּ֔ן הָלֹ֖ךְ עָר֥וֹם וְיָחֵֽף:
ופתחת השק מעל מתניך.  ת"י ותיסר סקא בחרצך והדברים מוכיחים שהרי עד עכשיו לא ציוהו לחגור שק שהוא אומר לו להתירה ועוד שהוא אומר ונעלך תחלוץ והוא סימן לאבלות ופי' ופתחת כמו (שמו' לט) מפותחות פתוחי חותם לחגור שק בדוחק על בשרו כדי שתרא' חקוקה בבשרו:
מעל מתניך.  למעלה ממתניך:
ערום.  ת"י פחיח בבגדים קרועים ובלואים ולא ערום ממש:
3וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה כַּֽאֲשֶׁ֥ר הָלַ֛ךְ עַבְדִּ֥י יְשַׁעְיָ֖הוּ עָר֣וֹם וְיָחֵ֑ף שָׁלֹ֚שׁ שָׁנִים֙ א֣וֹת וּמוֹפֵ֔ת עַל־מִצְרַ֖יִם וְעַל־כּֽוּשׁ:
שלש שנים.  ילך כן לאות ולמופת למצרים ולכוש שלסוף שלש שנים ינהג מלך אשור את שבי מצרים וגו' למדנו שכבש תרתן את אשדוד שלש שנים לפני מפלתו של סנחרב שהרי מפלתו היתה כשהביא את שבי מצרים ותרהקה מלך כוש לפני ירושלים בקולרין כשבא לצור על חזקיהו:
4כֵּ֣ן יִנְהַ֣ג מֶֽלֶךְ־אַ֠שּׁוּר אֶת־שְׁבִ֨י מִצְרַ֜יִם וְאֶת־גָּל֥וּת כּ֛וּשׁ נְעָרִ֥ים וּזְקֵנִ֖ים עָר֣וֹם וְיָחֵ֑ף וַֽחֲשׂוּפַ֥י שֵׁ֖ת עֶרְוַ֥ת מִצְרָֽיִם:
וחשופי שת.  כמו חשף שת והיו"ד יתירה כיו"ד חלוני וחורי ושדי:
שת.  בית מוצא הרעי וכן (שמואל ב י׳:ד׳) ויכרות את מדויהם עד שתותיה' וגמול זה היה להם תחת חם אביהם אשר ראה ערות אביו ולא כסה אותה מדה כנגד מדה:
5וְחַתּ֖וּ וָבֹ֑שׁוּ מִכּוּשׁ֙ מַבָּטָ֔ם וּמִן־מִצְרַ֖יִם תִּפְאַרְתָּֽם:
וחתו ובשו.  כל המביטים ומצפים על עזרת כוש והמתפארים במשען מצרים:
תפארתם.  וונט"ש בלעז:
6וְ֠אָמַר ישֵׁ֨ב הָאִ֣י הַזֶּה֘ בַּיּ֣וֹם הַהוּא֒ הִנֵּה־כֹ֣ה מַבָּטֵ֗נוּ אֲשֶׁר־נַ֚סְנוּ שָׁם֙ לְעֶזְרָ֔ה לְהִ֨נָּצֵ֔ל מִפְּנֵ֖י מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וְאֵ֖יךְ נִמָּלֵ֥ט אֲנָֽחְנוּ:
יושב האי הזה.  ארץ ישראל שהיו נשענים על פרעה לעזרה:
האי.  לשון איי הים: