ציפורה יקרה,
אם אני נשואה באושר, ואני מאמינה שאכן אני מאושרת בנישואיי, מדוע אני עדיין חשה בבדידות? האם נישואים טובים לא אמורים "לרפא" את כל רגשות הבדידות הללו?
נשמה בודדה בנישואים מאושרים
נשמה בודדה יקרה,
כדי להשיב על שאלתך, חשוב להבין מה נישואים טובים יכולים לתת ומה אינם יכולים. נישואים טובים יכולים לספק חברה. אין הם יכולים לספק חברה בלתי פוסקת ותשומת לב בלתי מוגבלת לצרכייך. נישואים טובים יכולים לתת שותף שיעזור לך לגדל את ילדיכם לפי מטרות ששניכם הסכמתם עליהם. נישואים טובים לא יכולים לתת לך תאום זהה שתמיד יקרא את מחשבותייך ויעשה דברים בדיוק כפי שאת היית עושה אותם. נישואים טובים יעניקו לך ידיד מיוחד מאוד שבאמת חולק עמך את חייך. נישואים טובים אינם יכולים לספק לך הורה נוסף שיהיה מסוגל לנחש את כל צרכייך הבלתי נאמרים ולספק את כל רצונותייך.
בקיצור, נישואים טובים יענו על חלק גדול מצרכייך לחברה, לאהבה ולהבנה, אך לא על כולם. עם זאת, אם אפילו בנישואים טובים יש מקום לרגשי עצב, בדידות וצרכים בלתי מסופקים, מה כל כך נהדר בנישואים, עד כדי כך שכתוב עליהם בתורה, "לא טוב היות האדם לבדו" (בראשית ב, יח)? כלומר, ברמה הקיומית, לא טוב לו לאדם להיות לבדו, אלא טוב יותר ובריא יותר שיהיה לו שותף.
התשובה לשאלתך היא, שנישואים אינם עוסקים רק במה שאנו עצמנו מקבלים במערכת היחסים שלנו. נישואים נותנים לנו הזדמנות להעניק לאדם אחר ברמה עמוקה מאוד. נישואים יוצרים סביבה שבה אפילו המעשה הפשוט ביותר הופך למעשה של נתינה – כשאנו בוחרים לקנות את סוג משחת השיניים שבן זוגנו מעדיף; כשאנו מכבים את האור כי לשותפנו לחיים חשוב לחסוך כסף או אנרגיה; כשאנו זוכרים לקנות ביצים בדרך הביתה; כשאנו לא קונות שוקולד כי הרופא שלו אמר לו שהוא מוכרח לעשות דיאטה או שהסוף יהיה מר. נישואים הם הפורום המרומם את מעשינו הפעוטים וחסרי החשיבות ביותר, לכאורה, למדרגת מעשי חסד הראויים לקבל את המעמד הייחודי של מעשי מצווה.
ניתן להשוות את מערכת היחסים שיש לאלוקים עם העם היהודי – לנישואים. זה מלמד אותנו שאלוקים התחייב למערכת יחסים אינטנסיבית וייחודית עם היהודים, וכי גם אנו לקחנו על עצמנו התחייבות עצומה. כיצד אנו יכולים להבין את ההתחייבות האלוקית הזו, את הנישואין הקוסמיים הללו? כשאנו מעריכות את מחויבותנו לבני זוגנו ומכבדות אותה, אנו מתחילות לחוש את טעמה של השותפות הקוסמית הזו.
שימי לב לבדידותך. הרשי לה ללמדך את מה שאת זקוקה לדעת על עצמך, בלי להניח כי הדבר מצביע בהכרח על פגם במערכת היחסים שלך. האם חייך הפנימיים זקוקים לתשומת לב? האם את זקוקה לפתח את תחומי העניין האישיים או הרוחניים שלך? האם את זקוקה ליצור קשר מחודש עם קרובי משפחה ועם חברים שעמם אבד לך הקשר. או שאולי איבדת זמנית את הקשר לבעלך ואפשרת לחיים להפריע לזמן ולמרחב המקודשים השייכים למערכת היחסים שלך? אם זה מה שקרה, הקצי זמן לבילוי מיוחד ביחד. שבת היא הזמן האידיאלי להתחבר מחדש בלי כל ההפרעות המודרניות בדמות טלפונים סלולאריים, אס-אם-אסים, מיילים ואיי-פודים.
אני מאמינה שבלבנו, לכולנו יש נשמה בודדת, וכי בדידות זו שבה ודוחפת אותנו להגיע קצת רחוק יותר בניסיונותינו ליצור קשר עמוק יותר לבוראנו ולאנשים הקרובים לנו.
תודה שכתבת!
הוסיפו תגובה