עבור מספר ילדים ובני משפחותיהם, לרכישת האות בספר התורה היו השלכות ארוכות טווח. את הסיפור הבא סיפר הרבי ביום י"ז תמוז תשמ"א.

מאחורי מסך הברזל הסובייטי, פנה ילד קטן לאביו בשאלה: "שטו טה קויה ספר תורה?" – "מה זה ספר תורה?". אביו של הילד, שגם הוא נולד שנים רבות לאחר המהפכה הקומוניסטית, הגיב בפליאה: מדוע אתה שואל? היכן שמעת מושג כזה? הילד השיב כי חבר הציע לו לקנות אות ב"ספר תורה", והוא מסוקרן לדעת במה מדובר.

משהו באינטואיציה של האב אמר לו שמדובר במושג יהודי כלשהו, והוא השיב אפוא לבנו: אולי מישהו מבוגר יותר יוכל להשיב על שאלתך.

אחד מזקני הקהילה, שאליו פנה הילד, נענה לבקשתו ותיאר באוזניו במשך שעה ארוכה את כל הזכור לו מעולם היהדות. הדברים עוררו עניין רב בילד ובבני משפחתו, ובסופו של דבר התגנבה המשפחה לבית-כנסת, כדי לראות במו-עיניהם ספר תורה אמיתי . . היה זה צעד ראשון שהביא להתקרבותה של המשפחה כולה ליהדות, ומובן מאליו שכל ילדי המשפחה זכו גם זכו באות בספר התורה . .

סיפור נוסף:

משפחה יצאה בימי חופשת הקיץ לטיול על שפת הכינרת. תוך כדי הליכה, נעלם מעיניהם אחד מילדי המשפחה. הם החלו לחפש אחריו, וכך גילו כי הילד נפל אל תוך מי הכנרת! הילד נמשה מן המים על סף טביעה. הוא הובהל לבית-הרפואה "פוריה" שבטבריה, ולאחר שאובחן מצבו, הועבר למחלקת טיפול-נמרץ במרכז הרפואי בעפולה. לאחר טיפול רפואי אינטנסיבי, הבהירו הרופאים לבני המשפחה כי חייו של הילד ניצלו אמנם, אך בגלל פגיעה חמורה במערכת העצבים, הוא יסבול מנכות חמורה.

הדבר נחת על ההורים ובני המשפחה כרעם ביום בהיר. בעודם מנסים לעכל את הבשורה הנוראה, הופיעה במסדרון אשה צעירה, שהציעה להם לרכוש עבור הילד אות בספר התורה של ילדי ישראל. ההורים נענו בחיוב, ולאחר מכן כתבו מכתב לרבי ובו ביקשו את ברכתו. בתשובתו, שאל הרבי האם נרכשה עבור הילד אות בספר התורה. ההורים שמחו על שבאפשרותם להשיב בחיוב.

יומיים אחר כך חל שינוי חיובי במצב בריאותו של הילד. כאשר שבה הצעירה לבית-הרפואה בסוף אותו השבוע, היא פגשה את הילד מחוץ לחדר טיפול-נמרץ, בדרך להחלמה מלאה.