שאלה:

חבר שלי טוען כי כתוב שצדקה שקולה כנגד כל המצוות. זה לא נשמע לי הגיוני. האם הוא צדק?

תשובה:

החבר שלך צודק לחלוטין. האימרה הזו נאמרה בתלמוד – מסכת בבא בתרא, דף ט.

במקום אחר (תלמוד ירושלמי, מסכת פאה) אמרו חכמינו זכרונם לברכה כי הצדקה וגמילות החסדים הם מהדברים ש"אדם אוכל פירותיהם בעולם הזה, והקרן קיימת לעולם הבא" כלומר האדם מקבל עליה שכר גם בעולם הזה וגם בעולם הבא.

"גדול העושה צדקה יותר מכל הקרבנות" נאמר בתלמוד בבלי, מסכת סוכה דף מט.

"אילו רק היו בני דור המבול ואנשי סדום עושים צדקה, לא היתה נגזרת עליהם כליה" – מדרש זוטא, שיר השירים א.

אז מה מיוחד כל-כך בצדקה?

ישנם מעט מאוד מצוות הדורשות מן האדם להשקיע את כל ישותו בקיומן. רוב המצוות מתבצעות באמצעות איברים מסויימים בלבד – האדם אוכל כשר בפיו, לומד תורה עם המוח, את נרות השבת מדליקים עם הידיים וכן הלאה. אפילו אותן מצוות שכוללות את הגוף כולו, כגון ישיבה בסוכה, לא דורשות גם את כל כישרונותיו ומאמציו של האדם.

לבני אדם מטבעם יש דחף בסיסי לחיות, לחיות היטב. דחף זה מתבטא בעבודה כדי להשתכר היטב. מרבית בני האדם מעבירים את רוב חייהם בעבודה להרוויח כסף כדי לשמור על רמת חייהם או לשפר אותה. כאשר אדם מקדיש חלק מכסף זה למתן צדקה, אין הוא מקדש את מזונו בלבד, או פריט אחר מרכושו, או את יכולותיו המנטליות; אלא הוא מוותר על משהו שבו הוא השקיע את כל כולו למען אלוקים. זהו הישג בלתי יאומן, וזה ההישג האישי שלך בכל פעם שאתה נותן צדקה. ומכאן חשיבותה המיוחדת של מצוות הצדקה.