1וַיִּמְעֲל֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל מַ֖עַל בַּחֵ֑רֶם וַיִּקַּ֡ח עָכָ֣ן בֶּן־כַּרְמִי֩ בֶן־זַבְדִּ֨י בֶן־זֶ֜רַח לְמַטֵּ֚ה יְהוּדָה֙ מִן־הַחֵ֔רֶם וַיִּֽחַר־אַ֥ף יְהֹוָ֖ה בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: |
2וַיִּשְׁלַח֩ יְהוֹשֻׁ֨עַ אֲנָשִׁ֜ים מִֽירִיח֗וֹ הָעַ֞י אֲשֶׁ֨ר עִם־בֵּ֥ית אָ֙וֶן֙ מִקֶּ֣דֶם לְבֵֽית־אֵ֔ל וַיֹּ֚אמֶר אֲלֵיהֶם֙ לֵאמֹ֔ר עֲל֖וּ וְרַגְּל֣וּ אֶת־הָאָ֑רֶץ וַֽיַּֽעֲלוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַֽיְרַגְּל֖וּ אֶת־הָעָֽי: |
עִם בֵּית אָוֶן.
אֵצֶל בֵּית אָוֶן.
|
מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל.
מִמִּזְרַח לְבֵית אֵל.
|
3וַיָּשֻׁ֣בוּ אֶל־יְהוֹשֻׁ֗ע וַֽיֹּאמְר֣וּ אֵלָיו֘ אַל־יַ֣עַל כָּל־הָעָם֒ כְּאַלְפַּ֣יִם אִ֗ישׁ א֚וֹ כִּשְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֣ים אִ֔ישׁ יַֽעֲל֖וּ וְיַכּ֣וּ אֶת־הָעָ֑י אַל־תְּיַגַּע־שָׁ֙מָּה֙ אֶת־כָּל־הָעָ֔ם כִּ֥י מְעַ֖ט הֵֽמָּה: |
4וַיַּֽעֲל֚וּ מִן־הָעָם֙ שָׁ֔מָּה כִּשְׁל֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים אִ֑ישׁ וַיָּנֻ֕סוּ לִפְנֵ֖י אַנְשֵׁ֥י הָעָֽי: |
5וַיַּכּ֨וּ מֵהֶ֜ם אַנְשֵׁ֣י הָעַ֗י כִּשְׁלשִׁ֚ים וְשִׁשָּׁה֙ אִ֔ישׁ וַֽיִּרְדְּפ֞וּם לִפְנֵ֚י הַשַּׁ֙עַר֙ עַד־הַשְּׁבָרִ֔ים וַיַּכּ֖וּם בַּמּוֹרָ֑ד וַיִּמַּ֥ס לְבַב־הָעָ֖ם וַיְהִ֥י לְמָֽיִם: |
עַד הַשְּׁבָרִים.
(תַּרְגּוּם:) עַד דְּתַבְרוּנוֹן.*
|
6וַיִּקְרַ֨ע יְהוֹשֻׁ֜עַ שִׂמְלֹתָ֗יו וַיִּפֹּל֩ עַל־פָּנָ֨יו אַ֜רְצָה לִפְנֵ֨י אֲר֚וֹן יְהֹוָה֙ עַד־הָעֶ֔רֶב ה֖וּא וְזִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּֽעֲל֥וּ עָפָ֖ר עַל־רֹאשָֽׁם: |
7וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ אֲהָ֣הּ | אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה לָ֠מָה הֵֽעֲבַ֨רְתָּ הַעֲבִ֜יר אֶת־הָעָ֚ם הַזֶּה֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לָתֵ֥ת אֹתָ֛נוּ בְּיַ֥ד הָֽאֱמֹרִ֖י לְהַֽאֲבִידֵ֑נוּ וְלוּ֙ הוֹאַ֣לְנוּ וַנֵּ֔שֶׁב בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּֽן: |
וְלוּ הוֹאַלְנוּ.
הַלְוַאי נִמְלַכְנוּ לָשֶׁבֶת בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה, בְּאֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג שֶׁנִכְבְּשָׁה כְּבָר.
|
8בִּ֖י אֲדֹנָ֑י מָ֣ה אֹמַ֔ר אַֽ֠חֲרֵ֠י אֲשֶׁ֨ר הָפַ֧ךְ יִשְׂרָאֵ֛ל עֹ֖רֶף לִפְנֵ֥י אֹֽיְבָֽיו: |
9וְיִשְׁמְע֣וּ הַֽכְּנַֽעֲנִ֗י וְכֹל֙ יֽשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ וְנָסַ֣בּוּ עָלֵ֔ינוּ וְהִכְרִ֥יתוּ אֶת־שְׁמֵ֖נוּ מִן־הָאָ֑רֶץ וּמַֽה־תַּעֲשֵֹ֖ה לְשִׁמְךָ֥ הַגָּדֽוֹל: |
וּמַה תַּעֲשֶׂה לְשִׁמְךָ.
הַמְשׁוּתָּף בִּשְׁמֵנוּ, זֶהוּ מִדְרָשׁוֹ. וּפְשׁוּטוֹ וּמַה תַּעֲשֶׂה לְשֵׁם גְּבוּרָתְךָ שֶׁיָּצָא כְּבָר, וְעַתָּה יֹאמְרוּ תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ.
|
10וַיֹּ֧אמֶר יְהֹוָ֛ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֖עַ קֻ֣ם לָ֑ךְ לָ֣מָּה זֶּ֔ה אַתָּ֖ה נֹפֵ֥ל עַל־פָּנֶֽיךָ: |
קֻם לָךְ.
קָם לָךְ כְּתִיב, עָמַד לְךָ מַה שֶּׁהִתְפַּלַּלְתָּ לְפָנַי וְהִזְכַּרְתָּ. דָּבָר אַחֵר: עָמַדְתָּ לְךָ בַּמַּחֲנֶה וְלֹא יָצָאתָ עִמָּהֶם, וַאֲנִי אָמַרְתִּי: (במדבר כז יז), אֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם, (דברים לא כג): כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִמְּךָ: (שם ג כח), כִּי הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם אִם תֵּלֵךְ אַתָּה לִפְנֵיהֶם יַצְלִיחוּ, וְאִם לָאו לֹא יַצְלִיחוּ. דָּבָר אַחֵר: קֻם לָךְ בִּשְׁבִילְךָ זֹאת לָהֶם, לֹא אָמַרְתִּי לְךָ לְהַקְדִּישׁ שְׁלַל הָעִיר.
|
11חָטָא֙ יִשְׂרָאֵ֔ל וְגַם֙ עָֽבְר֣וּ אֶת־בְּרִיתִ֔י אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אוֹתָ֑ם וְגַ֚ם לָֽקְחוּ֙ מִן־הַחֵ֔רֶם וְגַ֚ם גָּֽנְבוּ֙ וְגַ֣ם כִּֽחֲשׁ֔וּ וְגַ֖ם שָֹ֥מוּ בִכְלֵיהֶֽם: |
12וְלֹ֨א יֻֽכְל֜וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לָקוּם֙ לִפְנֵ֣י אֹֽיְבֵיהֶ֔ם עֹ֗רֶף יִפְנוּ֙ לִפְנֵ֣י אֹֽיְבֵיהֶ֔ם כִּ֥י הָי֖וּ לְחֵ֑רֶם לֹ֚א אוֹסִיף֙ לִֽהְי֣וֹת עִמָּכֶ֔ם אִם־לֹ֥א תַשְׁמִ֛ידוּ הַחֵ֖רֶם מִֽקִּרְבְּכֶֽם: |
13קֻ֚ם קַדֵּ֣שׁ אֶת־הָעָ֔ם וְאָֽמַרְתָּ֖ הִתְקַדְּשׁ֣וּ לְמָחָ֑ר כִּ֣י כֹה֩ אָמַ֨ר יְהֹוָ֜ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל חֵ֚רֶם בְּקִרְבְּךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֣א תוּכַ֗ל לָקוּם֙ לִפְנֵ֣י אֹֽיְבֶ֔יךָ עַד־הֲסִֽירְכֶ֥ם הַחֵ֖רֶם מִֽקִּרְבְּכֶֽם: |
14וְנִקְרַבְתֶּ֥ם בַּבֹּ֖קֶר לְשִׁבְטֵיכֶ֑ם וְהָיָ֡ה הַשֵּׁ֩בֶט֩ אֲשֶׁר־יִלְכְּדֶ֨נּוּ יְהֹוָ֜ה יִקְרַ֣ב לַמִּשְׁפָּח֗וֹת וְהַמִּשְׁפָּחָ֞ה אֲשֶׁר־יִלְכְּדֶ֚נָּה יְהֹוָה֙ תִּקְרַ֣ב לַבָּתִּ֔ים וְהַבַּ֙יִת֙ אֲשֶׁ֣ר יִלְכְּדֶ֣נּוּ יְהֹוָ֔ה יִקְרַ֖ב לַגְּבָרִֽים: |
לַבָּתִּים.
יֵשׁ בְּמִשְׁפָּחָה אַחַת הַרְבֵּה בָּתֵּי אָבוֹת.
|
לַגְּבָרִים.
לְרָאשֵׁי גּוּלְגּוֹלֶת, כָּל אַנְשֵׁי הַבַּיִת יָבֹאוּ לַגּוֹרָל.
|
15וְהָיָה֙ הַנִּלְכָּ֣ד בַּחֵ֔רֶם יִשָּׂרֵ֣ף בָּאֵ֔שׁ אֹת֖וֹ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־ל֑וֹ כִּ֚י עָבַר֙ אֶת־בְּרִ֣ית יְהֹוָ֔ה וְכִֽי־עָשָֹ֥ה נְבָלָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל: |
(תוספת) יִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ.
הָאֹהֶל וְהַמִּטַּלְטְלִין.
|
אֹתוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ.
כַּדִּין הַמְפוֹרָשׁ לְּמַטָּה (להלן פסוק כה): אוֹתוֹ וְהַבְּהֵמָה בִּסְקִילָה, וְהַזָּקֵף שֶׁהוּא עַל 'בָּאֵשׁ' מוֹכִיחַ שֶׁהוּא נִפְרָד 'מֵאוֹתוֹ', שֶׁכֵּן מָצִינוּ מִקְרָאוֹת שֶׁהַטַּעַם מְחַלְּקָן, כְּמוֹ (דברים יא ל): אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁ'אַחֲרֵי' מוּפְלָג 'מִדֶּרֶךְ' עַל יְדֵי הַטַּעַם, וְכֵן פִּתְרוֹנוֹ: הַנִּלְכָּד בַּחֵרֶם יִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ, הָרָאוּי לִישָּׂרֵף כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ לְּמַטָּה.
|
אֹתוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ.
כַּדִּין הָאָמוּר לְּמַטָּה, וְזֶה מִקְרָא קָצָר, וְדוֹמֶה לוֹ (שמואל ב ה ח): כָּל מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר, לֹא פֵּירַשׁ מַה יִּהְיֶה לוֹ. וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים (א יא ו) פֵּירַשׁ: יִהְיֶה לְרֹאשׁ, אַף כָּאן לֹא פֵּירַשׁ מַה יִּהְיֶה בְּ'אוֹתוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ' וּלְמַטָּה פֵּירַשׁ.
|
16וַיַּשְׁכֵּ֚ם יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ בַּבֹּ֔קֶר וַיַּקְרֵ֥ב אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל לִשְׁבָטָ֑יו וַיִּלָּכֵ֖ד שֵׁ֥בֶט יְהוּדָֽה: |
וַיַּקְרֵב אֶת יִשְׂרָאֵל.
לִפְנֵי הַחֹשֶׁן, מָקוֹם שֶׁהַשְּׁבָטִים כְּתוּבִים, וּמָסַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סִימָן, שֶׁהַשֵּׁבֶט שֶׁחָטָא אַבְנוֹ כָּהָה, וְכָהֲתָה אַבְנוֹ שֶׁל יְהוּדָה.
|
17וַיַּקְרֵב֙ אֶת־מִשְׁפַּ֣חַת יְהוּדָ֔ה וַיִּלְכֹּ֕ד אֵ֖ת מִשְׁפַּ֣חַת הַזַּרְחִ֑י וַיַּקְרֵ֞ב אֶת־מִשְׁפַּ֚חַת הַזַּרְחִי֙ לַגְּבָרִ֔ים וַיִּלָּכֵ֖ד זַבְדִּֽי: |
וַיַּקְרֵב אֶת מִשְׁפַּחַת יְהוּדָה.
לְגוֹרָל אֶחָד קֵרַב רָאשֵׁי הַמִּשְׁפָּחוֹת, אָדָם אֶחָד מִכָּל הַמִּשְׁפָּחָה וְהִטִּילוּ גּוֹרָל עַל מִי יִפּוֹל, וְאַחַר כָּךְ עַל כָּל בָּתֵּי אָבוֹת שֶׁל אוֹתָהּ מִשְׁפָּחָה, וּבָא אָדָם אֶחָד מִכָּל בֵּית אָב לְגוֹרָל, וְאַחַר כֵּן בָּאוּ כָּל אַנְשֵׁי אוֹתוֹ הַבַּיִת.
|
18וַיַּקְרֵ֥ב אֶת־בֵּית֖וֹ לַגְּבָרִ֑ים וַיִּלָּכֵ֗ד עָכָ֞ן בֶּן־כַּרְמִ֧י בֶן־זַבְדִּ֛י בֶּן־זֶ֖רַח לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה: |
19וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶל־עָכָ֗ן בְּנִי֙ שִֹֽים־נָ֣א כָב֗וֹד לַֽיהֹוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וְתֶן־ל֣וֹ תוֹדָ֑ה וְהַגֶּד־נָ֥א לִי֙ מֶ֣ה עָשִֹ֔יתָ אַל־תְּכַחֵ֖ד מִמֶּֽנִּי: |
שִׂים־נָא כָבוֹד.
הִתְחִיל לְהוֹצִיא לַעַז עַל הַגּוֹרָל, אָמַר לוֹ: בְּגוֹרָל אַתָּה בָּא עָלַי, אַתָּה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן גְּדוֹלֵי הַדּוֹר אַתֶּם; הַטֵּל הַגּוֹרָל עַל שְׁנֵיכֶם, וְיִפּוֹל עַל הָאֶחָד. אָמַר לוֹ: שִׂים־נָא כָבוֹד, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, אַל תּוֹצִיא לַעַז עַל הַגּוֹרָלוֹת שֶׁבּוֹ עֲתִידָה הָאָרֶץ לֵיחָלֵק.
|
20וַיַּ֧עַן עָכָ֛ן אֶת־יְהוֹשֻׁ֖עַ וַיֹּאמַ֑ר אָמְנָ֗ה אָֽנֹכִ֚י חָטָ֙אתִי֙ לַֽיהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְכָזֹ֥את וְכָזֹ֖את עָשִֹֽיתִי: |
וַיַּעַן עָכָן.
רָאָה בְּנֵי יְהוּדָה נֶאֱסָפִים לְמִלְחָמָה, אָמַר: מוּטָב שֶׁאָמוּת אֲנִי לְבַדִּי וְאַל יֵהָרְגוּ כַּמָּה אֲלָפִים מִיִּשְׂרָאֵל.
|
וְכָזֹאת וְכָזֹאת עָשִׂיתִי.
גַּם בַּחֲרָמִים אֲחֵרִים בִּימֵי משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא ב): וְהַחֲרַמְתִּי אֶת עָרֵיהֶם.
|
21
וָאֵ֣רֶא (כתיב וָאֵ֣רֶאה) בַשָּׁלָ֡ל אַדֶּ֣רֶת שִׁנְעָר֩ אַחַ֨ת טוֹבָ֜ה וּמָאתַ֧יִם שְׁקָלִ֣ים כֶּ֗סֶף וּלְשׁ֨וֹן זָהָ֚ב אֶחָד֙ חֲמִשִּׁ֚ים שְׁקָלִים֙ מִשְׁקָל֔וֹ וָֽאֶחְמְדֵ֖ם וָֽאֶקָּחֵ֑ם וְהִנָּ֨ם טְמוּנִ֥ים בָּאָ֛רֶץ בְּת֥וֹךְ הָאָֽהֳלִ֖י וְהַכֶּ֥סֶף תַּחְתֶּֽיהָ: |
וָאֵרֶא בַשָּׁלָל.
הִתְבּוֹנַנְתִּי בְּמַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה (דברים כ יד): וְאָכַלְתָּ [אֶת־שְׁלַל] וְגוֹ'.
|
אַדֶּרֶת שִׁנְעָר.
תַּרְגּוּמוֹ: אִיצְטְלָא (דְּמֵילָתָא) בַּבְלִי, שֶׁכָּל מֶלֶךְ שֶׁלֹּא קָנָה לוֹ פַּלְטֵרִין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לֹא נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ בְּמַלְכוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו ג יט): וְאֶתֵּן־לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם, וְהָיָה לְמֶלֶךְ בָּבֶל פַּלְטֵרִין בִּירִיחוֹ, וּכְשֶׁהָיָה בָּא לְכָאן לוֹבֵשׁ אוֹתָם.
|
22וַיִּשְׁלַ֚ח יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ מַלְאָכִ֔ים וַיָּרֻ֖צוּ הָאֹ֑הֱלָה וְהִנֵּ֧ה טְמוּנָ֛ה בְּאָֽהֳל֖וֹ וְהַכֶּ֥סֶף תַּחְתֶּֽיהָ: |
וַיָּרֻצוּ הָאֹהֱלָה.
שֶׁלֹּא יַקְדִּימוּ שֵׁבֶט יְהוּדָה וְיִטְּלוּהָ מִשָּׁם לְהַכְחִישׁ אֶת הַגּוֹרָל.
|
23וַיִּקָּחוּם֙ מִתּ֣וֹךְ הָאֹ֔הֶל וַיְבִאוּם֙ אֶל־יְהוֹשֻׁ֔עַ וְאֶ֖ל כָּל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּצִּקֻ֖ם לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה: |
וַיַּצִּקֻם.
(תַּרְגּוּם:) וְאַתִּיכוּנוּן, וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (סנהדרין מד א): בָּא וַחֲבָטָן לִפְנֵי הַמָּקוֹם, אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַל אֵלּוּ יִפְּלוּ רוּבָּן שֶׁל סַנְהֶדְרִין.
|
24וַיִּקַּ֣ח יְהוֹשֻׁ֣עַ אֶת־עָכָ֣ן בֶּן־זֶ֡רַח וְאֶת־הַכֶּ֣סֶף וְאֶת־הָֽאַדֶּ֣רֶת ֽוְאֶת־לְשׁ֣וֹן הַזָּהָ֡ב ֽוְאֶת־בָּנָ֡יו ֽוְאֶת־בְּנֹתָ֡יו וְאֶת־שׁוֹרוֹ֩ וְאֶת־חֲמֹר֨וֹ וְאֶת־צֹאנ֚וֹ וְאֶֽת־אָֽהֳלוֹ֙ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־ל֔וֹ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל עִמּ֑וֹ וַיַּֽעֲל֥וּ אֹתָ֖ם עֵ֥מֶק עָכֽוֹר: |
וְאֶת בָּנָיו וְגוֹ' וְכָל יִשְׂרָאֵל.
לִרְאוֹת בְּרִדּוּיוֹ וְיִוַּסְּרוּ מִלַּעֲשׂוֹת כָּמוֹהוּ.
|
וְאֶת שׁוֹרוֹ וְאֶת חֲמֹרוֹ.
לְאַבְּדָם, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל פסוק טו): וְהָיָה הַנִּלְכָּד בַּחֵרֶם יִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ אֹתוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ.
|
25וַיֹּ֚אמֶר יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ מֶ֣ה עֲכַרְתָּ֔נוּ יַעְכֳּרְךָ֥ יְהֹוָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיִּרְגְּמ֨וּ אֹת֚וֹ כָל־יִשְׂרָאֵל֙ אֶ֔בֶן וַיִּשְׂרְפ֚וּ אֹתָם֙ בָּאֵ֔שׁ וַיִּסְקְל֥וּ אֹתָ֖ם בָּֽאֲבָנִֽים: |
וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ... אֶבֶן.
שֶׁחִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת.
|
וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם.
הָאֹהֶל וְהַמִּטַּלְטְלִין.
|
וַיִּסְקְלוּ אֹתָם.
הַשּׁוֹר וְהַבְּהֵמָה.
|
26וַיָּקִ֨ימוּ עָלָ֜יו גַּל־אֲבָנִ֣ים גָּד֗וֹל עַ֚ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיָּ֥שָׁב יְהֹוָ֖ה מֵֽחֲר֣וֹן אַפּ֑וֹ עַל־כֵּ֠ן קָרָ֞א שֵׁ֣ם הַמָּק֚וֹם הַהוּא֙ עֵ֣מֶק עָכ֔וֹר עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: |