אם אלוקים הוא "מושלם", כפי שטוענת היהדות, מה גרם לו לברוא את היקום? איזה חלל ריק הוא ביקש למלא בבריאתו זו?

התשובה שנותנת המיסטיקה היהודית לשאלה זו היא שאלוקים רצה בנישואין. נישואין מחייבים את קיומו של מישהו שהוא לגמרי אחר ממך ושעמו/ה אתה חולק את חייך, איחוד של בעל ואישה. אלוקים בחר באנושות ככלתו.

ואלו נישואין היו אלה! רכבת הרים של רומנטיקה, חיבה, סכסוכים ופירוד. בכל דור ודור, יועצים רבים המליצו על גירושין ואילו אחרים הכריזו כי החתן נפטר מן העולם. ואף על פי כן ממשיכה מערכת היחסים הזאת להתקיים, כיוון ששני השותפים לה יודעים בתוך תוכם שהם שייכים זה לזו.

לאחר שמסירים את כל הצעיפים, מגלים כי האדם כמה בנשמתו לאיחוד עם הא-ל.

לפי תורת הקבלה, תקופת החגים היא ההתנסות השנתית בנישואין הקוסמיים שבין אלוקים לאנושות. חמשת רגעי המפתח הרוחניים של העונה הזאת מקבילים לשלבים הבסיסיים והקונבנציונליים של חיזור ושל התאחדות. החגים מזמינים אותנו לנסוע שוב דרך התהליך הזה ולהחיות מחדש את מערכת היחסים.

שלב החיזור

העולם עומד ונחלש, אומר המקובל המפורסם האר"י – רבי יצחק לוריא. הוא כותב כי במהלך ליל ראש השנה התודעה שמניעה את היקום נעשית שבירה וחלשה. המיסטיקנים היהודיים הגדולים אכן מרגישים חולשה פיזית בליל ראש השנה.

כל הקיום נברא לשמה של הנישואין הללו שמציע לנו השם. אם נסרב לו, הכל היה לשווא. כל היקום כולו ממתין להחלטתנו.

הכלה נעתרת

בבוקר ראש השנה עולה מן הארץ קול צעקה נוקבת: קול תקיעת השופר. זוהי צעקה פשוטה, המביעה את כמיהתו של האדם להתחבר עם היסוד השמימי.

החלטנו, ותשובתנו היא "כן".

החתונה

מגיע יום החתונה: יום כיפור. זה היום שמתואר בקבלה כ"זמן האחדות", בו הכלה והחתן הקוסמיים כורתים ברית לעולמי עד.

במסורת היהודית הכלה והחתן צמים ביום חתונתם. ביום שבו אנו מתאחדים עם אלוקים גם אנו נמנעים מכל אוכל ומשקה. התלמוד מלמדנו כי בנישואין כל חטאי החתן והכלה נסלחים ומקבלים מחילה שלמה.

זוהי הסיבה שבגללה היום הזה נקרא "יום כיפור", יום הכפרה והמחילה.

טקס הנישואין נפתח במנגינה הנוגעת ללב של קול נדרי, שבאמצעותה אנו מפירים כל נדרים והתמכרויות שכובלים אותנו ומשעבדים את חירותנו. במהלך רגעים עמוקים אלו אנו מנסים להשתחרר מהתנהגות כפייתית ומכל הרגלים שליליים ולהיפטר מרגשות טינה, עוינות, כעס, פחד וקנאה.

שיא הטקס הנישואין המסורתי היהודי הוא כאשר החתן והכלה נכנסים לחדר הייחוד כדי לבלות יחד ביחידות. יום כיפור – שיאו בתפילת הנעילה, הנקראת כך כיוון שעם שקיעת השמש של יום הכיפורים, ננעלים אף שערי השמים בתוכנו.

במהלך תפילת הנעילה, כל נשמה מתייחדת עם אלוקים.

החגיגה

לאחר שהחתן והכלה יוצאים מחדרם מתחילה החגיגה. מיום כיפור אנו קופצים אל תוך חג הסוכות בן שבעת הימים, המתואר בתורה כ"זמן שמחתנו".

הימים הללו מלאים בחגיגות ובאושר אקסטטי לכבוד האיחוד שבין אלוקים לבני עמו.

האיחוד

נשף החתונה הסתיים. האורחים וקרובי המשפחה שבו לבתיהם. הקשר שבין הכלה לחתן מתגשם באינטימיות שהם חווים לראשונה, עם התמזגות חייהם כעת כבעל ואישה.

לכן, לאחר שבעת ימי חג הסוכות אנו מגיעים לשיא תקופת החגים: לשמיני עצרת ולשמחת תורה, המתוארים בקבלה כתקופה האינטימית עם הא-ל. . במהלך יומיים אינטנסיביים אלה מגיעה השמחה לשיאה, כאשר אלוקים ובני עמו מתמזגים והופכים לשלמות אחת. זרע שמימי נזרע בלבו של כל אחד מאתנו.

זוהי הסיבה שבגללה בשמיני עצרת אנו אומרים תפילות מיוחדות לגשם. מהו הגשם? באינטימיות שבין השמים לאדמה נספגות באדמה טיפות יוצרות מן השמים ומקבלות תזונה וטיפוח מאמא אדמה, שעם הזמן תלד את הצמחים, הם ילדיה.

החודש הרגיל

ירח הדבש מגיע לסיומו וההתרגשות מתחילה לחלוף. עכשיו מופנים הנישואין למטרת טיפוח הדדי וגילוי אמון ונאמנות בעודנו מפלסים דרכנו בנתיב חיי היומיום המפרך.

מתוך שנים עשר חודשי השנה היהודיים, היחיד שאין בו אף יום חג הוא החודש שבא מיד אחרי תקופת החגים. חודש חשוון הוא הזמן שבו עלינו לבנות קשר אמתי עם שותפנו לנישואין בחיי היומיום שלנו. זהו הזמן לגלות את השמחה שנולדת מתוך קשר מתמשך עם אלוקים.