במשך הימים הבאים, עסק הרבי בדבריו במבצע ספר התורה בהרחבה, ונכנס לפרטי פרטים, הקטנים ביותר.

הרבי ביקש שספר התורה ייכתב בארץ-ישראל, עליה נאמר בתורה "ארץ אשר... תמיד עיני ה' אלוקיך בה, מראשית השנה ועד אחרית שנה". הרבי בחר גם את המיקום בתוך ארץ ישראל – בעיר העתיקה בירושלים, שכן ירושלים אף היא סמל של אחדות ישראל: בשל היותה מוקד החיים היהודיים בימי קדם (בירושלים שכנו בית המקדש הראשון והשני), היא לא חולקה בין השבטים, אלא נותרה תמיד מאוחדת.

הרבי הוסיף וביקש כי ספר התורה ייכתב בעיר העתיקה בירושלים בבית-הכנסת המפורסם שנבנה בימי האדמו"ר השלישי של חב"ד, רבי מנחם מענדל מליובאוויטש, (תקמ"ט-תרכ"ו, 1789-1866), זכר צדיק לברכה, ואף נקרא על שמו 'בית-הכנסת צמח-צדק'. הרבי הצביע על כך שזהו בית-הכנסת היחידי בעיר העתיקה שקירותיו וגגו שרדו בשלמותם את כל הפרעות מיום הקמתו ועד היום הזה.

הרבי הורה שמלאכת הכתיבה תתחיל מיד, ותושלם בתוך פחות מששה חדשים, בכ"ט באלול – היום האחרון בלוח השנה היהודי, ויום הולדתו של ה"צמח צדק". בסופו של דבר, הסופרים עשו את מלאכתם במהירות רבה, וחגיגת סיום הספר התקיימה ביום כ' באב, יותר מחודש לפני המועד שנקבע.