צפורה יקרה,
בעלי ואני היינו חברים עוד בבית הספר התיכון. מעולם לא הטלתי ספק בכך שהוא הגבר המיועד לי. עם זאת, כיום, כעבור חמש עשרה שנה, אני מתחילה לקלוט כמה אנו שונים, ואני חשה שהשוני בינינו מגביל אותי. בעלי הרבה יותר שאנן ממני. אחרי שעות העבודה, כל מה שהוא רוצה לעשות זה להירגע ולשתות בירה. אני רוצה ללמוד, להתפתח, ללכת לשיעורי תורה ולנסות דברים חדשים, ואני חשה כי הוא מתנוון. קשה לי לכבד אותו כשאני רואה אותו מבזבז כך את זמנו ואת חייו.
אישה מתוסכלת
אישה מתוסכלת יקרה,
קודם כל, קחי צעד אחורנית והכירי בהישג שלך. קשר ארוך שנים כמו שלך הוא הישג ממשי בתרבות של ימינו, הדוגלת בתיקונים מהירים ובחפצים לשימוש חד-פעמי. יש לי תחושה שטבעו הרגוע והנוח של בעלך היה אחד הדברים שהקלו עליכם לשמור על מערכת יחסים לאורך זמן, ואמנם דווקא טבעו הנוח גורם לך עכשיו לתסכול, אך חשוב שתראי גם את היתרונות שלו ותעריכי את היציבות שהוא נתן לקשר ביניכם.
מערכות יחסים עוברות עונות שונות, וטבעי ונורמלי שבני זוג יעברו תקופות מחזוריות של מרחק או אפילו ניתוק, שאחריהן יגיעו יותר אינטימיות וקירבה. עם זאת, המחזורים הטבעיים הללו עשויים לבלבל ואפילו להבהיל את מי שאינו מכיר אותם.
נשמע לי כי את ובעלך עוברים שלב שבו אינכם מסונכרנים זה עם זו, וכי נראה כאילו הצורך האישי שלך בצמיחה והתפתחות מתנגש עם הצורך של בעלך במנוחה. תני לעצמך רשות להתמקד בהתפתחותך האישית כעת, ולצמוח כאדם וכאינדיבידואל בדרכים שלהן את זקוקה וכמהה. בטחי בקשר ביניכם וביכולתו להתמתח ולגדול כדי לכלול את שניכם כאינדיבידואלים ייחודיים.
נראה כי בעלך מרוצה כרגע להעריך את מה שיש לו. אין זה אומר שהוא לא אדם צומח ומתפתח. צמיחה אינה תהליך ליניארי, והתפתחות זקוקה תכופות לתקופות של רגיעה כדי להגיע לאיזון. אם הוא ימשיך לעבוד ולמלא את התחייבויותיו לפרנס את משפחתך, אזי הוא עדיין צומח ומתפתח, למרות שלא התחיל בשום דבר חדש נוסף. העובדה שאת חופשייה כיום ללמוד כאוות נפשך תחומים המעניינים אותך בלי התנגדות מצדו, זו ברכה בפני עצמה.
את אומרת שהתסכול שלך נובע מן הדרך שבה נראה לך שבעלך מבזבז את זמנו וכי הדבר מקשה עלייך לרחוש לו כבוד. את צודקת בהערכתך כי מה שבעלך והחברה בכללותה מחשיבים כפעילויות תמימות, כגון שתיית בירה, צפיה בסרטים וומשחקי וידאו, הן למעשה התנהגויות בעייתיות באמת.
הבעיה האמיתית בצורות הבידור המוכנות והזמינות היא שהן גוזלות זמן ומוטיבציה מפעילויות משמעותיות יותר, כגון לימוד תורה, עשיית מצוות ומעשים טובים. בנוסף על כך, הן גם חושפות את האדם לתפיסות בלתי נאותות בתחום המיניות והאלימות – תפיסות שהן מזיקות רוחנית ורגשית אפילו לצופה הפסיבי. היהדות מלמדת אותנו כי הזמן הוא המצרך המשמעותי ביותר שיש לנו בעולם הזה, וכי הדרך שבה אנו מעבירים את זמננו היא זו הקובעת איזה מין בני אדם אנחנו.
עם זאת, אם בעלך עוסק בפעילויות משמעותיות במשך רוב שעות הערות שלו, אזי הוא נותן לך די והותר סיבות לרחוש לו כבוד והערכה. אל תרשי להתנהגויות הבעייתיות הללו לשחוק את הכבוד שאת למעשה רוחשת לו כאדם, או לסכן את ההרמוניה בחיי הנישואין שלכם.
הרמוניה בחיי הנישואין, הידועה גם בשמה "שלום בית", היא היסוד שעליו בנויה יציבות משפחתך. על כן, בכל פעם שרוצים לשנות או לשפר מערכת יחסים קיימת, חשוב לעשות זאת בדרך המעודדת אווירה שלווה ולא מתוחה בבית.
קודם כל, התמקדי בתכונותיו הנהדרות האחרות, אלה שמשכו אותך אליו מלכתחילה, ולאחר מכן שוחחי אתו על התכונות שאותן את מעריצה אצלו. רק לאחר מכן תוכלי להסביר לו בעדינות שהעובדה שהוא מבזבז את זמנו בעיסוקים בלתי פרודוקטיביים אלו אינו הולם את האדם הנפלא שאת מכירה ואוהבת.
את יכולה לשתף אותו במחשבותייך אודות היותו של הזמן מצרך שיש לו סוף ותכלה, אך היזהרי שלא לנדנד לו, להטיף לו או לכעוס עליו כאילו היה ילד עצלן. אנשים חיים תכופות בהתאם לדימוי שאנו נושאים בתוכנו ביחס אליהם, וההתייחסות לאדם בדרך שלילית יכולה לגרום לתכונות השליליות שלהם להתחזק.
במקום זאת, המשיכי להוביל באמצעות עיסוקך בלימוד, בהתפתחות ובשיתוף שלו בכל הדברים הנפלאים שאת מגלה. עזרי לו להכיר בדברים שאותם הוא מפסיד. מאמצייך אלו יתרמו לשיפור האווירה בביתכם ויעשו אותו רוחני יותר.
תודה שכתבת לי!
כתוב תגובה