האם אתה בוס? האם יש לך מישהו עליו אתה מפקח?

אם אתה מעסיק חכם, אתה ודאי יודע שהדרך להפיק את המירב מן העובדים שלך הוא לגרום להם להרגיש תחושה מסוימת של בעלות. כשהעובדים שלך מרגישים שהם בשליטה מנהלים את תחום השיפוט העצמאי שלהם, אזי הפוטנציאל המלא שלהם יוגשם. מצד שני, יצירתיות ויצרניות נחנקות שתיהן כתוצאה מביקורת בלתי פוסקת, וכתוצאה מן העובדה כי לעובדים שלך אין חופש לבחון ולפתח את יוזמתם שלהם.

כל מעסיק מצליח יודע זאת. (ו"מעסיקים" לא נמצאים רק בעבודה. בבית הם לרוב מכונים בשמות כמו "אמא", "אבא"... או "האישה").

מעסיק פיקח גם מבין שרמת היצירתיות והיצרניות הגבוהה יותר שווה את הטעויות הבלתי נמנעות, את הכישלונות ואת השגיאות שאין ספק כי העובדים יעשו לעתים הודות לחופש שניתן להם. נכון שמעסיק בעל אינטואיציה טובה יבחן ויפקח על הנעשה בקפדנות מרחוק, על מנת לוודא שכל הפרויקט לא יועלה על מזבח ההקרבה בשל רשלנות, חוסר ניסיון או שגיאות לא מכוונות. אבל הוא יתערב בדרכים עדינות, ישיב דברים למקומם בחשאי וייצור את האפשרות המתאימה כדי לנווט את הפרויקט חזרה למסלול המיועד לו.

אם הוא מעסיק טוב באמת, אזי היא יהיה מסוגל לעשות זאת בלי שהעובדים שלו ישימו לב לכך בכלל. ובלי ספק, בלי שתתפתח בלבם תרעומת על כך.

בתקופתנו רבים בעולם העסקים מבינים זאת ומעניקים לעובדיהם תחושת כח (כן, אפילו מעסיקים בשלט-רחוק). .

למעשה, אולי המעסיקים האלה למדו את הטריק מן המעסיק האולטימטיבי – ה"בוס" של העולם שלנו, כלומר האלוקים.

גם הוא מוודא שנהיה אדונים לגורלנו הייחודי, ומרשה לנו לפתח את כישרונותינו ואת איכויותינו המיוחדות במלואם. הוא מאפשר לנו לעשות משגים וטעויות, שחלקם יקרים למדי. אבל אם ננווט את סירתנו הרחק מן הנתיב המיועד לה, הוא ישפיע על הנסיבות באופן כזה שהפרויקטים שלנו לרוב ישובו לבסוף למסלולם הרגיל.

הוא יוודא שאף פעם לא נתרחק מדי מן המשימות האישיות והאוניברסליות של עולמנו. יתכן שיהיו עיכובים בהגשמת התוכנית הכבירה, אך אף פעם לא יקרה שהיא תסוכל לחלוטין.

והוא עושה זאת לרוב אפילו בלי שאנו שמים לכך לב.

לזה אני קוראת מעסיק חכם.